מה הסיכון המשפטי בשכפול קול?

שימוש בקולו של אדם ללא הסכמה: מה הסיכון המשפטי בשכפול קול?

האם מותר לקחת את קולו של זמר מוכר, ליצור באמצעותו שיר חדש ולשלב אותו בסרטון? ומה לגבי קול ייחודי של קריין, שרוצים להשמיע במרכזייה של העסק? אלה שאלות שאנחנו נתקלים בהן במשרד, והן ממחישות כיצד האפשרות לשכפל קול באמצעות בינה מלאכותית פוגשת זכויות אישיות ואינטרסים מסחריים.

מי שמשתמש בקולו של אדם ללא הסכמתו עלול להיחשף לתביעות ולדרישה להפסיק את השימוש. האפשרויות המשפטיות תלויות בנסיבות, ובהן מטרת השימוש, התוכן שנוצר והאופן שבו הוא מוצג לציבור. העובדה שאפשר לייצר קובץ קול חדש באמצעות מערכת AI אינה אומרת שמותר להשתמש בו לכל מטרה.

שיר יום הולדת, מרכזייה או סרטון: מה בעצם מבקשים לעשות בקול?

לא פעם הפנייה אלינו מתחילה ברעיון שנשמע פשוט: אדם אוהב קול של זמר מסוים ורוצה שהזמר ישיר מילים שכתב בעצמו. במקרה אחר, בעל עסק רוצה להשתמש בקול מוכר בהודעה שמושמעת למתקשרים. לפעמים מדובר בשילוב של הקול בסרטון, גם בלי להציג את פניו של האדם.

מבחינה משפטית, אי אפשר להתייחס לכל השימושים האלה כאל מקרה אחד. יצירת קטע לשימוש אישי מצומצם אינה זהה להפצתו לציבור או לשילובו בפעילות מסחרית. גם התוכן שמייחסים לאדם וההקשר שבו נשמע הקול עשויים להשפיע על הבחינה. ההבדלים האלה אינם מעניקים היתר אוטומטי, אך הם מחייבים לבדוק את השימוש הקונקרטי.

אני מדגיש זאת משום שהשאלה אינה רק אם הקובץ נלקח מהקלטה קיימת או נוצר מחדש. גם כאשר הדברים מעולם לא הוקלטו על ידי האדם עצמו, קול שמזוהה איתו עשוי ליצור רושם שהוא השתתף ביצירה או נתן את הסכמתו לשימוש.

הקול עשוי להיות חלק מהזהות וגם מקור פרנסה

לקול של אדם יש משמעות שחורגת מהצליל עצמו. הוא עשוי להיות מאפיין שמזהים איתו, ולעיתים גם הכלי המרכזי שבאמצעותו הוא מתפרנס. הדבר בולט אצל קריינים, זמרים ובעלי קול ייחודי שהציבור מכיר.

כאשר עסק משתמש בקול כזה, הוא עשוי ליהנות מהייחודיות שלו ומהזיהוי שהוא מעורר. מבחינתו של בעל הקול, המשמעות יכולה להיות שימוש במאפיין אישי ומסחרי שלו בלי שניתנה לו אפשרות להחליט אם להסכים לכך ובאילו תנאים.

לכן, כשאני בוחן שימוש בקול, אני מסתכל גם על השאלה מה נלקח מהאדם מבחינה כלכלית. מי שהיה צריך להזמין ממנו קריינות או לקבל הרשאה לשימוש בקולו עשוי לנסות להגיע לתוצאה דומה באמצעות שכפול ממוחשב. כאן מתעוררת שאלת הניצול של הערך המסחרי של הקול.

מה הקשר בין שימוש בקול לבין פגיעה בפרטיות?

חוק הגנת הפרטיות בסעיף 2(6) מתייחס במפורש לשימוש בקולו של אדם לשם רווח, לצד שימוש בשמו, בכינויו או בתמונתו. לכן, הקול אינו נושא שנמצא מחוץ לדין רק משום שהטכנולוגיה מאפשרת כיום לשכפל אותו בדרכים חדשות. 

עם זאת, יש להבחין בין ההוראה הקיימת בחוק לבין השאלות שמתעוררות כשמדובר בקול סינתטי. צריך לבדוק כיצד נוצר הקול, עד כמה הוא מזוהה עם האדם, מה נעשה בו והאם מתקיימים התנאים לעילת התביעה. לא כל שימוש נבחן באותה דרך, ולא כל חיקוי מוביל בהכרח לאותה מסקנה.

אני מבקש להבחין בין השאלות החדשות שמציבה הטכנולוגיה לבין ההגנות שכבר קיימות בדין. העובדה ששכפול קול באמצעות בינה מלאכותית מעורר שאלות משפטיות, אינה שוללת את האפשרות לבסס תביעה על הוראות קיימות אחרות, כאשר תנאיהן מתקיימים, או להקים הגנות למי שנטל קול ללא הסכמה (כן יש מקרים שמותר לפי הדין).

התביעה בשם הקריין אוהד ארקין

אחת הדוגמאות שאני עוסק בהן היא התביעה שהגשנו בשם הקריין אוהד ארקין, בעקבות שימוש נטען בקולו באמצעות בינה מלאכותית במסגרת שידורי רדיו דרום. בלב העניין עומדת הטענה שקולו הייחודי משמש אותו לפרנסתו, וששכפולו ללא הסכמה פוגע באינטרסים האישיים והמסחריים שלו. 

מבחינת הטענה שאנחנו מעלים, אין מדובר רק בשאלה אם המאזין נהנה מהתוצאה או אם הקטע נשמע מוצלח. השאלה היא אם מותר להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי לנצל קול שמזוהה עם אדם, בלי להתקשר איתו ובלי לקבל את רשותו.

חשוב להבחין בין הטענות שבתביעה לבין הכרעה משפטית. עצם הגשתה אינה קובעת שהנתבעים אחראים, והם כופרים באחריותם או כי הפרו את הדין, אך היא ממחישה את הסוגיות ששימוש כזה עשוי להציף ואת העובדה שהמחלוקת אינה טכנולוגית בלבד.

עשיית עושר, לשון הרע ועילות נוספות

לצד פגיעה אפשרית בפרטיות, שימוש מסחרי בלתי מורשה בקול עשוי לעורר טענה של עשיית עושר ולא במשפט. הרעיון הוא שמי שנהנה מערכו המסחרי של קול מזוהה עשוי לקבל טובת הנאה על חשבון בעליו, לרבות חיסכון בתשלום עבור שימוש מורשה. קול מוכר של ידוען, הוא "מטבע לסוחר", שהידוען יכול להתפרנס ממנו. נטילת הקול, מהווה גזל של פרנסתו.

שאלה אחרת נוגעת לדברים שהקול אומר. אם מייצרים קטע שבו אדם נשמע כאילו אמר דברים שעלולים לפגוע בשמו הטוב או בעיסוקו, עשויה להתעורר גם עילה של לשון הרע. עצם העובדה שהדברים לא נאמרו על ידו אינה מספיקה לבדה לקביעה משפטית; יש לבחון את הפרסום ואת תנאי החוק.

בהקשרים עסקיים עשויות להתעורר גם שאלות מתחום העוולות המסחריות, בהתאם לנסיבות ולתנאי העילה הרלוונטית. אין פירוש הדבר שכל העילות מצטברות בכל מקרה. הבחינה צריכה להתמקד במה שנעשה בפועל ובפגיעה הנטענת.

אילו צעדים אפשר לבחון נגד שימוש בלתי מורשה בקול?

מי שמשתמש בקולו של אדם ללא הסכמה עשוי להיחשף לתביעה כספית, ובמקרים מתאימים גם לבקשה לצו מניעה שיפסיק את השימוש או יורה על הסרת הפרסום. בהתאם לעבירה הנטענת ולתנאים שבדין, עשויה להתעורר גם אפשרות לקובלנה פלילית פרטית.

אפשר לבחון גם פנייה לרשת החברתית או לגורם שמארח את התוכן. הסרת קובץ מסוים, הגבלת פרסום וחסימת פרופיל או ערוץ הם צעדים שונים, ואין להניח שכל אחד מהם יינתן בכל מקרה. גם פעולה משפטית נגד הפלטפורמה עצמה מצריכה בחינה נפרדת.

לכן, לפני שמשלבים קול מזוהה במרכזייה, בשיר או בסרטון, אני מציע לבדוק את ההרשאה ואת מטרת השימוש, ובמידת הצורך לקבל ייעוץ משפטי בתחום הבינה המלאכותית.

המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה מחייב בחינה פרטנית בהתאם לעובדותיו ולדין החל.

עורך דין גיא אופיר

עורך דין גיא אופיר

עדכונים אחרונים מהתקשורת