הזמנתם לוגו, צילום או תשדיר: למי שייכות זכויות היוצרים?

הזמנתם ממעצבת גרפית לוגו לעסק, שילמתם לצלם על תמונות או ביקשתם מיוצר להפיק עבורכם תשדיר. מבחינתכם, רכשתם יצירה שנועדה לשרת את העסק. אבל האם התשלום הופך אתכם לבעלי זכויות היוצרים, או שקיבלתם רק הרשאה להשתמש בה?

זו שאלה שאנחנו נתקלים בה לא פעם במשרד, ולעיתים היא עולה רק כשהיחסים עם הספק מסתיימים או כשמבקשים לעשות שימוש נוסף בתוצר. נקודת המוצא היא שהתשלום לבדו אינו מעביר בהכרח את הבעלות בזכויות. צריך לבדוק את סוג היצירה, את מערכת היחסים עם היוצר ואת מה שהוסכם ביניכם.

ביצירה מוזמנת, היוצר הוא בדרך כלל הבעלים הראשון

חוק זכות יוצרים קובע כי ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת בינו לבין המזמין, במפורש או במשתמע. לכן, כאשר עסק מתקשר עם ספק חיצוני, אין להניח שכל הזכויות בתוצר עוברות אליו משום ששילם עבור העבודה.

ניקח לדוגמה לוגו מקורי שמעצבת עצמאית יצרה עבור עסק. בכפוף להסכמות ולנסיבות, ייתכן שהיא נשארת בעלת זכויות היוצרים, ואילו העסק מקבל רישיון לשימוש בלוגו. היקף הרישיון הוא שאלה נפרדת מהבעלות עצמה.

יש בחוק גם חריגים. למשל, ביצירה מוזמנת שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או פרטי אחר, נקודת המוצא היא שהמזמין הוא הבעלים הראשון, אלא אם הוסכם אחרת. לכן חשוב לזהות מה בדיוק הוזמן ולא להחיל כלל אחד על כל עבודה יצירתית.

מה ההבדל בין בעלות בזכויות לבין רישיון שימוש?

רישיון שימוש מאפשר לבצע פעולות מסוימות ביצירה בלי להפוך בהכרח לבעל הזכויות בה. הוא יכול להיות רחב או מצומצם, בלעדי או לא בלעדי, ולהתייחס לפלטפורמות או למטרות מסוימות.

ההבדל מתברר לעיתים כאשר העסק מבקש להרחיב את השימוש. במשרד נתקלנו במחלוקות שבהן בעל עסק הזמין תשדיר, השתמש בו בפייסבוק ובהמשך ביקש לשדר אותו גם ברדיו. היוצר טען שהרישיון שנמכר הוגבל לפייסבוק, ולכן השידור ברדיו מחייב תשלום נוסף.

במקרה כזה צריך לבדוק מה הוסכם בפועל. עצם העובדה ששולם כסף עבור הפקת התשדיר אינה מכריעה אם הותר כל שימוש עתידי. מנגד, גם טענת הספק בדבר הגבלה אינה מספיקה לבדה; יש לבחון את ההסכם, התכתובות ונסיבות ההזמנה.

ההסכם צריך להבהיר מה העסק מקבל

אני ממליץ להסדיר את הזכויות לפני תחילת העבודה. אם המטרה היא שהעסק יהיה בעל זכויות היוצרים, צריך לנסח זאת בבירור. אם הצדדים בוחרים ברישיון, חשוב להגדיר את היקפו כך שיתאים לשימושים המתוכננים.

בין היתר, כדאי להתייחס לפרסום בערוצים שונים, לביצוע התאמות, להעברת החומרים לספק חלופי ולשאלה אם היוצר רשאי לתת לאחרים רשות להשתמש באותו תוצר. אלה נושאים שיכולים להיות משמעותיים כאשר עסק מגלה יצירה דומה או זהה אצל מתחרה.

צריך להבחין גם בין הסכמה לגבי הבעלות הראשונית ביצירה מוזמנת לבין העברת זכויות לאחר מכן. החוק דורש מסמך בכתב לצורך העברת זכות יוצרים או מתן רישיון ייחודי. בכל מקרה, תיעוד מפורש מצמצם את הצורך להתווכח בהמשך על מה שהצדדים התכוונו אליו.

הזכות המוסרית יכולה להישאר אצל היוצר גם לאחר העברת הבעלות

לצד זכות היוצרים הכלכלית, החוק מכיר בזכות מוסרית ביחס ליצירות שעליהן היא חלה. זו זכות אישית שאינה ניתנת להעברה, והיא יכולה להישאר בידי היוצר גם כאשר זכויות היוצרים הכלכליות שייכות לאחר.

הזכות המוסרית כוללת את הזכות לייחוס שמו של היוצר בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות, וכן הגנה מפני פגם, סילוף, שינוי או פעולה פוגענית ביצירה, כאשר יש בהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו.

חשוב לדייק: אין מדובר בזכות אוטומטית למנוע כל שינוי, וגם חובת הקרדיט אינה זהה בכל שימוש. צריך לבחון את הנסיבות ואת הוראות החוק. עם זאת, סעיף המעביר לעסק את זכויות היוצרים אינו פותר מעצמו את שאלות הקרדיט וההתאמות.

לכן, כשעסק מזמין תוצר שהוא מתכוון לערוך או להתאים בהמשך, אני ממליץ להסדיר גם את הנושאים האלה באופן מתאים, תוך התייחסות לכך שהזכות המוסרית אינה מועברת כמו זכות כלכלית.

מה משתנה כשהיוצר הוא עובד שכיר?

כאשר היצירה נוצרת בידי עובד, נקודת המוצא שונה: המעסיק הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה לצורך עבודתו של העובד ובמהלכה, אלא אם הוסכם אחרת.

המילים ״לצורך עבודתו ובמהלכה״ חשובות. לא כל יצירה שאדם יוצר בתקופה שבה הוא מועסק שייכת למעסיק. צריך לבחון את הקשר לתפקיד, את מטרת היצירה ואת ההסכמות בין הצדדים.

גם ההבחנה בין עובד לספק אינה נקבעת רק לפי הכותרת בחוזה או השאלה אם הונפק תלוש שכר. יש לבחון את מערכת היחסים מבחינה משפטית. לאחר מכן ניתן לבדוק איזה כלל חל על התוצר. שאלת הזכות המוסרית, ככל שהיא חלה, נבחנת בנפרד מהבעלות הכלכלית.

ברשתות החברתיות עלולות להתעורר גם מחלוקות על הניהול והשליטה

התוצרים שנוצרים עבור עסק אינם מסתכמים בלוגו או בתמונות. עובדים וספקים מקימים גם עמודים וקבוצות ברשתות החברתיות, יוצרים תוכן ומנהלים פעילות דיגיטלית לאורך זמן.

ייצגנו מעסיק במחלוקת שבה עובדים שהקימו קבוצות בפייסבוק טענו בהמשך שהקבוצות שייכות להם, וההליך הסתיים לטובתו. המקרה ממחיש את הצורך להסדיר מראש את הזכויות ואת יחסי הצדדים, ואם הסכם היה נערך מראש בצורה מקצועית, ההליך היה מתנהל מהר יותר, ואולי היה נמנע.

בהקשר הזה יש להפריד בין זכויות היוצרים בתכנים לבין הרשאות הניהול והשליטה בחשבון או בקבוצה. אלה אינן בהכרח אותה שאלה. הסכם שמתייחס לתוצרים בלבד עלול להשאיר מחלוקת לגבי הגישה לנכס הדיגיטלי לאחר סיום ההתקשרות.

מה עושים אם המחלוקת כבר נוצרה?

בסיכומו של עניין הסכם טוב שנערך ע"י עו"ד המתמחה בתחום קניין רוחני, דיני עבודה ודיני אינטרנט, יכול לחסוך מחלוקת משפטית ארוכה ויקרה בהמשך.

אבל בכל זאת, הגעתם למחלוקת, וספק טוען שחרגתם מהרישיון, אם גיליתם שימוש בתוצר אצל מתחרה או אם עובד טוען לבעלות ביצירה, חשוב לאסוף את התיעוד הרלוונטי. ההסכם, הצעת המחיר, ההתכתבויות והמסמכים המתארים את מטרת ההזמנה עשויים לסייע להבין מה הוסכם.

אני ממליץ לקבל ייעוץ משפטי בנושא זכויות יוצרים לפני הזמנת יצירה משמעותית לעסק, אך גם כאשר המחלוקת כבר קיימת, כדאי לפנות בהקדם האפשרי עם מלוא החומר. בדיקה של ההסכמות ושל השימושים שנעשו בפועל תסייע להעריך את הזכויות ואת האפשרויות להמשך.

התכתבות עצמאיות שלכם, או מענה מתועד, יכול לשמש נגדכם, ולכן תמיד אפשר לענות: אבדוק הדברים, לא להרחיב, ולהגיע לפגישה עם עו"ד כמה שיותר מהר. 

המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה מחייב בחינה פרטנית בהתאם ליצירה, להסכמות בין הצדדים ולדין החל.

עורך דין גיא אופיר

עורך דין גיא אופיר

עדכונים אחרונים מהתקשורת