למרות חוק הספאם 2008, ההודעות השיווקיות לא מפסיקות להציף את הסלולר ותיבות המייל, כשלעתים קרובות הצרכן לא מצליח לאתר את השולח או להסיר את שמו מרשימת התפוצה (במקרה כזה, שבו אין פרטים של החברה, אפשר להתלונן במשרד המשפטים, ובמשרד אף ממליצים לעשות זאת)
בחודש מאי 2008, עבר בכנסת, חוק נגד דואר זבל (ספאם) תיקון לסעיף 30א' בחוק התקשורת (בזק ושידורים) מהמחמירים בעולם במערבי. החוק נכנס לתוקפו בראשון בדצמבר 2008.
להלן עיקרי החוק:
איסור לשלוח דואר לכתובת מייל של אדם שלא נתן לכך אישור מראש ובכתב:
- אישור יכול להינתן כך: הרשמה באמצעות טופס באתר, נייר חתום או שיחה מוקלטת
- כל מי שיקבל מייל שלא ביקש לקבל, זכאי לתבוע את השולח בבית דין לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי – ללא הוכחת כל נזק – של 1,000 שקלים
- יש רק שני סייגים לאיסור המוחלט:
- מותר לשלוח מייל ללקוחות שרכשו בתשלום מוצר או שירות
- מותר לשלוח מייל חד פעמי ל בתי עסק בלבד לשם קבלת אישור משלוח נוסף, אבל אם לא אישר לשלוח שוב, אסור לשלוח לאותו גורם מסרים נוספים לעולם
- מייל כזה חייב להיות מלווה במילה "פרסומת" בשורת הנושא ובגוף המייל
- על כל מייל לשאת את הכתובת הפיזית של השולח
כשש שנים לאחר שנכנס לתוקפו חוק הספאם, שאמור היה למגר את שליחת ההודעות השיווקיות מתיבות המיילים וההסלולר, התופעה לא רק שלא מוגרה, אלא אף הולכת ומתפשטת עוד יותר מבעבר.
מרשתות מזון ואופנה, דרך עמותות המבקשות תרומה ועד חברות המציעות הלוואות. מגוון רחב של גופים, שחלקם לא מזוהים, שולחים מסרונים ומיילים פרסומיים.
הבעיה היותר גדולה היא שלעיתים קרובות הם גם לא מאפשרים לנמען להסיר את עצמו מרשימת התפוצה – דבר שמנוגד לחוק, הקובע כי "מפרסם המשגר דבר פרסומת יציין בדבר הפרסומת את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב".
נקודת ההנחה של החברות היא שהמסר הפרסומי יועבר, הנמען יכעס לרגע, אבל כנראה לא יטריח עצמו לחפש מספר טלפון, לחייג ולהמתין, וכך הוא ימשיך לקבל הודעות ומיילים. בסוף הוא עוד עתיד לרכוש את המוצרים. מתוך אלפי נמענים הרוב הגדול כנראה יקרא את ההודעות וימחק, כמות מסויימת תדרוש הסרה באמצעות טלפון מייל או סמס חוזר, ורק מיעוט קטן באמת ינצל את הזכות שחוק הספאם מעניק לו ויגיש תביעה עבור פיצוי של 1000 ש"ח לכל הודעה/מסרון.
יותר ויותר אנשים מגישים תביעות קטנות
בית משפט לתביעות קטנות פסק לטובת לקוח שתבע את סלקום על הפרת חוק הספאם פיצוי של 2,000 שקל, אלא שהפרסומים הוסיפו לזרום. הצרכן לא התעצל והגיש תביעה נוספת. בית המשפט קבע כי סלקום אחראית למטרד ולפיכך פסק פיצוי של 9,000 שקל לפי חישוב של 1,000 שקל עבור כל הודעה.
מאז נכנס תוקפו של חוק הספאם בית המשפט נהג לרוב לפסוק פיצויים של 250 שקל ולפעמים 500 שקל ובמקרים קיצוניים במקסימום 750 או 1000 ש"ח לכל הודעה.
לאחרונה שינה בית המשפט העליון את מגמתו בפיצויים על תביעות ספאם ודואר זבל. הפיצוי בתביעת ספאם כיום יתחיל ב 1,000 ש"ח לכל הודעה, אלא אם כן שולח הדואר השיווקי ישכנע את בית המשפט אחרת.
החברות המשווקות טוענות שכדי להיחלץ מקבלת מסרונים ומיילים, נדרש הלקוח לגלות תושייה ולבקש שיסירו אותו. אולם, לא תמיד ההודעה שלו מגיעה ליעד הרצוי.
לקבלת ייעוץ משפטי בתחום חוק הספאם יש להיוועץ עם עו"ד המתמחה בדיני רשת
טלפון 03-5323650 office@ophirlaw.com.
אשמח לשיחה