ביום 14.7.2026 הוגשה ע"י משרדנו קובלנה פלילית פרטית בשם ילדה בת 14 נגד טיקטוק העולמית, טיקטוק ישראל ומנכ"לית טיקטוק ישראל. מדובר בהליך חריג, המבוסס על טענה שלפיה לאחר שהפלטפורמה קיבלה פניות חוזרות להסרת פרסומים פוגעניים ובחרה שלא להסירם, היא עשויה לשאת באחריות בהתאם לנסיבות העניין. מעבר למקרה הספציפי, ההליך מעלה שאלות רחבות יותר בנוגע לאחריותן של פלטפורמות דיגיטליות כאשר הן מקבלות דיווחים על תוכן שלכאורה פוגע בקטינים.

הרקע להגשת הקובלנה

המקרה עוסק בילדה בת 14 שלגביה פורסמו בטיקטוק תכנים שלפי הנטען כללו ביטויים משפילים, מיניים ופוגעניים. על פי הנטען, המשפחה פעלה במספר ערוצים בניסיון להביא להסרת הפרסומים. הוגשו פניות לטיקטוק, הוגשה תלונה למשטרה ונעשתה גם פנייה למוקד 105.

למרות הפניות, כך נטען, הפלטפורמה השיבה כי הפרסומים אינם מפרים את תנאי השימוש שלה ולכן הם לא יוסרו. לאחר שהתקבלה תשובה זו, נעשו פניות נוספות מצד בני המשפחה ומכרים נוספים, אולם גם הן לא הובילו להסרת התוכן.

בנסיבות אלה הוחלט לנקוט הליך משפטי מסוג קובלנה פלילית פרטית, תוך העלאת הטענה כי לאחר שהפלטפורמה הייתה מודעת לטענות בדבר הפרסומים ובחרה שלא להסירם, עשויה להתעורר שאלה משפטית באשר לאחריותה, הכול בהתאם לנסיבות המקרה ולדין החל.

מהי קובלנה פלילית פרטית?

ככלל, במדינת ישראל ניהול הליכים פליליים נעשה על ידי המדינה באמצעות רשויות התביעה. עם זאת, הדין מכיר במקרים מסוימים באפשרות של אדם פרטי להגיש קובלנה פלילית פרטית בעבירות מסוימות, ובהתקיים התנאים הקבועים בדין.

בין היתר, קיימים מקרים שבהם ניתן להגיש קובלנה בעבירות כגון לשון הרע או פגיעה בפרטיות, כאשר הדבר נעשה בכפוף להוראות החוק ולדרישות הפרוצדורליות החלות על ההליך.

במסגרת קובלנה פלילית פרטית, הקובל נכנס בנעלי המדינה לצורך ניהול ההליך הפלילי. המשמעות היא שההליך מתברר בבית משפט פלילי, בהתאם לכללים החלים על הליכים מסוג זה, ובית המשפט מפעיל את סמכויותיו בהתאם לדין. מדובר בהליך חריג יחסית, ולכן נעשה בו שימוש במקרים מוגדרים בלבד.

מדוע ההליך נגד טיקטוק עשוי להיות תקדימי?

על פי הנטען בקובלנה, מדובר באחד המקרים הראשונים בישראל שבהם מוגש הליך פלילי נגד טיקטוק בעקבות סירוב נטען להסיר תוכן לאחר שהתקבלו פניות בנושא.

השאלה המשפטית שעשויה לעמוד לדיון אינה נוגעת רק לעצם קיומו של הפרסום המקורי, אלא גם למשמעות שיש, אם בכלל, להתנהלות של פלטפורמה לאחר שהובאו לידיעתה טענות בדבר פגיעה אפשרית. סוגיה זו עשויה לעורר שאלות מורכבות הנוגעות להיקף האחריות של פלטפורמות דיגיטליות, למידת הידע שנדרש מהן ולמשמעות המשפטית של החלטות שהן מקבלות בעקבות דיווחים של משתמשים.

מדובר בתחום משפטי שמתפתח בישראל ובעולם, כאשר הפסיקה והחקיקה ממשיכות לעסוק באיזון שבין חופש הביטוי, חופש הפעולה של הפלטפורמות וההגנה על נפגעי פרסומים ברשת. לפיכך, ההכרעה בכל מקרה תלויה בעובדותיו הספציפיות ובמסגרת המשפטית שתחול עליו.

כאשר הפגיעה מופנית כלפי קטינים

כאשר הפרסומים מופנים כלפי קטין, ובפרט כלפי ילד או ילדה צעירים, עשויים להתעורר שיקולים נוספים. פרסומים ברשתות חברתיות עלולים להגיע לקהל רחב בתוך זמן קצר ולהמשיך להיות נגישים גם לאחר פרסומם הראשוני, דבר שעשוי להעצים את הפגיעה הנטענת.

במצבים כאלה משפחות רבות פועלות במספר מישורים במקביל, כגון פנייה לפלטפורמה עצמה, פנייה לרשויות האכיפה ולעיתים גם קבלת ייעוץ משפטי לבחינת האפשרויות העומדות לרשותן. אופן הטיפול בכל מקרה משתנה בהתאם לנסיבות, למהות הפרסום, לזהות הגורמים המעורבים ולצעדים שכבר ננקטו.

גם כאשר פלטפורמה מחליטה שלא להסיר תוכן מסוים, אין בכך בהכרח סוף הדרך מבחינה משפטית. במקרים המתאימים ניתן לבחון מסלולים נוספים, כאשר כל החלטה מתקבלת בהתאם לנסיבות הקונקרטיות ולמסגרת הדין הרלוונטית.

שאלות עקרוניות שעשויות לעלות במסגרת ההליך

מעבר למקרה הפרטני, ההליך עשוי לעורר שאלות רחבות הנוגעות לאחריותן של פלטפורמות דיגיטליות ולאופן שבו הן בוחנות דיווחים על תוכן פוגעני.

אחת השאלות האפשריות היא מהי המשמעות המשפטית של מצב שבו פלטפורמה מקבלת דיווח מפורט על תוכן שלכאורה פוגע באדם מסוים ובוחרת שלא להסירו. שאלה נוספת היא כיצד יש לבחון את אחריותה של פלטפורמה כאשר מדובר בפרסומים המכוונים כלפי קטינים, והאם יש לכך השלכה במסגרת הדין החל.

סוגיות אלה עשויות להיבחן במסגרת ההליך המשפטי בהתאם לטענות הצדדים, לראיות שיוצגו ולהכרעת בית המשפט, ואין מקום להניח מראש כיצד יוכרעו.

מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, והאפשרויות המשפטיות משתנות בהתאם לעובדות ולדין החל.