לשון הרע במשפחה

בעלך/גרושך פרסם עלייך לשון הרע או סרטון אינטימי/מיני? גרושתך לכלכה עליך בפייסבוק? מישהו ממשפחתך פרסם עליך מידע פוגעני או אשר פוגע בפרטיותך באינטרנט או בוואטסאפ?

חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות חלים גם על פרסומים בין בני משפחה. מנגד, גם ההגנות הנתונות בחוק איסור לשון הרע, וחוק הגנת הפרטיות חלות בבית המשפט לענייני משפחה.

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע (להלן: "החוק") קובע, לשון הרע הוא כל דבר שעלול להגיע  לידי פרסום העולב, מבזה, משפיל או פוגע במשלח ידו של הנפגע.

בפועל, אין דרישה להוכיח נזק, ודי שניתן יהיה להוכיח הסתברות סבירה לנזק ו/או לפגיעה. כלומר, כל עוד הפרסום הפוגעני עלול לפגוע באדם, אף אם אין פגיעה בפועל, פרסום זה יכול להתגבש לכדי לשון הרע או להוות פגיעה בפרטיות.

ההבדל בין לשון הרע או פגיעה בפרטיות בין אנשים שאינם בני משפחה לבין אנשים שהינם בני משפחה נעוץ בכך, שההליכים המשפטיים בין הצדדים, כאשר מדובר בבני משפחה, יתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה (ולא משנה גובה הסכום או מהות הסעד). זאת להבדיל מהליכי דיבה או פגיעה בפרטיות בין צדדים שאינם משפחה, אשר מתנהלים בבית המשפט השלום (אם התביעה הינה עד ל- 2,500,000 ₪)  או בבית המשפט המחוזי (אם התביעה הינה לסכום הגבוה מ- 2,500,000 ₪).

ההבדל בין הליך המתנהל בבית משפט רגיל, להליך המתנהל בבית משפט לענייני משפחה, בא לידי ביטוי בעיקר בשני הבדלים מהותיים:

  • בבית המשפט לענייני משפחה, ברירת המחדל הינה שההליך מתנהל בדלתיים סגורות, ועומד צו איסור פרסום. ההסרה של איסור הפרסום כאשר מדובר בבני משפחה היא חריגה. בבית משפט השלום או בבית משפט המחוזי, ברירת המחדל הינה קיום התביעה בדלתיים פתוחות, ועל מבקש צו איסור הפרסום להצביע על נימוק מיוחד מדוע ההליך יתקיים בדלתיים סגורות (עם זאת, בפועל לא קשה במיוחד לקבל צו איסור פרסום גם בבית משפט רגיל).
  • הפרוצדורה בבית המשפט לענייני משפחה גמישה יותר מאשר בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי.

איך בית המשפט לענייני משפחה ידון בתביעות בנושא לשון הרע, דיבה או פגיעה בפרטיות?

בעקרון, בית משפט לענייני משפחה, הינו ערכאה יותר גישורית מבית משפט רגיל, והשופט/ת ינסו לשאוף לפשר ו/או לגשר את הצדדים שהינם בני אותה משפחה. גישה זו מבוססת על עקרונות דיני המשפחה, אשר מתנגשים עם עקרונות לשון הרע והגנת הפרטיות, שאינם "גישוריים" במהותם.

ברם, ככל ובית המשפט לענייני משפחה ידרש להכריע משפטית בתביעה, אזי הוא אמור לפעול בכדי לבחון את מדובר בפגיעה או בסיכוי לפגיעה על-פי דיני לשון הרע והגנת פרטיות.

על-פי הדין על בית המשפט  להיכנס בנעליו של האדם הסביר, ולבחון האם זהו מקרה בו אדם סביר אכן ייפגע או עלול להיפגע מאותו פרסום. על כן, מדובר במבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, כלומר, השאלה האם התובע הסובייקטיבי חש עלבון פחות רלוונטית, שכן המבחן הוא בעיני האדם הסביר, השופט בפועל:.

"המבחן הוא אובייקטיבי במהותו, לאמור: לא קובע, מה חושב התובע המרגיש עצמו נפגע, אלא הקובע הוא כיצד עלולה החברה לקבל את הדבר שבאותו פירסום"

תמ”ש (ת"א) 35326-12-10 א' נ' ת'‏ (פורסם בנבו)

נקבע בפס"ד ע"א 740/86 תומרקין נ' העצני, פ"ד מג(2) 333, בעמ' 337 (להלן: "תומרקין"):

"המבחן הקובע הוא, מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות, שקורא סביר היה מייחס למילים.[…]'כן אין להביא ראיות בקשר לשאלה מה המשמעות שאותה ייחס קורא רגיל או סוג קוראים זה או אחר לפרסום ואין צורך בשמיעת עדויות ביחס לשאלה כיצד הובנו דברי הפרסום, אלא שבית המשפט הוא שישקול את הדבר…'".

וכפי שנקבע ע"י כב' השופט בך בע"א 334/89 מיכאלי נ' אלמוג, פ"ד מו (5) 555 בעמ' 562 כדלהלן:

"ההלכה היא כי אין צורך בהבאת ראיות בדבר המשמעות שקורא מסוים או סוג קוראים זה או אחר ייחסו לפרסום הנדון, אלא בית המשפט יקבע ממצא בשאלה, אם אכן מהווים הדברים לשון הרע אם לאו".

המלומד שנהר מוסיף בספרו כי הוכחת יסוד "לשון הרע" צריכה להיעשות באמצעות הפרסום בלבד (ראה א. שנהר דיני לשון הרע, בעמ' 141).

בנוסף לכך, יש לשים לב להגדרת סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, הקובע את הדרישות לאופן הפרסום. הדרישות בסעיף זה הן דרישות בעלות הגדרות רחבות מאוד, המאפשרות פרסום בכתב, בע"פ וכו'.

סעיף 2 לחוק:

פרסום מהו

  1. (א)  פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

כמו כן, קיימת דרישה נוספת והיא לכך שלפחות אדם נוסף למעט הנפגע, ייחשף לפרסום הדברים. כלומר, אם אדם בשיחה אישית ב-4 עיניים עם אדם אחר, אומר דברים המהווים הוצאות לשון הרע ודיבה, כל עוד הפרסום הוא בין אותם שני אנשים (המפרסם והנפגע), פרסום זה אינו עולה לכדי לשון הרע, שכן לא פורסם לאדם זולת הנפגע.

על כן, כמו שניתן להסיק מהכתוב מעלה, לשון הרע יכולה להיאמר אף בין בני משפחה.

המידע לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או חלופה לחוות דעת משפטית, ומומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בלשון הרע במשפחה.

לקביעת פגישה עם עורך דין לשון הרע במשפחה, התקשרו:

03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.

סייע בהכנת מאמר זה, מר מתן עזרא.