האם מעסיק רשאי לפתוח את תיבת הדואר של עובד ולבדוק מה הוא עושה בזמן העבודה? ומה לגבי הודעות וואטסאפ בטלפון שהמעסיק סיפק? השאלות האלה עולות במקומות עבודה רבים, במיוחד כאשר באותו מכשיר או חשבון מתנהלות גם שיחות מקצועיות וגם התכתבויות אישיות.
אני נתקל לא פעם במעסיקים שמסבירים כי אין להם עניין בחייו הפרטיים של העובד, אלא רק בבדיקת פעילותו במסגרת העבודה. זהו שיקול שיכול להיות רלוונטי, אבל הוא אינו מעניק כשלעצמו היתר לקרוא את התכתובות. צריך לבחון את סוג החשבון, את תוכן ההודעות, את המדיניות שנקבעה ואת התנאים שבהם מבקשים לעיין במידע.
המחשב או הטלפון שייכים למעסיק. האם גם התכתובות?
במקום העבודה עשויים להימצא זה לצד זה חשבון דוא״ל משרדי, תיבה פרטית, וואטסאפ עסקי וחשבון אישי. לפעמים כולם נגישים מאותו מחשב או טלפון. מבחינה משפטית, הבעלות על המכשיר אינה הופכת את כל המידע שבו לפתוח לעיון המעסיק.
לכן, אני מבקש להפריד בין המכשיר לבין החשבון והתוכן. טלפון משרדי יכול להכיל שיחות אישיות, ותיבת דואר שהארגון הקצה לעובד יכולה לשמש בפועל גם לעניינים פרטיים. מנגד, יש חשבונות שנועדו לעבודה בלבד ונגישים מראש למספר גורמים בארגון.
גם מועד ההתכתבות אינו מכריע לבדו. העובדה שהודעה נכתבה בשעות העבודה יכולה להיות רלוונטית לשאלת השימוש בזמן העבודה, אך היא אינה מבטלת את ההגנה על פרטיות תוכן ההודעה.
הלכת איסקוב: ההבחנה בין תיבה מקצועית לתכתובת אישית
בית הדין הארצי לעבודה עסק בסוגיית העיון בתכתובות עובדים בהלכת איסקוב. בין היתר, נדונה האפשרות להגיש כראיות הודעות שנלקחו מתיבת דואר שהמעסיק העמיד לרשות עובדת. ההלכה קבעה מסגרת שמאזנת בין האינטרסים של המעסיק לבין זכות העובד לפרטיות.
אחת ההבחנות המרכזיות היא בין תיבה מקצועית שמיועדת לעבודה בלבד, תיבה שהוקצתה גם לשימוש אישי ותיבה פרטית חיצונית של העובד. נוסף על סיווג התיבה, יש משמעות לשאלה אם ההודעה עצמה מקצועית או אישית.
בתיבה מקצועית ניתן, בכפוף לתנאים שנקבעו, לבצע פעולות ניטור ועיון בתוכן מקצועי. אולם גם אם עובד התכתב בענייניו האישיים בניגוד למדיניות הארגון, אין בכך היתר אוטומטי לקרוא את תוכן ההתכתבות האישית. עיון כזה כפוף לתנאים מחמירים יותר.
כלומר, המשפט ״זה המייל של החברה״ אינו מסיים את הבדיקה. צריך לברר מה הותר לעובד לעשות, מה הוסבר לו ומה מבקש המעסיק לבדוק.
מדיניות ברורה והסכמה אינן עניין טכני
אני ממליץ למעסיקים להסדיר מראש ובכתב את השימוש בחשבונות ובמערכות התקשורת. המדיניות צריכה להבהיר אילו שימושים מותרים, האם מותר לנהל התכתבויות אישיות, מי רשאי לגשת לחשבונות ובאילו נסיבות מתוכננות פעולות בקרה.
עם זאת, החתמת עובד על מסמך אינה מעניקה הרשאה בלתי מוגבלת. יש לבחון אם ההסכמה ניתנה מדעת ומרצון, אם המידע הוצג באופן ברור ואם העיון המבוקש תואם את המטרה שהוסברה. ביחסי עבודה, שבהם קיימים פערי כוח, יש חשיבות מיוחדת לאופן שבו מתקבלת ההסכמה.
יש גם הבדל בין הסכמה למדיניות כללית לבין הסכמה לעיון מסוים בתוכן אישי. בהתאם לסוג התיבה ולנסיבות, עשויה להידרש הסכמה ספציפית, לצד תנאים נוספים. הודעה כללית שלפיה ״המעסיק רשאי לקרוא הכול״ אינה תחליף לבחינה הזאת.
מה הדין כשמדובר בוואטסאפ משרדי?
הלכת איסקוב עסקה בדואר אלקטרוני. כשבוחנים וואטסאפ או יישומון מסרים אחר, צריך להתייחס למאפייניו ולנסיבות השימוש, תוך בחינת עקרונות הפרטיות הרלוונטיים.
חשבון עסקי שמיועד למענה ללקוחות ומשמש כמה עובדים שונה מחשבון אישי שמקושר למספר הפרטי של העובד. גם כאן הכותרת ״וואטסאפ משרדי״ אינה מספיקה. צריך לברר איך החשבון הוגדר, מי משתמש בו ומה הוסבר לעובד לגבי הגישה אליו.
כאשר משולבים באותו חשבון תכנים עסקיים ואישיים, נדרשת זהירות מיוחדת. הצורך להגיע להתכתבות מקצועית מסוימת אינו מעניק בהכרח היתר לעבור על כל היסטוריית השיחות. צריך לבחון דרך ממוקדת שתיתן מענה לצורך המקצועי ותצמצם את החשיפה לתוכן שאינו קשור אליו.
חשבון פרטי שנשאר פתוח אינו הזמנה לקרוא
עובד עשוי להשאיר את הוואטסאפ הפרטי פתוח במחשב המשרדי או להישאר מחובר לתיבת הדוא״ל האישית. מבחינת המעסיק, המידע נגיש טכנית. מבחינה משפטית, אין לזהות בין הנגישות הזאת לבין הרשאה לעיין בו.
עצם השארת החשבון פתוח אינה הסכמה לקריאת ההודעות, להעתקתן או לשמירתן. גם במקרה שבו הודעה נחשפה לעיני המעסיק, אין להסיק מכך שמותר להמשיך לחפש בחשבון.
אם מתעורר חשד משמעותי המחייב בירור, יש לבדוק את הדרך המשפטית המתאימה. במקרים חריגים ניתן לבקש סעד שיפוטי מתאים, אך החשד עצמו אינו מעניק למעסיק סמכות חיפוש עצמאית בחשבון פרטי.
עם זאת, חייב לציין, כי משרדנו ייצג לא פעם לקוחות שדלו ראיות מוואצפ פתוח על מחשב ציבורי, ובפועל הראיות הוגשו והביאו להשפעה חיובית בתיק. רוצה לומר, יש רצוי ויש מצוי.
האם בית הדין יכול לקבל תכתובת שהושגה תוך פגיעה בפרטיות?
כאן חשוב להפריד בין שתי שאלות: האם היה מותר להשיג את התכתובת, והאם ניתן להשתמש בה כראיה. חוק הגנת הפרטיות קובע כלל של פסילת חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות, ללא הסכמת הנפגע, לצד חריגים המאפשרים שימוש בו בתנאים הקבועים בחוק.
לכן, ייתכנו נסיבות שבהן בית המשפט או בית הדין יתירו להשתמש בחומר למרות הפגיעה בפרטיות. ההחלטה מחייבת בחינה שיפוטית ואינה מובטחת מראש. בין השיקולים עשויים להימנות חומרת הפגיעה וחשיבות הראיה לבירור המחלוקת.
אני מדגיש שהיתר להשתמש בראיה אינו הופך בדיעבד את דרך השגתה למותרת ואינו בהכרח פוטר את מי שפגע בפרטיות מאחריות. לכן, האפשרות שחומר יתקבל בהליך אינה סיבה לפעול תחילה ולבדוק את ההשלכות אחר כך.
לפני העיון, בודקים את גבולות ההרשאה
למעסיקים יש צרכים לגיטימיים של ניהול, פיקוח והגנה על העסק. לעובדים יש זכות לפרטיות גם כשהם משתמשים בכלי עבודה שהארגון העמיד לרשותם. את המפגש בין הזכויות האלה צריך להסדיר מראש ולבחון גם ביחס לכל מקרה קונקרטי.
אם אתם מעסיקים שמבקשים לבדוק תכתובות, או עובדים שגילו כי עיינו בהודעותיהם, אני ממליץ להתייעץ עם עורך דין לענייני עבודה לפני נקיטת פעולה.. סוג החשבון, המדיניות, ההסכמה ואופן השגת המידע עשויים להשפיע הן על חוקיות העיון והן על האפשרות להשתמש בתוכן בהליך משפטי.
המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה מחייב בחינה פרטנית בהתאם לעובדותיו ולדין החל.

