למה רשות המסים איננה גובה מע"מ מגוגל?

רשות המסים איננה גובה מע"מ מענקיות האינטרנט כמו גוגל ופייסבוק על אף הפעילות הענפה שלהן בישראל. עובדה זו עומדת כמניע לעתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד רשות המסים, מנהל הרשות משה אשר, גוגל ופייסבוק, בטענה כי בעקבות "הפטור" ממע"מ לחברות הענק הללו הציבור הישראלי מפסיד תשלומי מע"מ לקופה הציבורית ונגזלת פרנסה מעסקים ישראליים שכן משלמים מסים, ומחזור הכנסותיהם קטן בשל התחרות מול תאגידים רב-לאומיים.
עו"ד גיא אופיר, טוען בעתירה כי "עבור רשות המסים, כל החברות בישראל שוות בפני החוק וסוחבות על גבן את נטל המס הכבד, אבל מקצת החברות כנראה שוות יותר, ולכן הם אינן נדרשות לשלם מע"מ, ואף לא עומדות לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי-דיווח והטעיית הצרכן הישראלי הסבור כי המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית".
לא רק שהיה נדרש לשלם קנסות מנהליים בגין האיחור והניסיון להתחמק מתשלום מע"מ, אלא שסביר שהיה מוצא עצמו מורשע בביצוע עבירות פליליות לפי חוקי המס בישראל.
בקבוצת אותם "שווים יותר", טוען אופיר, "מצויים תאגידים רב-לאומיים, שמחזור הכנסותיהם השנתי של כל אחד מהם לבדו עולה על כל התמ"ג במדינת ישראל. אותם 'שווים יותר', הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים (להבדיל מכרטיסי אשראי בינלאומיים), עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בישראל, אחזקת לוגיסטיקה, רואי חשבון ועורכי דין בישראל ועוד".

משרדינו מייצג חברות אינטרנט ישראליות, אשר נפגעות מכך שחברות ענק, כמו גוגל, אמזון, וואטסאפ ופייסבוק, אינן משלמות מע"מ בישראל – בעוד שהחברות הישראליות נדרשות לשלם כחוק.
לטענתו, תאגידים אינטרנטיים רב-לאומיים מקיימים פעילות עסקית ענפה בישראל באמצעות האינטרנט ובנוכחות פיזית בישראל, תוך מתן שירותים ומכר טובין שהותאמו במיוחד עבור השוק הישראלי

לטענתו, מול אותם תאגידים רב-לאומיים המתחמקים מתשלום מס אמת עומדים תאגידים ועסקים ישראליים, משלמי מסים, המפסידים מיתרון בלתי הוגן זה.
לפני כ-3 חודשים פנה עו"ד אופיר במכתב למנהל רשות המסים, משה אשר, ובמסגרתו דרש מרשות המסים להתחיל לחייב את חברות הענק הללו בתשלום מע"מ באופן רטרואקטיבי – 7 שנים אחורה, בתוספת ריבית והצמדה.
אופיר אף איים במכתבו כי אם לא יקבל תשובה תוך חודש, הוא יפנה לבג"ץ. ואולם, לטענתו, רשות המסים ומנהלה לא השיבו לפנייתו, למעט אמירות לפיהן "הנושא בבדיקה", וכלשונו: "לא מצאו לנכון להשחית את זמנם במתן תשובה למכתב, שאילו היה נעתר, היה מכניס לקופת המדינה סכומי-עתק ופותר אי-צדק משווע".
העותר מציין כי בהתקיים מע"מ כה גבוה בישראל, אי-הקפדה על שוויון בנטל גבייתו הינו עוולה חוקתית ופגיעה קשה בזכויות היסוד של רוב אזרחי ישראל. "התנהלות רשות המסים חותרת תחת עיקרון השוויון, זכות הציבור לקניין, שלטון החוק וחופש העיסוק, ומהווה חוסר סבירות קיצונית בניהול החלטות רשויות המע"מ", נכתב בעתירה.

עוד נטען בעתירה, באמצעות עו"ד עופר מוסקוביץ, כי גוגל אף מטעה את הציבור כשהיא מציינת על גבי פרסומיה בעברית כי המחיר עבור שירות מסוים כולל מע"מ, כאשר בפועל עבור הכנסותיה בישראל היא אינה משלמת מע"מ – לא בישראל ולא בכל מדינה אחרת.
כך, למשל, מצוין בעתירה כי באפליקציה להקלטה שיחות הנמכרת בחנות Google play על גבי מצג סמארטפון מופיע מחיר השירות – 22.15 עם שקלים, ותחתיו רשום: "כל המחירים כוללים מע"מ".
"הצהרה זו של גוגל כאילו המחיר כולל מע"מ יוצרת מצג-שווא, לפיו נגבה מע"מ מהצרכן הישראלי, שמועבר לקופה הציבורית. כל נישום אחר אשר היה נוהג באופן מטעה שכזה, היה מוצא את עצמו 'זוכה' בביקורת רשויות המס, עם כל המשתמע על כך, וככל הנראה גם בהעמדה לדין והרשעה לפי חוקי המס ולפי חוק הגנת הצרכן", כותב אופיר.
בעתירה מצוין כי לגוגל ולפייסבוק יש הכנסות גבוהות בישראל, שמקורן בשירותי פרסום לקהל ישראלי, עבור עסקים, עמותות ומשקי-בית בישראל, בהתקשרות בעברית, בתחרות ישירה בחברות ישראליות הנותנות שירותים חלופיים ומתחרים.

"פנייה למשק הישראלי, הסכמי התקשרות בעברית, פרסום בעברית, נקיבת מחיר בשקלים, סליקת כרטיסי אשראי מקומיים התקפים בישראל בלבד ובוודאי שנקיטת פעולות שיווקיות בתוך ישראל – הינם סממנים מובהקים לביצוע עסקה בישראל", כותב אופיר, ולמרות זאת, "תאגידים רב-לאומיים אלה אינם נדרשים לשלם מע"מ, וזאת בניגוד לדין, תוך מתן יתרון בלתי הוגן ביחס למתחרים הישראליים".
ביחס לעובדה כי תאגידים אלה פטורים ממס הכנסה בישראל עקב היותם חברות רב-לאומיות שמנוהלות בחו"ל, כותב העותר כי "מבחינה משפטית קל יותר להטיל חובת תשלום מע"מ מאשר חובת תשלום מס הכנסה. זאת, מאחר שבשאלת חיוב מע"מ אין משקל של ממש למיקום 'מרכז ניהול והשליטה של התאגיד'".
לדבריו, לאחר שתוטל חובת תשלום מע"מ, תהיה הדרך קצרה מאוד לשלב הבא – תשלום מס אמת, כמו יתר תושבי ישראל הנורמטיביים.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "לאחרונה נבחן ברשות המסים הטיפול בתאגידים רב-לאומיים הפועלים בישראל באמצעות האינטרנט, ובתקופה הקרובה אף תפרסם הרשות נייר עמדה בנושא. פנייתו של עו"ד אופיר התקבלה במשרדנו ונבחנת כחלק מהטיפול הכולל בסוגייה. ביחס לטענות השונות שמעלה עו"ד אופיר, עם קבלת העתירה נלמד אותה ונמסור את תשובתנו לבית המשפט".

משרדינו הגיש דרישה ממנהל רשות המסים להתחיל לגבות מע"מ מחברות הענק הזרות הפועלות בישראל – גם 7 שנים אחורה  טוען: "רשות המסים עדיין פועלת לפי 'מבחן מיקום השרת' – מבחן שנקבר סופית בבית המשפט ב-2007"

אופיר מייצג חברות אינטרנט ישראליות שלטענתו נפגעות מכך שחברות ענק כמו גוגל, אמזון, eBay, מיקרוסופט, דרופבוקס, וואטסאפ ופייסבוק אינן משלמות מע"מ בישראל, בעוד שהחברות הישראליות נדרשות לשלם כחוק. הוא דורש מרשות המסים להתחיל לחייב את חברות הענק באופן רטרואקטיבי – 7 שנים אחורה, בתוספת ריבית והצמדה.
אופיר מציין כי הוא רואה במכתב זה "קדם בג"ץ", ומאיים כאמור לפנות לבג"ץ אם דרישתו לא תתקבל.
אופיר מלין על קביעת רשות המסים לפיה חברות רב-לאומיות לא חייבות בתשלום מע"מ, כיוון שמרכז פעילותן לא נמצא בישראל, אלא הן רשומות בחו"ל וחייבות במס במדינות שבהן הן רשומות.
חדש: באפשרותכם לסמן קטע מהמאמר ולשתף רק אותו. סמנו קטע ושתפו.
הוא משתמש בגוגל ופייסבוק כדוגמה וכותב: "גוגל ופייסבוק מנהלות עסקים בישראל, והכנסותיהן מישראל מקורן בשירותי פרסום עבור הקהל הישראלי, בעברית, תוך תחרות ישירה בחברות ישראליות הנותנות שירותים מתחרים. מדובר בפעילות בתוך ישראל.
"על אף האמור, תאגידים רב-לאומיים אלו אינם נדרשים לשלם מע"מ, וזאת בניגוד לדין תוך מתן יתרון בלתי הוגן ביחס למתחרים הישראלים. בשל מחדל גבייה זה, המשק הישראלי מפסיד פעמיים – פעם אחת באובדן הכנסות מע"מ של מאות מיליוני שקלים כל שנה; ופעם שנייה בכך שחברות ישראליות מתחרות זוכות לתחרות בלתי הוגנת נוכח יתרון המיסוי לחברות הרב-לאומיות".
החברות הרב-לאומיות הללו עוברות על סעיפים 2, 15 ו-60 לחוק המע"מ, ורשות המסים הפועלת לפי "מבחן מיקום השרת", כלומר אם אותן חברות מציבות את השרתים שלהן בחו"ל ופועלות מחו"ל – הן פטורות ממע"מ בישראל. זאת, על אף שבשנת 2007 ערך השופט היימן "קבורה סופית למבחן מיקום השרת",  כאשר קבע כי המבחן המתאים צריך להיות מבחן המהות ופלח השוק אליו פונה נותן השירות.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "נושא החבות במס הכנסה של תאגידים רב-לאומיים הפועלים ונותנים שירות בישראל נבחן מעת לעת. בכל הנוגע לחברות זרות שנותנות שירותים באמצעות המחשב לתושבי ישראל, הגישה המקובלת הינה לבחון את המקום הפעילות ומירב הזיקות, ולא דווקא את מקום הימצא השרת. רשות המסים פועלת בהתאם למדיניות זו בשומות ובתיקים השונים".