עסקים רבים המחזיקים בסימני מסחר, רוכשים כתובות מתחם (דומיינים בשפה הלועזית) בשם המוצר שהם מקדמים או בשם עסקם. כמו כן, סביר שעסקים אלו גם רושמים סימן מסחרי על שם עסקם או בשם המוצר אותו הם מקדמים.
אלא, שעם ריבוי משפחות הדומיינים: co.il, com, co, net, biz, cc, info, org, org.il, me, mobi, ועוד' לרבות רישום דומיינים בעברית, יכולת עסקים לרכוש את כל הדומיינים בוריאציות השונות, בשם עסקם או בשם סימני המסחר שבבעלותם, הפך למשימה מורכבת שלמעשה כמעט ואינה אפשרית.
כך נוצרו מקרים רבים שצדדים שלישיים, לעיתים בתום לב, ולעיתים שלא בתום לב, רכשו דומיינים הנושאים בשם עסק אחר שאינו בבעלותם, או בשם סימן מסחרי שאינו בבעלותם.
סייבר-סקוואטינג, על פי הגדרתו ב-ACPA האמריקני (Anticybersquatting consumer protection act) הנו רישום, סחר או שימוש בשמות דומיין (שמות מתחם), בחוסר תום לב ובכוונה להפיק רווח מסימן מסחרי השייך לאחר. המונח "סקוואטינג" נלקח מהשפה האנגלית ופירושו תפיסת חלל פנוי או נטוש שאינו ברשותו של מי שהתיישב בו ללא רשות לעשות כן.
המניע העיקרי לנקוט בסייבר-סקוואטינג הנו הפקת רווח. שכן, על ידי רכישת דומיין הדומה לסימן מסחרי מפורסם או שונה ממנו בשגיאת כתיב בלבד (טייפו-סקוואטינג) יכול בעל הדומיין להרוויח מפירסום למשל באמצעות פרסומות אדסנס או באמצעות אפליאציה (affiliate marketing), או להרווחי ממכירת הדומיין במחיר מופקע לבעל הסימן המסחרי אשר אינו רוצה שייגרם לו נזק.
בעיה זו אינה נוגעת רק לדומיינים. גם שמות משתמש בפייסבוק וטוויטר יכולים ליפול לידי גורמים אשר אין להם סימן מסחר או כל עניין אחר באותו שם משתמש וכל רצונם הוא להפיק רווח או לפגוע בגורם כזה או אחר.
במדינות רבות אין חקיקה המטפלת בתופעה אלא מטפלים בה באמצעות דינים אחרים הנושקים לבעיה כגון חוק זכות יוצרים, דיני סימני מסחר ועוד'.
בעיה עיקרית בפניה לבתי המשפט בסוגיה זו היא סמכות השיפוט, שכן במקרים רבים מי שהשתלט על הדומיין כלל אינו נמצא באותה מדינה של בעל הסימן המסחרי או במדינה בה נרשם הסימן המסחרי. דרך חלופית ליישוב סכסוך הנוגע לדומיינים הנו שימוש ב-UDRP (Uniform domain name resolution policy) שהוא תהליך שפותח על ידי ICANN (Internet corporation for assigned names and numbers). הליך זה נעשה בארץ על ידי דיינים השייכים לאיגוד האינטרנט הישראלי. יש לציין כי הליך זה אינו חף מביקורת. יש הטוענים כי ישנה העדפה ברורה לתאגידים גדולים על חשבון אנשים פרטיים. הליך זה אינו הליך בוררות, ואף אם נקבע כך או אחרת על ידי הדיינים אין בהכרח מניעה לפנות לבתי המשפט באותו עניין.
עם זאת, איגוד האינטרנט בישראל דאג להכניס תניות לתוך הסכמי השימוש, שאנו מאשרים בעת רכישת דומיינים מרשמי המשנה בישראל, כך שכל מי שרוכש דומיין בשיראל, בין אם ברצונו ובין אם לאו, מוכפף לדיינים של איגוד האינטרנט.
סייבר-סקוואטינג הנה בעיה הולכת ומחמירה. לפי נתוני WIPO (הארגון העולמי לרכוש אינטלקטואלי – קניין רוחני), בשנת 2010 הגישו בעלי סימנים מסחריים 2,696 תלונות הנוגעות לסייבר-סקוואטינג בנוגע ל4,370 דומיינים. נתון זה מצביע על עליה של 28% במספר המקרים לעומת שנת 2009, ועליה של 16% לעומת שנת 2008.
ראוי לציין כי ישנם מקרים רבים בהם עסק או אדם מקדמים את שם העסק או מותג במשך שנים, אינם רושמים סימן מסחרי על המותג (לא מומלץ – בלשון המעטה), ומוצאים עצמם מצויים במצב בו צד שלישי רכש דומיין הרוכב על המוניטין שבנו. אומנם, עיקר ההגנה במקרי סייבר-סקוואטינג הינה לבעלי סימני מסחר ובהחלט אנו ממליצים לרשום סימן מסחרי, אולם אין הדבר אומר שבהכרח עסקים או אנשים ללא סימני מסחר, אשר בנו מוניטין, נותרים ללא הגנה כלל, וניתן לעיתים להיעזר בדינים אחרים מדיני סימני המסחר.
אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ובכל נושא מסוג סייבר-סקוואטינג מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני אינטרנט וסימני מסחר. לקביעת פגישה עם עורך דין המתמחה בדיני אינטרנט ובקניין רוחני, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.