תביעת זכויות יוצרים – גיא אופיר משרד עורכי דין

 

שירותי המשרד בתחום קניין רוחני וזכויות יוצרים
זכויות יוצרים באינטרנט    זכויות יוצרים ביוטיוב       חוק זכויות יוצרים

זכויות יוצרים בגוגל          זכויות יוצרים במוסיקה    תביעת זכויות יוצרים

זכויות יוצרים בפייסבוק     קניין רוחני באינטרנט      קניין רוחני

 

עד עתה הסברנו: הפרת זכויות יוצרים – מה לעשות, כאשר המדובר בשלב הראשון במצב של הפרת זכויות יוצרים.

כעת נסביר מה עושים בשלב השני, שהוא למעשה שלב הפתיחה בהליכים משפטיים נגד מפר זכויות היוצרים.

כמובן, שהסברינו אינם תחליף לייעוץ משפטי בזכויות יוצרים, ע"י עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים. מאמר תמציתי זה נותן הסבר על קצה המזלd, ובוודאי שאינו מלמד או מתיימר ללמד את תחום ליטיגציית תביעות זכויות היוצרים בישראל.

תביעת זכויות יוצרים

אם ביצענו השלב הקודם, אנו יודעים מי הפר את זכויות היוצרים שלנו, אספנו ראיות, לרבות לעצם היותנו הבעלים, ולעניין הנזק ו/או התעשרותו שלא כדין של המפר. עתה לפנינו שתי אפשרויות:

א. פניה בכתב אל המפר בדרישה שיחדל וישלם פיצוי.

ב. פניה מיידית לבית המשפט בתביעה לפיצוי ובתביעה למתן צווי מניעה ו/או עשה נגד המשך ההפרה.

על פי רוב מומלץ לפנות אל המפר בכתב ולנסות להסדיר את העניין ללא פניה לבית המשפט. הן בשל טעמים שונים של משך ההליך, עלויות וכדומה, והן לשם הצגת תום לבו של התובע.

כבר היו מקרים בהם בית המשפט התייחס לסוגיית הפניה המקדימה אל הנתבע. כל שכן, כאשר הפניה לבית המשפט הייתה בבקשה למתן צו מניעה זמני. ברם, גם בסוגיית הפיצוי היו מקרים בודדים בהם בית המשפט ייחס חשיבות לפניה המקדימה.

נדגיש, כי כאשר מדובר בשימוש בזכויות יוצרים באינטרנט, וכאשר המפרסם אינו בעל אתר האינטרנט, יש משקל מכריע לסוגיית הפניה המקדימה לבעל אתר האינטרנט, ראו מאמרנו בדבר דוקטרינת הודעה והסרה.

היה והמו"מ לא צלח, סביר כי נחל בנקיטת הליכים משפטיים, בכפוף לקבלת המלצת עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים.

מהי הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בתביעת זכויות יוצרים

בישראל מערכת המשפט האזרחית (הנפרדת ממערכת בתי הדין לעבודה), כוללת שתי ערכאות דיוניות היררכיות, שניתן להגיש אליהן תביעת זכויות יוצרים:

בית משפט השלום, ובית משפט המחוזי.

בית משפט השלום מוסמך, במועד כתיבת שורות אלו, לדון בתביעות עד לסך של 2,500,000 ש"ח, ואילו בית המשפט המחוזי בתביעות העולות על סך זה.

על-פי רוב תביעות כספיות בשל הפרת זכויות יוצרים, לא יעלו על 2,500,000 ש"ח, ולכן ברירת המחדל תהא הגשת תביעה לפיצויים על-פי חוק זכות יוצרים, לבית המשפט השלום. אולם, לעיתים תכלול התביעה גם סעד ציווי, למשל מתן צו מניעה נגד המשך ההפרה.

מאחר וקיים קושי לכמת לכסף את הסעד הציווי נהוג להניח כי התביעה למתן צו מניעה תהא לבית המשפט המחוזי. בעבר התקיים מצב בו תובעים אשר הגישו תביעת זכויות יוצרים נאלצו לפצל תביעתם: תביעה כספית לבית משפט השלום, ותביעה למתן צו מניעה לבית המשפט המחוזי. ברי שניהול שתי תביעות משפטיות בשני בתי משפט שונים בגין אותה הפרה של חוק זכות יוצרים, יצר סרבול ועלויות מיותרות.

על כן, חוקק סעיף 40(4) לחוק בתי המשפט אשר הסמיך את בית המשפט המחוזי לדון בתביעה הכספית (גם אם הסכום הינו בסמכות בית משפט השלום) יחד עם התביעה למתן ציווי אופרטיבי (למשל צו מניעה), כאשר עסקינן בתביעת דיני קניין רוחני:

(4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:
(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;
(ב) (נמחק);
(ג) פקודת הפטנטים והמדגמים;
(ד) חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965;
(ה) חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;
(ו) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;
(ז) חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973;
(ח) חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;
(ט) חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999;

(4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;(ב) (נמחק);(ג) פקודת הפטנטים והמדגמים;(ד) חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965;(ה) חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;(ו) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;(ז) חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973;(ח) חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;(ט) חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999;

חשוב לציין, כי אם ניתן לכמת את הסעד הציווי, ושוויו של הסעד הציווי יחד עם הפיצוי הנתבע יורד מתחת לרף סמכותו של בית משפט השלום (2,500,000 ש"ח), אזי ניתן וצריך להגיש את התביעה כולה לבית משפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי.

סוגיית בחירת הערכאה המוסמכת הינה מהותית ביותר, ויש בה כדי ליצור השפעה ממשית על משך ההליך, הצלחתו, ועלויותיו.

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי בזכויות יוצרים, או מתן חוות דעת משפטית בזכויות יוצרים. לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com .