הגבלות על אתרי אינטרנט באיטליה – שביתה בויקיפדיה

בחודש אוקטובר 2011 התפרסם כי אתר ויקיפדיה הכריז על שביתה, וארגון ויקפדיה איים לסגור לצמיתות את אתר הויקפדיה באיטלקית, בשל חקיקה חדשה באיטליה, המטילה הגבלות על אתרי אינטרנט.

על פי דיווחים בתקשורת, המדובר בתיקון לחוק הגנת הפרטיות באיטליה הקובע, כי על אתרי אינטרנט להסיר בתוך 48 שעות מעת הפניה אליהם תוכן, אשר לדעתו של הפונה מזיק לתדמיתו.

מחאתם של תומכי חופש הביטוי באיטליה הינה הן על סד זמנים הקצר הניתן להנהלת אתר האינטרנט מרגע הפניה, והן על הפגיעה בחופש הביטוי, בשל האיסור לפרסם תכנים נגד רצונו של מושא הפרסום.

בישראל מקובל כלל של הודעה והסרה, לפיו אתר אינטרנט מחוייב בהסרת הפרסום בתוך זמן סביר, אם מדובר בפרסום העולה כדי לשון הרע, פגיעה בפרטיות, פגיעה בזכות יוצרים, שימוש בסימן מסחרי או אסור על-פי חוק אחר. ראשית, המונח "זמן סביר" אינו מוגדר בישראל, ומשך הזמן הסביר לביצוע הסרה נבחן כל מקרה לגופו, ושנית, כלל הודעה והסרה בישראל יחול רק כאשר התוכן מהווה תוכן פוגעני על פי חוק, להבדיל מתוכן הנתפס כפוגע לדעת מושא הפרסום.

כך למשל, בישראל בעל אתר אינטרנט יכול שלא להיעתר לדרישה להסרה כאשר עומדת לו הגנה על פי חוק איסור לשון הרע כגון אמת דיברתי.

בעלי אתרי האינטרנט באיטליה מזהירים כי תיקון זה לחוק הגנת הפרטיות, יתן כוח רב לכל אדם לדרוש הסרת פרסום שאינו חפץ בו, כאשר יש עניין ציבורי בפרסום.

דיני האינטרנט בישראל ובעולם יוצרים קונפליקט ממשי בין חופש הביטוי לבין הגנת הפרטיות. מחד, האינטרנט מעצים את יכולתו של כל אדם להפיץ דיעותיו ולפרסם תכנים שיצר ואשר משרתים ערכים חשובים לדמוקרטיה ולהעצמה אישית, להבדיל מתקופות עבר בהם הכוח להפצה המונית היה מרוכז בתאגידי התקשורת בלבד. מאידך, הכוח הרב הניתן לכל אדם המקים לעצמו אתר אינטרנט, והקלות בה ניתן לפרסם תכנים פוגעניים ולהפיצם בתפוצה נרחבת באינטרנט, ללא פיקוח ורגולציה, יצרו לעיתים מצבים בהם כוח זה נוצל לרעה.

יתר על כן, פרסום תוכן באינטרנט להבדיל מפרסום בעיתון, בטלוויזיה, או ברדיו, נצפה במשך שנים לאחר פרסומו ע"י הקשת שמו של מושא הפרסום בגוגל (כפוף כמובן לכללי קידום אתרים הקובעים את מיקום הפרסום בתוצאות החיפוש במנועי החיפוש). על כך נאמר, "האינטרנט לא שוכח".

על כן, לדעת הח"מ אין לפסול באופן גורף תיקוני חקיקה הבאים להסדיר את כללי הפרסום באינטרנט. שכן, חופש הביטוי אינו "החופש להתעלם מהחירות של האחר" (האמרה בגרשיים לקוחה מספרו של אמיר צולנג ונפקחו עיניכם).

אולם, יש להיזהר זהירות יתרה מן המדרון החלקלק של הצבת הגבלות בלתי סבירות על חופש המידע באינטרנט, שהינו הבסיס עליו הוקם האינטרנט – אוטוסטרדת המידע. האינטרנט מאפשר חופש ביטוי לא רק כנגד עוולות השלטון, אלא יוצר ביזור הכוח שהיה מרוכז ע"י תאגידי התקשורת אל האזרח הקטן ששקד והקים אתר אינטרנט או פרופיל בפייסבוק או טוויטר הנצפה ע"י הציבור. ביזור כוח זה הינו מברוך ונזכיר כי זכויות אדם נפגעות בעידן המודרני ע"י תאגידים, לא פחות מאשר ע"י השלטון (לעניין זה נפנה למאמר: "ללא נשמה אנושית וללא גוף לאסור"- הרתעת תאגידים רב לאומיים מביצוע פשעי זכויות אדם בעולם השלישי).

נראה כי ההגבלות באיטליה חורגות מן האיזון הנכון, ויש לקוות כי השינוי בדיני האינטרנט באיטליה לא ייושם באופן שפורסם.

גיא אופיר משרד עורכי דין מתמחה בדיני אינטרנט ובלשון הרע. אין האמור לעיל משום חוות דעת משפטית או מתן ייעוץ משפטי.