שירותי המשרד בתחום קניין רוחני וזכויות יוצרים
זכויות יוצרים באינטרנט זכויות יוצרים ביוטיוב חוק זכויות יוצרים
זכויות יוצרים בגוגל זכויות יוצרים במוסיקה תביעת זכויות יוצרים
זכויות יוצרים בפייסבוק קניין רוחני באינטרנט קניין רוחני
מהי הפרת זכויות יוצרים
במאמר הקודם הסברנו מהן זכויות יוצרים ומהן זכויות מוסריות. בהתאם לכך, כל שימוש בזכויות הנתונות בלבד לבעל היצירה, מהווה הפרה של זכות יוצרים ו/או הפרה של זכות מוסרית.
מהו שימוש בזכות הנתונה לבעל היצירה בלבד? תשובה לשאלה זו מפורטת בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח – 2007, הקובע כי:
זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;
(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;
(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;
(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;
(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;
(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.
ראוי להוסיף, כי בעידן האינטרנט, המונח העתקה, פרסום או שימוש ביצירה או בזכות יוצרים במדיית האינטרנט, הלך והפך למורכב יותר ויותר, אך לא נרחיב על כך במאמר זה. רק נציין כי בשל מורכבות הדברים, פתחה הפסיקה דוקטרינת הפרה התורמת, שהינה דרך עקיפה להטיל חבות בשל הפרת זכות יוצרים על המפר המשני או בשל הפרה עקיפה של זכות יוצרים. כך שבפועל סעיף 11 לעיל זכה להרחבה פרשנית משמעותית.
אם לתמצת את הדברים על קצה המזלג, הפרה של זכות יוצרים משמעותה העתקה, שכתוב, ביצוע בפומבי או סיוע תורם וביודעין לביצוע אחד מאלו, אף אם אינך המפר הישיר.
מה עושים אם הפרו את זכויות היוצרים
ראשית, יש לתעד את ההפרה, בצילום, בעדים נוספים, בהקלטה, בשמירת מסמכים, או בשמירת עמוד אתר האינטרנט (אם ההפרה בוצעה באינטרנט). נטל ההוכחה כי בוצעה ההפרה מוטל לפתחו של התובע.
במקביל, יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים, ואם עסקינן בהפרת זכויות יוצרים באינטרנט עם עורך דין המתמחה באינטרנט.
שנית, יש לאסוף ראיות לצורך הוכחת הבעלות ביצירה, שכן כלל בסיס הינו הוכחת בעלותו של התובע ביצירה נשוא התביעה.
שלישית, יש לאסוף ראיות בדבר הנזק שנגרם לבעל היצירה, וההתעשרות של המפר מן השימוש ביצירה. נכון, חוק זכות יוצרים קובע פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 100,000 ש"ח בגין כל הפרה, אך יש לזכור, כי הפיצוי הינו עד ל- 100,000 ש"ח וככזה גם סכום נמוך נמצא בסקאלה, ואם לא ניצור הנחה כללית שנגרם נזק בתודעת בית המשפט או כי המפר התעשר, אנו עלולים למצוא עצמנו מקבלים פיצוי נמוך מן המצופה.
עד כאן הסברנו מה עושים בשלב הראשון, כאשר מגלים הפרה של זכויות יוצרים.
כעת נסביר מה עושים בשלב השני, שהוא למעשה שלב הפתיחה בהליכים משפטיים נגד מפר זכויות היוצרים.
כמובן, שהסברינו אינם תחליף לייעוץ משפטי בזכויות יוצרים, ע"י עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים. מאמר תמציתי זה נותן הסבר על קצה המזלd, ובוודאי שאינו מלמד או מתיימר ללמד את תחום ליטיגציית תביעות זכויות היוצרים בישראל.
תביעת זכויות יוצרים
אם ביצענו השלב הקודם, אנו יודעים מי הפר את זכויות היוצרים שלנו, אספנו ראיות, לרבות לעצם היותנו הבעלים, ולעניין הנזק ו/או התעשרותו שלא כדין של המפר. עתה לפנינו שתי אפשרויות:
א. פניה בכתב אל המפר בדרישה שיחדל וישלם פיצוי.
ב. פניה מיידית לבית המשפט בתביעה לפיצוי ובתביעה למתן צווי מניעה ו/או עשה נגד המשך ההפרה.
על פי רוב מומלץ לפנות אל המפר בכתב ולנסות להסדיר את העניין ללא פניה לבית המשפט. הן בשל טעמים שונים של משך ההליך, עלויות וכדומה, והן לשם הצגת תום לבו של התובע.
כבר היו מקרים בהם בית המשפט התייחס לסוגיית הפניה המקדימה אל הנתבע. כל שכן, כאשר הפניה לבית המשפט הייתה בבקשה למתן צו מניעה זמני. ברם, גם בסוגיית הפיצוי היו מקרים בודדים בהם בית המשפט ייחס חשיבות לפניה המקדימה.
נדגיש, כי כאשר מדובר בשימוש בזכויות יוצרים באינטרנט, וכאשר המפרסם אינו בעל אתר האינטרנט, יש משקל מכריע לסוגיית הפניה המקדימה לבעל אתר האינטרנט, ראו מאמרנו בדבר דוקטרינת הודעה והסרה.
היה והמו"מ לא צלח, סביר כי נחל בנקיטת הליכים משפטיים, בכפוף לקבלת המלצת עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים.
מהי הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בתביעת זכויות יוצרים
בישראל מערכת המשפט האזרחית (הנפרדת ממערכת בתי הדין לעבודה), כוללת שתי ערכאות דיוניות היררכיות, שניתן להגיש אליהן תביעת זכויות יוצרים:
בית משפט השלום, ובית משפט המחוזי.
בית משפט השלום מוסמך, במועד כתיבת שורות אלו, לדון בתביעות עד לסך של 2,500,000 ש"ח, ואילו בית המשפט המחוזי בתביעות העולות על סך זה.
על-פי רוב תביעות כספיות בשל הפרת זכויות יוצרים, לא יעלו על 2,500,000 ש"ח, ולכן ברירת המחדל תהא הגשת תביעה לפיצויים על-פי חוק זכות יוצרים, לבית המשפט השלום. אולם, לעיתים תכלול התביעה גם סעד ציווי, למשל מתן צו מניעה נגד המשך ההפרה.
מאחר וקיים קושי לכמת לכסף את הסעד הציווי נהוג להניח כי התביעה למתן צו מניעה תהא לבית המשפט המחוזי. בעבר התקיים מצב בו תובעים אשר הגישו תביעת זכויות יוצרים נאלצו לפצל תביעתם: תביעה כספית לבית משפט השלום, ותביעה למתן צו מניעה לבית המשפט המחוזי. ברי שניהול שתי תביעות משפטיות בשני בתי משפט שונים בגין אותה הפרה של חוק זכות יוצרים, יצר סרבול ועלויות מיותרות.
על כן, חוקק סעיף 40(4) לחוק בתי המשפט אשר הסמיך את בית המשפט המחוזי לדון בתביעה הכספית (גם אם הסכום הינו בסמכות בית משפט השלום) יחד עם התביעה למתן ציווי אופרטיבי (למשל צו מניעה), כאשר עסקינן בתביעת דיני קניין רוחני:
(4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;(ב) (נמחק);(ג) פקודת הפטנטים והמדגמים;(ד) חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965;(ה) חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;(ו) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;(ז) חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973;(ח) חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;(ט) חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999;
חשוב לציין, כי אם ניתן לכמת את הסעד הציווי, ושוויו של הסעד הציווי יחד עם הפיצוי הנתבע יורד מתחת לרף סמכותו של בית משפט השלום (2,500,000 ש"ח), אזי ניתן וצריך להגיש את התביעה כולה לבית משפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי.
סוגיית בחירת הערכאה המוסמכת הינה מהותית ביותר, ויש בה כדי ליצור השפעה ממשית על משך ההליך, הצלחתו, ועלויותיו.
אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי בזכויות יוצרים, או מתן חוות דעת משפטית בזכויות יוצרים. לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com .