בחודש מאי 2011 ניתן פסק דין תקדימי בעניין תביעתה של לקוחת המשרד בת.א. 162477-09 פארן נ' חן מסיקה, טריפליי תוכן דיגטלי בע"מ, ויובל קלאתי.
התביעה הייתה בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות, והטרדה מינית בפרסום באינטרנט של מרשתנו, דוגמנית שהוצגה בפרסום מסחרי באתר FLIX.
התביעה התקבלה ברובה, והנתבעים חוייבו לשלם למרשתנו 57,500 ש"ח פיצויים והוצאות משפט, תוך מתן הנמקה המקבלת את טענת מרשתנו, כי פרסום סרטון מסחרי אודותיה בבקיני (כשהסרטון צולם בהסכמתה) בתוספת רמזים מיניים, מהווה לשון הרע, פגיעה בפרטיות, והטרדה מינית.
למעשה פסיקה זו הנה הפסיקה הראשונה בישראל, אשר קבעה בצורה מוחשית וברורה, כי פרסום תכנים באינטרנט אודות אדם יכול להוות הטרדה מינית.
בית המשפט בפסק דינו של כב' השופט הבכיר דן מור פסק:
"הרמזים הבוטים, הסקסיסטיים, ההופכים את הדוגמנית לחפץ המוצע לצופים לצורך "דייטים לוהטים", הכינויים והשפה, אינם אלא לשון רע, פגיעה בפרטיות והטרדה מינית, ואין לקבל כל טענה על הסכמה מפורשת או מכללא לתוכן הפרסום. הוכח בפני ברורות כי שם המשחק, כפי שהוצג לדוגמנית היה "הדייט המושלם", ולא "הלוהט". נאמר והובטח להן כי הדברים יוצגו שלא בפרובוקטיביות זולה. התובעת לא ידעה כלל, ואף לא נתנה הסכמתה ל"עטיפה" בה הוצגו הסרטונים לקהל הצופים. ממילא יש להניח כי העריכה הסופית ובחירת הכיתוביות נערכה והוכנה זמן רב לאחר יום הצילומים.
לטעמי, הצגת התובעת כ"כוסית", הפנוייה ל"דייט הלוהט", המוכנה להיפגש עם מי ש"ריגש" אותה, ונרמז שהיא – "אוהבת ….", כלומר, אוהבת דבר מה שיש לצנזרו ושאין לציינו במפורש ברבים וכדומה לכך, הינה בבחינת ביזוי והשפלה, כאמור בסעיף 1 לחוק לשון הרע, וכן יש בפרסום זה, בנסיבותיו אלה, כדי להשפילה ולבזותה, ואף בהתאם להוראת בסעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, כשה"נסיבות" כאמור שם, הם "מעטפת" הסרטונים, הם הצילומים, כאמור בסעיף זה בחוק, ולבסוף יש בכך אף הטרדה מינית, כאמור בסעיף 3(5) לחוק זה, כאשר ההתייחסות לתובעת בפרסומים הינה דווקא ביחס למיניותה והתנהגותה המינית, ובדרך מבזה ומשפילה. אולם ברור שהעובדות שהוכחו המקיימות כל אחת מעוולות אלו, אינן אלא מעשה אחד ולא במצטבר.
למסיקה, נתבע 1, חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעת. הפרתה מהווה רשלנות. כסוכנה של התובעת, הוא חייב לפעול כנציג מיומן וסביר וחשיפתה לנזק הינה הפרת חובת הזהירות החלה עליו כלפיה. בהתאם לאמור בחוזה ההתקשרות בין התובעת לסוכנות (נספח ב' לתצהיר התובעת), מסיקה מתחייב "לשווק" את הדוגמנית (סע' 5), מתחייב לבדוק את ההסכמים שנחתמו בינה ובין המזמינים (סע' 8), וליתן לה "שירותי ניהול' (סע' 6). לשם כך הוא מקבל 35% משכרה. הסוכן אינו רשאי להתעלם מחובתו כמנהל ומשווק, לבדוק היטב את כל הכרוך בעבודת הדוגמנות המוזמנת. עליו לנקוט במידת הזהירות הסבירה בנסיבות העניין (ראה הגדרת עווולת הרשלנות, סעיף 35-36 לפקודת הנזיקין). מסיקה היה חייב לצפות כל נזק אפשרי לתובעת כתוצאה העשויה לנבוע מהצילומים ומהמשחק עבורו הם מיועדים, כשהוא "משווק" את הדוגמניות, כולל התובעת, ליום צילומים בבגדי ים בבית מבודד, למשחק ריאליטי של דייטים עם הצופים. מסיקה אינו משוחרר מכל אשר עלול להתרחש בהמשך עם התובעת, כולל סוג וטיב ההתנהגות כלפיה, עצם ביצוע הצילומים וכל הכרוך בכך. גם אם עצם הנתבע 1 את עיניו מלבדוק את הדרך בו יתבצעו הצילומים או ישווק המשחק, התנהגותו חורגת מהמצופה ממנו כאיש מקצוע בתחום זה, סוכן דוגמניות. הוא מפר את חובתו ממש כאילו שלח אותן להצטלם בשדה מוקשים, וללא הגנה מתאימה".
לקריאת נוסחו המלא של פסק הדין: פארן נ' מסיקה וטריפליי.
פסק הדין פורסם בתקשורת: news1, רשת ב'.
כשבועיים לאחר מתן פסק דין זה, ניתן פס"ד נוסף בעניין תביעת לשון הרע של לקוח המשרד נגד ידיעות אחרונות.
לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע, דיני אינטרנט והטרדה מינית, התקשרו: 03-5323650 או באמצעות הדוא"ל: office@ophirlaw.com.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.