רבים כיום, נוטלים סאונד, תמונה חזותית, או יצירה מוגנת אחרת (להלן: "היצירה המקורית"), מזינים את היצירה המקורית לבינה מלאכותית, ומבקשים ליצור יצירה דומה או בהשראה ליצירה המקורית.
הכל כמובן ללא הסכמת היוצר של היצירה המקורית, ללא מתן קרדיט, וללא תשלומי תגמולים ליוצר.
האם נוהג זה חוקי?
נכון לאמצע שנת 2026, שאלה זו טרם נענתה בצורה ברורה בפסיקה הישראלית, אולם בית המשפט הגבוה בגרמניה, דן בה, וקבע, כי אין מניעה לפי דיני זכויות היוצרים, ליטול יצירה מקורית, ולבצע בה אדפטציה לקומיקס למשל. קביעה זו דרמטית, מעוררת מחלוקת, ומעלה אתגרים רבים לזכותם של היוצרים להגן על יצירתם המקורית, שנעשתה בעמל רב.
שם פסק הדין: Oberlandesgericht Düsseldorf, Urteil vom 2. April 2026, Az. 20 W 2/26, ECLI:DE:OLGD:2026:0402.20W2.26.00.
- מדובר בפסק דין של בית המשפט האזורי הגבוה בדיסלדורף (גרמניה), שניתן במסגרת ערעור על דחיית בקשה לצו מניעה זמני.
- פסק הדין עוסק בשאלה שמקבלת חשיבות הולכת וגוברת בעידן הבינה המלאכותית – האם אדם רשאי לקחת תצלום מוגן בזכויות יוצרים, להזין אותו למערכת AI ולפרסם גרסה מאוירת שלו ללא הסכמת בעלת הזכויות, וגם ללא מתן קרדיט או תשלום תגמולים?
- במקרה זה, המבקשת היא צלמת המתמחה בצילומי כלבים מתחת למים. המשיב, ששיתף עמה פעולה בעבר, העלה למערכת בינה מלאכותית קובץ של תצלום שיצרה, שבו נראה כלב מתחת למים המנסה להגיע לצעצוע אדום.
- באמצעות מערכת הבינה המלאכותית (AI) נוצרה תמונה חדשה בסגנון קומיקס, והמשיב פרסם אותה באתר האינטרנט שלו. פרטי תהליך היצירה, לרבות ההנחיות שניתנו למערכת, לא הוצגו לבית המשפט.
מימין: הגרסה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית ; משמאל: התצלום המקורי של הצלמת.
- הצלמת ביקשה צו מניעה שיאסור על המשיב לשכפל את התמונה שנוצרה, לפרסם אותה או להעמידה לרשות הציבור. בית המשפט המחוזי בדיסלדורף דחה את הבקשה, והצלמת הגישה ערעור מיידי. גם בית המשפט האזורי הגבוה דחה את הערעור וחייב אותה בהוצאות ההליך.
- עם זאת, הדרך שבה הגיע בית המשפט לתוצאה מורכבת למדי. מצד אחד, הוא קבע כי לא הוכח שתמונת ה-AI היא יצירה עצמאית של המשיב. כלומר, בית המשפט גורס, כי הקשת פרומט למערכת AI, אינו מקים אוטומטית זכות יוצרים ביצירה שנוצרה באמצעות AI. שכן, לעיתים הפרומט הינו בנאלי, ונעדר מקוריות.
- לפי בית המשפט, כדי שתוצר AI ייחשב ליצירה מוגנת, יש להראות שהוא מבטא בחירות אנושיות חופשיות ויצירתיות. המשיב לא הסביר אילו הנחיות (מורכבות) נתן למערכת או כיצד שלט בתוצאה, ולכן לא הוכיח שהתמונה נושאת את חותמו האישי.
- לפי עמדת משרד עורכי דין גיא אופיר, קביעה זו של בית המשפט, מצויה בקונצנזוס המשפטי המקובל, הן בישראל והן בארה"ב. אולם, לעמדתנו, קביעה זו יוצרת מתח מסוים בפסק הדין.
- מצד אחד, בית המשפט קבע כי לא הוכח שהתוצר שנוצר באמצעות AI הוא יצירה עצמאית של המשיב, משום שלא הוכחה תרומה אנושית יצירתית מספקת. מצד שני, בית המשפט דחה את הבקשה למנוע את פרסום התוצר, לאחר שקבע כי הוא אינו מעתיק את המרכיבים המוגנים של היצירה המקורית.
- כך נוצר מצב שבו התוצר (שנעשה ב AI) אינו מוכר כיצירה עצמאית, אך גם אינו נחשב להפרה של היצירה שעליה התבסס כמקור.
- בית המשפט קבע כי גם למרות שהתוצר AI אינו יצירה עצמאית, הוא אינו מהווה העתקה מפרה של התצלום המקורי. לפי פסק הדין, זכויות היוצרים בתצלום מגינות על הבחירות היצירתיות של הצלמת, ובהן זווית הצילום, החיתוך, הפרספקטיבה, התאורה, החשיפה והבחירה בין חדות לטשטוש.
- לעומת זאת, הרעיון או המוטיב הכללי, כלב מתחת למים המנסה לתפוס צעצוע אדום, אינם מוגנים כשלעצמם. בתצלום המקורי רואים בעיקר את ראש הכלב ואת הצעצוע, ואילו גוף הכלב נדחק לרקע באמצעות הפרספקטיבה והטשטוש.
- בתמונת ה-AI רואים בבירור את מלוא גופו של הכלב, כפותיו הקדמיות מודגשות והמראה כולו קומיקסי. בשל הבדלים אלה קבע בית המשפט כי לא הועתקו המרכיבים היצירתיים המוגנים.
- לפי עמדנו (משרד עורכי דין גיא אופיר), ניתן להסכים כי הרעיון הכללי של כלב המנסה לתפוס צעצוע מתחת למים אינו מוגן כשלעצמו. עם זאת, השאלה אינה רק אם כל אחד מן הרכיבים מוגן בנפרד, אלא אם הצירוף המסוים שלהם, מיקומם והיחסים החזותיים ביניהם משקפים ביטוי יצירתי מוגן. במקרה זה, הדמיון אינו מתמצה רק ברעיון כללי, אלא כולל גם את הכלב, הסביבה התת-ימית, הצעצוע האדום והפעולה של התקרבות אליו.
- רוצה לומר, תמונה הינו בפועל קולאז של פריטים חזותיים. פירוק התמונה לרכיבים בודדים, וניתוח האם כל רכיב מוגן וייחודי, הינה חוטאת למטרה של דיני זכויות יוצרים.
- מנימוקים אלו, משרדנו סבור שקביעה זו מעוררת קושי רב, ועלולה לפגוע דרמטית בזכויות של יוצרים להגן על היצירה שלהם מפני עשיית יצירה נגזרת.
- לפי סעיף 11(6) לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007, עשיית יצירה נגזרת היא אחת הפעולות הבלעדיות הנתונות לבעל זכות היוצרים ביצירה אמנותית. סעיף 16 לחוק מגדיר עשיית יצירה נגזרת כעשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון עיבוד.
- במקרה הנדון, התמונה החדשה לא נוצרה רק בהשראת רעיון מופשט של כלב מתחת למים עם צעצוע. קובץ התצלום המסוים של הצלמת הוזן ישירות למערכת, והוא שימש בסיס השראתי ליצירת הגרסה החדשה. נשמרו הכלב, הסביבה התת-ימית, הצעצוע האדום, תנועת הכלב לעברו והיחס החזותי בין המרכיבים (הקולאז'). לכן, במונחי הדין הישראלי, ניתן לטעון שמדובר ביצירה המבוססת באופן מהותי על התצלום המקורי, כלומר ביצירה נגזרת. משמע, היצירה הנגזרת, מהווה הפרת זכות יוצרים של הצלמת.
- יש גם משמעות לכך שהתצלום המקורי הוזן במכוון למערכת הבינה המלאכותית. אין מדובר בדמיון מקרי או בתמונה שנוצרה באופן עצמאי ללא חשיפה ליצירה המקורית, אלא בתוצר שהתצלום המוגן שימש לו נקודת מוצא ישירה. אף שעובדה זו לבדה אינה מכריעה בהכרח את שאלת ההפרה, היא מחזקת את הטענה כי התוצר תלוי ביצירה המקורית ומהווה עיבוד שלה.
- אמנם פסק הדין ניתן לפי הדין הגרמני ולא לפי הדין הישראלי, אך גם סעיף 23 לחוק זכויות היוצרים הגרמני עוסק בעיבודים ובשינויים של יצירה, וקובע כי ככלל נדרשת הסכמת היוצר לפרסום או לניצול של עיבוד כזה. עם זאת, כאשר התוצר החדש שומר מרחק מספיק מן היצירה המקורית, הוא עשוי שלא להיחשב לעיבוד הטעון הסכמה.
- במקרה הנדון, דווקא משום שקובץ התצלום המקורי שימש חומר גלם ישיר ליצירת תמונת ה-AI, קשה לנו (משרד עורכי דין גיא אופיר) להבין מדוע שינוי הסגנון לקומיקס והצגת מלוא גופו של הכלב הספיקו, לדעת בית המשפט, כדי לנתק את הקשר המהותי בין התוצר החדש לבין יצירתה של הצלמת.
- לתפיסתנו, פסק הדין עלול ליצור מדרון חלקלק לפגיעה ביצירות אמנותיות המוגנות בזכויות יוצרים. אם ניתן להזין יצירה מוגנת למערכת AI, לשנות את סגנונו ולפרסם את התוצאה ללא רשות, יהיה קל לעקוף את זכויותיהם של צלמים, מאיירים ואמנים אחרים.
- בעידן שבו כלי בינה מלאכותית יכולים לשנות בתוך שניות את המראה, הצבעים והסגנון של יצירה, לא נכון לבחון רק עד כמה התוצאה הסופית דומה למקור. צריך לבדוק גם אם נעשה שימוש מכוון ביצירה המוגנת, עד כמה התוצר החדש תלוי בה, והאם הוא בכלל היה יכול להיווצר באותה צורה בלי התצלום המקורי. אחרת, דווקא בתקופה שבה קל כל כך להעתיק ולעבד יצירות, ההגנה על היוצרים עלולה להיחלש. נזכיר, כי אינטרס הציבור הוא לגמול ליוצרים על פרי עמלם, אם נקטין ההגנה דרמטית, עלולה היצירה האנושית לפחות דרמטית.
- האמור דלעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת. בכל עניין יש לפנות אל משרד עורכי דין גיא אופיר, העוסק בקניין רוחני, בינה מלאכותית, וזכויות יוצרים, ולקבל חוות דעת פרטנית.
