ביום 1.3.2012, עידכנה גוגל את מדיניות הפרטיות שלה הנוגעת לשימוש בגוגל (google) ובג'ימייל (gmail).
בהצהרה שנתנה גוגל, אמרה כי היא בטוחה שמדיניות הפרטיות החדשה היא פשוטה, ברורה ומכבדת את חוקי ועקרונות האיחוד האירופי.
יותר מ-60 נוסחים שונים של תנאי שימוש ותקנונים אשר היו קיימים באתרים ובשרותים שונים של גוגל כמו ב: Youtube,Gmail ושירותים פופלריים נוספים, מוזגו למסמך אחד עבור כל השירותים שלה.
לעיון במדיניות הפרטיות של גוגל.
מדיניות הפרטיות החדשה של גוגל מאפשרת לה לכאורה להתאים את תוצאות החיפוש בצורה יעילה יותר ומתירה פרסום ממוקד יותר למשתמשים.
גוגל למעשה מצהירה במדיניות החדשה, כי נתוני המשתמשים בגוגל, כמו גם היסטוריית האינטרנט שלהם, נאספים על ידייה, ויהיו משותפים בין כל שירותייה, על מנת להציג, לטענתה, תוצאות מדוייקות יותר עבור הלקוחות.
חלק מן המידע הנאסף על ידי גוגל כולל מידע אישי, כגון: שמות המשתמשים, כתובות דוא"ל, מספרי ניידים, מיקום המשתמשים, מילות חיפוש שהוקשו בגוגל, היסטוריית אתרים וכדומה.
עוד נכתב במדיניות הפרטיות של גוגל בנוגע לגישה לפרטייך האישיים ועידכונם, "בכל פעם שאתה משתמש בשירותים שלנו, אנו שואפים לספק לך גישה לפרטים האישיים שלך. אם הפרטים שגויים, אנו שואפים לתת לך דרכים לעדכן אותם במהירות או למחוק אותם – אלא אם כן עלינו לשמור את הפרטים למטרות עסקיות או משפטיות חוקיות", זוהי בהחלט נקודה למחשבה.
על פי מדיניות זו, למשתמשים אין אפשרות לבחור אם יעשה שימוש במידע אודותיהם, ובמידה ומשתמש אינו מעוניין בכך, יכול הוא לבטל את ההרשמה שלו לגוגל ולא לעשות שימוש בשירותייה. אלא, שמנוע החיפוש גוגל הוא כלי עבודה חיוני ומונופוליסטי, והאמירה כי הגולש יכול פשוט שלא להשתמש בו זהה לאמירה כי הגולש יכול לא לעשות שימוש במערכת הבנקאות אם אינו מקבל את ההסכם הדרקוני שעליו לחתום מול הבנק (ועל מערכת הבנקאות יש מפקח על הבנקים, להבדיל מן האינטרנט וגוגל נעדרי הפיקוח).
אם בכל זאת בחרתם להמשיך ולהשתמש בשירותים שגוגל מציעה, ניתן למחוק את היסטוריית הגלישה, וכן ניתן לראות איזה משירותי גוגל מחזיקים מידע אודותיכם דרך ה- dashboard.
מסקר אשר נעשה במדינת בריטניה עלה כי מתוך 2,000 משתמשים של גוגל, 47% כלל לא היו מודעים לשינוי אשר התרחש במדיניות החברה.
סביר להניח שאנשים רבים לא מודעים לשינוי ולמה שנעשה עם המידע האישי שלהם.
יוצא שרבים ממשתמשי גוגל, לא רק שלא ניתנה להם אפשרות לתת הסכמתם לפגיעה בפרטיותם (ככל שיש להם ברירה), אלא שלמעשה נשללת מהם האפשרות לבצע בחירה מושכלת לגביי השימוש בשירות בכלל, כיוון ואינם מודעים לעובדה שמישהו חודר לפרטיותם.
גוגל טוענת שהיא רואה בחידוש המדיניות, כהתייעלות במתן השירות ללקוחותייה, אך אם נסתכל על התמונה הגדולה, מדובר בחברה המחזיקה במאגר מידע ענק, הכולל בתוכו מליוני אנשים מכל העולם. למיטב ידיעת הח"מ גוגל אינה מחזיקה ברשיון מאגרי מידע מהרשות למידע בטכנולוגיה בישראל (רמו"ט) עבור מידע שאספה על ישראלים.
דא עקא, לא רק שמדובר במאגר מידע הכולל בתוכו מידע אישי ורגיש של מיליוני אנשים, אלא גם שלא ברור מי בדיוק מפקח עליו.
יוצא כי למשתמש הפשוט המפקיד מידע יקר ערך, פרטים רגישים על חייו האישיים, לא נותר לסמוך אלא על גוגל, אשר נותנת לו את מילתה, לשמור ולהגן על מידע זה, וזאת כאשר עסקינן בתאגיד רב לאומי, שמטרתו עשיית רווח.
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981 (להלן: "החוק"), קובע בסעיף 1:
"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו."
כאמור לעיל, אם רוב המשתמשים כלל אינם יודעים כי נעשה שימוש במידע אישי אודותיהם, מבלי להיכנס בעובי הקורה של החוק, נראה כי הדרישה הראשונה של החוק – קבלת הסכמה של אדם שנפגעה פרטיותו, אינה נענת.
האמור לעיל מהווה הבעת דיעה בלבד, ואינו מהווה חוות דעת משפטי.