הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים

 

הכנסת התשע-עשרה

 

יוזמים:      חברי הכנסת           פנינה תמנו-שטה        מיכל רוזין      נחמן שי       רינה פרנקל     דב ליפמן  עפו אגבאריה   איתן כבל

                                                 דב חנין    מירי רגב         שמעון אוחיון

פ/2852/19

 

הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – הגדרת עבירת מין),

התשע"ה–2014

תיקון סעיף 1 בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001[1], בסעיף 1, בהגדרה "עבירת מין", אחרי פסקה (2) יבוא:
    "(3)     עבירה לפי סעיף 4 בנסיבות המפורטות בסעיף 3(א)(6)(א) (ו) או (ט) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998[2]."

 

דברי הסבר

מטרת התיקון היא לצמצם את האפשרות של פגיעה של עברייני מין בילדים ובבעלי מוגבלויות. זאת באמצעות הרחבת רשימת עבירות המין עליהן חל חוק זה, כך שיכללו גם חלק מהעבירות הקבועות בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998.

כיום, החוק אינו חל כלל על עבירות הטרדה מינית, וזאת על אף שנאשמים רבים מורשעים בעבירות חמורות של הטרדה מינית שביצעו כלפי קטינים ובכללן עבירות מין חמורות המבוצעות כלפי קטינים באמצעות האינטרנט. המציאות מלמדת כי עבריינים הפונים לקטינים באמצעות האינטרנט, עושים כן על מנת ליצור יחסי אמון בינם לבין הקטינים, וזאת כדי לפתות אותם למפגש פנים אל פנים, לשם ביצוע מעשים מיניים באותם קטינים. לכן לא יתכן כי אדם המפיק הנאה וסיפוק מהצעת הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני לקטינים, הכוללות החלפת תמונות של איברים מוצנעים, יעבוד, למשל, כמורה או כגנן (ראה לעניין זה ע"פ 2656/13 פלוני נ' מדינת ישראל וכן, ת"פ 48173-04-13 מדינת ישראל נ' פלוני).

יצוין כי הרחבת המגבלה על עבירות נוספות היא מידתית וראויה, מאחר שהיא מצומצמת למוסדות המכוונים למתן שירותים לאוכלוסיות פגיעות במיוחד בלבד, מאחר שהיא מוטלת על עברייני מין מורשעים בלבד ונוכח קיומה של אפשרות מתן פטור מהמגבלה (כאמור בסעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001) בהיעדר מסוכנות.

הצעת חוק זו הוכנה בסיוע המועצה לשלום הילד.

 

 

 

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

י"ז בחשוון התשע"ה – 10.11.14