האם מותר למעסיק לקרוא את השיחות של העובד עם הבינה המלאכותית?

עובד משתמש בחשבון בינה מלאכותית שהמעסיק מעמיד לרשותו לצורכי העבודה. במהלך היום הוא פונה למערכת גם בשאלות אישיות או שאלות שאינן אישיות אך לא קשורות לעבודה. האם המעסיק, שמשלם על החשבון, רשאי לפתוח את השיחות ולקרוא הכול? והאם מותר לו להפעיל כלי אוטומטי שידווח על תכנים מסוימים שעולים בהן?

אלה שאלות שאנחנו נתקלים בהן יותר ויותר במשרד. בעיניי, צריך לבחון אותן באמצעות העקרונות שכבר התפתחו בדיני העבודה ובהגנת הפרטיות, גם כאשר מדובר בכלי טכנולוגי חדש. התשלום על החשבון הוא נתון רלוונטי, אבל הוא אינו מבטל את זכות העובד לפרטיות ואינו מעניק למעסיק היתר בלתי מוגבל לעיין בתוכן.

חשבון ארגוני וחשבון פרטי אינם אותו מקרה

אני מבקש להתמקד כאן בחשבון שהארגון מפעיל ומעמיד לרשות העובדים, ולא בחשבון פרטי של עובד שאליו המעסיק רוצה להיכנס. ההבחנה הזאת חשובה, אבל גם בתוך המונח ״חשבון ארגוני״ יש מצבים שונים.

יש חשבון משותף שבו כמה עובדים משתמשים באותה סביבת שיחות, ויש שירות ארגוני שבו לכל עובד סביבת עבודה נפרדת והרשאות שונות. אין להניח שכל מי שמשתמש במנוי שהמעסיק מממן יודע בהכרח שאחרים יכולים לראות את שיחותיו. יש לבדוק את מבנה השירות, את ההרשאות בפועל ואת מה שנמסר לעובדים.

כאשר מדובר בחשבון פרטי, עצם השימוש בו בזמן העבודה או במחשב של המעסיק אינו נותן למעסיק זכות חופשית להיכנס אליו. גם חשד להתנהלות בלתי תקינה אינו מחליף בחינה של דרך הפעולה המותרת ושל הצורך בצו שיפוטי מתאים.

כשם, שמעסיק אינו רשאי לחטט בתיק הפרטי של העובד ללא הסמכה בחוק או צו שיפוטי, כך הוא אינו רשאי לעיין בצאט עם בינה מלאכותית, בחשבון פרטי של העובד.

אך כאשר מדובר בחשבון ארגוני, שהמעסיק ממן, הסוגיה מורכבת יותר.

מה אפשר ללמוד מהלכת איסקוב על שיחות עם AI?

נקודת מוצא מרכזית לדיון היא הלכת איסקוב, שעסקה בעיון של מעסיקים בתכתובות דואר אלקטרוני של עובדים שהשתמשו בתיבות המעסיק. ההלכה הבחינה בין סוגי תיבות ובין תוכן מקצועי לתוכן אישי, והדגישה עקרונות של שקיפות, מטרה לגיטימית, מידתיות והסכמה.

אין מדובר בפסק דין שקבע במישרין מה מותר לעשות בשיחות עם בינה מלאכותית. כשאני נעזר בו, אני מציע להקיש מן העקרונות שנקבעו בו אל סביבת העבודה החדשה. גם כאן המערכת יכולה לשמש לעבודה, ובמקביל להכיל מידע אישי שהעובד הזין לתוכה.

ההבחנה החשובה היא בין הצורך של המעסיק לנהל ולבקר את העבודה לבין הרצון לעיין בתוכן אישי. גם תכתובת אישית שנוצרה בכלי מקצועי אינה הופכת אוטומטית לתוכן שהמעסיק רשאי לקרוא. בהלכת איסקוב נקבעו מגבלות גם ביחס לתוכן אישי בתיבה מקצועית, ואין לדלג עליהן רק מפני שההתכתבות נעשית עם מערכת AI.

ישנה שאלה של מה האדם הסביר היה מצפה בנסיבות, האם לאדם סביר היתה ציפיה לפרטיות?

ובכן, העובדה שהמעסיק משלם, לא אוטומטית מאפשרת עיון. גם על שטח השירותים במקום העבודה, המעסיק משלם, אך אין זה אומר הוא רשאי להכנס בכל עת, כאשר העובד שם. 

האם חתימה על מדיניות שימוש מספיקה?

לגישתי, מדיניות ברורה מראש היא בסיס חשוב להסדרת השימוש בבינה מלאכותית בעבודה. על העובדים לדעת למה מיועד החשבון, האם מותר להשתמש בו לצרכים פרטיים, מי עשוי להיחשף לשיחות ואילו פעולות בקרה מתוכננות.

עם זאת, אין די במשפט כללי שלפיו ״אין ציפייה לפרטיות״ כדי להכשיר כל עיון. צריך לבחון את תוכן המדיניות, את תוקף ההסכמה ואת הפעולה שהמעסיק מבקש לבצע. ביחסי עבודה קיימים פערי כוח, ולכן עצם החתימה על מסמך אינה מסיימת את הבדיקה, ובית הדין יכול שלא לקבל תניות המקפחות את זכות העובד הכביכול מוחלש.

בפרט, יש הבדל בין ידיעה ששיחות עבודה משותפות נגישות לצוות לבין הסכמה שמנהל יקרא שיחה אישית בנושא רפואי, משפחתי או משפטי. לפי נסיבות העניין, עשויות להידרש הצדקה מיוחדת והסכמה ספציפית, מעבר למדיניות הכללית.

אז נניח, שניתן להסכים ששיח פרטי בנושאים רפואיים, לא מצדיק עיון, אך מה אם העובד חושף בפני הבינה המלאכותית שהוא מחפש עבודה אחרת, או חלילה מרמה את המעסיק, והמעסיק נחשף למידע זה?

אני סבור שבמסגרת ארגונית שהוגדרה והוסברה כראוי אפשר לבחון הרשאות לעיון בתוכן מקצועי. את האפשרות הזאת צריך להפריד מהיתר גורף לעיין בכל דבר שהעובד כתב למערכת. כך גם, שימוש לרעה במערכת או הודאה של עובד בעבירת משמעת חמורה בפני הבינה המלאכותית, כאשר הובהר לעובד שיש למנהל גישה לתוכן, יתכן ומותרת בדין.

## האם מותר להפעיל סקיל שמדווח למעסיק על שיחות מסוימות?

השאלה אינה מוגבלת למנהל שפותח שיחה באופן ידני. אפשר לתכנן כלי אוטומטי, לרבות סקיל או תהליך ניטור, שיזהה תכנים מסוימים ויעביר עליהם דיווח. אולם מבחינה משפטית, העובדה שהבדיקה אוטומטית אינה מוציאה אותה מתחום המעקב אחר עובדים.

צריך להגדיר מה הכלי מחפש, לשם מה, למי יועבר הדיווח ואיזה מידע ייכלל בו. הגדרה עמומה כמו ״דברים מטרידים״ אינה מסבירה לעובדים מה מנוטר ואינה מגדירה לבדה מטרה המצדיקה איסוף מידע אישי.

יש לבדוק גם אם אפשר להשיג את המטרה בדרך שפוגעת פחות בפרטיות. למשל, האם נדרש להעביר את מלוא השיחה, או שניתן לצמצם את המידע המדווח? גם כלי שנועד למטרה מקצועית עשוי לקלוט פרטים אישיים שאינם נחוצים לו.

לכן, האפשרות להפעיל כלי כזה מחייבת בדיקה נפרדת של נחיצותו, היקפו והבסיס המשפטי להפעלתו. אין להסיק מהיתר לעיין בשיחת עבודה מסוימת שמותר לבצע סריקה שוטפת של כל שיחות העובדים.

## מה מלמדת הפסיקה בארצות הברית על חיסיון שיחות עם בינה מלאכותית?

לצד פרטיות במקום העבודה, עולה גם שאלה אחרת: האם תוכן שהוזן למערכת AI מוגן בחיסיון משפטי? בארצות הברית כבר נדונו מקרים שבהם התבקש גילוי של תכתובות כאלה.

בעניין Heppner, שנדון בבית משפט פדרלי בניו יורק בפברואר 2026, נדחתה טענת חיסיון ביחס לתכתובות שנאשם יצר ביוזמתו עם מערכת בינה מלאכותית. בית המשפט התייחס, בין היתר, לכך שהמערכת אינה עורך דין ולתנאי הסודיות של השירות. הוא התייחס גם למסירת מידע שהתקבל מעורכי הדין למפעילת המערכת ולמשמעותה בנסיבות המקרה.

אין להסיק מכך שכל שימוש בכל מערכת AI מבטל בהכרח חיסיון. יש משמעות לדין החל, לסוג השירות, לתנאי השימוש ולאופן שבו נעשתה העבודה. בוודאי שאין מדובר בהכרעה שמעניקה למעסיק בישראל זכות לקרוא שיחות של עובדים.

חשוב להפריד בין חיסיון מפני גילוי בהליך משפטי לבין פרטיות ביחסי עבודה. העובדה שתוכן אינו חסוי בחיסיון עורך דין ולקוח אינה אומרת שהוא פתוח לעיון חופשי של המעסיק.

עיון בשיחה ושימוש בה בבית הדין הם שאלות נפרדות

גם כאשר למעסיק יש יכולת טכנית להגיע לשיחה, צריך לבחון אם הגישה אליה מותרת. אם בהמשך הוא מבקש להשתמש בה במסגרת סכסוך עבודה, מתעוררת שאלה נוספת הנוגעת להגשתה כראיה ולדרך שבה הושגה.

ראיות שהושגו שלא כדין, עלול בית הדין שלא להתיר הגשתן.

לכן, לפני שמבקשים לעיין בשיחות או להפעיל מנגנון דיווח, אני ממליץ להסדיר את השימוש במערכת ולבחון את המטרה ואת גבולות הגישה במסגרת ייעוץ משפטי בתחום הבינה המלאכותית. לעובדים חשוב להבין את סביבת העבודה שבה הם משתמשים, ולמעסיקים חשוב לדעת שהבעלות על החשבון אינה מחליפה את החובות החלות עליהם.

המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה מחייב בחינה פרטנית בהתאם לסוג החשבון, לתוכן השיחות, למדיניות הארגון ולדין החל.

עורך דין גיא אופיר

עורך דין גיא אופיר

עדכונים אחרונים מהתקשורת