עורך דין (או בראשי תיבות עו"ד) הינו אדם אשר רשאי לעסוק במקצוע עריכת הדין. סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 קובע שלושה תנאים מצטברים לכשירותו של אדם להיות עורך דין:
1. בעל השכלה משפטית גבוהה – קרי אדם שסיים את לימודי המשפטים שלו באוניברסיטה או מכללה המוכרת כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958.
2. עבר תקופת התמחות הנמשכת כשנה – בוגר משפטים המעוניין לעסוק בעריכת דין צריך בתום לימודיו לעבור תקופת התמחות, שבמהלכה לומד המתמחה את הפרקטיקה בהנחייתו של מאמן שהוא: עורך דין בעל ותק של 5 שנים או שופט, שאושר להיות מאמן.
3. עמד בבחינות של לשכת עורכי הדין – לאחר תקופת ההתמחות, על המתמחה לגשת למבחני לשכת עורכי הדין המורכבים משתי בחינות: בחינה בכתב ובחינה בע"פ. תנאי לקבלת רישיון עורך דין הוא לעבור את שני המבחנים הללו בהצלחה.
מכאן שניתן לראות, כי הדרך אותה צריך לעבור אדם המעוניין להיות עורך דין היא קשה וארוכה. אך יחד עם זאת, לאור הסטטיסטיקות השונות נראה, כי מדובר במקצוע נחשק ביותר בקרב הצעירים.
כיום מידי שנה הולך וגדל מספר עורכי הדין בישראל, ואף על פי כן נראה שרבים וטובים עוד ילמדו אותו. הסיבה העיקרית לכך היא שמקצוע המשפטים מכיל בתוכו תחומי התמחויות רבות ומגוונות.
תחומי המשפט מתחלקים לשלוש נישות עיקריות: משפט אזרחי ומשפט פלילי.
המשפט האזרחי הינו נישה גדולה המכילה בתוכה תחומים רבים כגון: משפט מסחרי, לשון הרע, הגנת הפרטיות, דיני עבודה, דיני משפחה, נדל"ן, דיני מיסים, דיני ביטוח לאומי, דיני הוצאה לפועל וכדומה.
שוק משרדי עורכי הדין מתחלק לשלושה סוגים: משרדי עורכי דין גדולים, בינוניים וקטנים. ההבדל העיקרי בין משרדי עורכי הדין הוא במספר עורכי הדין העובדים באותו המשרד, ואין הגודל מייצג במתחייב היקף הכנסות, התמקצעות, וטיב שירות.
רוב משרדי עורכי הדין מעסיקים עורכי דין במחלקות: מחלקת ליטיגציה (ייצוג בבית משפט), מחלקת נדל"ן (עסקאות נדל"ן), מחלקה מסחרית (טיפול בעסקאות מסחריות) ומחלקת משפט מינהלי.
משרדי עורכי הדין הקטנים יותר, על-פי רוב מתמחים בענפי משפט ספציפיים, ושמירה על בידולם מהמשרדים הגדולים, כמשרדי נישה.
לשכת עורכי הדין:
לשכת עורכי הדין הוקמה בשנת 1961 מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1981. מאז ועד היום מטרתה העיקרית של הלשכה היא לאגד בתוכה את כל עורכי הדין בישראל.
הלשכה עוסקת במספר תחומים וביניהם:
1. רישום, פיקוח בחינת מתמחים.
2. הסמכת עורכי דין חדשים.
3. שיפוט המשמעתי של עורכי הדין והמתמחים.
בנוסף לתקפידים אלה, ללשכת עורכי הדין תפקידים נוספים המנויים בסעיף 3 לחוק לשכת עורכי הדין וביניהם:
1. לחוות דעתה על הצעות חוק בענייני בתי משפט וסדרי דין.
2. לתת סעד משפטי למיעוטי יכולת.
3. לשמש בורר ולמנות בוררים.
4. לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי השלכה.
5. לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי השלכה.
6. ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ובמפעלים אלה.
7. לעסוק בהוצאות ספרות משפטיות.
באם נקלעת למצב בוא אתה זקוק לייעוץ וייצוג משפטי, אנו ממליצים לך להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום הסוגיה המשפטית בא נתקלת כתובע או כנתבע, לכל תחום ישנו עורך דין שעיקר עיסוקו הוא להתמחה בסוגיות ספציפיות בדיוק כמו רופא לב ורופא מוח, עורכי דין יכולים לתת לך מענה כתובע או כנתבע ולכן לא מומלץ להישאר לבד במקרים כאלו, משרדנו מתמחה בזכויות יוצרים וקניין רוחני, לשון הרע, משפט מסחרי, דיני עבודה ודיני אינטרנט.
לקבלת ייעוץ ממשרד עורכי דין גיא אופיר התקשרו 03-5323650 או במייל office@ophirlaw.com.
תודה לגב' אלודי קלימי, שסייעה בהכנת סקירה זו.