אחריות גוגל על העלאת תכנים שקריים ע"י צד שלישי

מהו גבול האחריות של גוגל ומנועי חיפוש במקרים של פרסום תכנים המכילים לשון הרע | הפרת הפרטיות | הפרת זכויות יוצרים על-ידי צד שלישי

בפס"ד של בית המשפט הגבוה בבריטניה מחודש יולי 2009, נדונה שאלת אחריות גוגל לתכנים המהווים לשון הרע, אשר פורסמו על-ידי צד שלישי, והופיעו בקליפים חיפוש של גוגל.

למרות שהתביעה הייתה בעילה של לשון הרע, מסקנותיה רלוונטיות גם לעניין אחריות גוגל ומנועי חיפוש לפרסומים המהווים פגיעה על-פי חוק הגנת הפרטיות ו/או חוק זכות יוצרים (חוק זכויות יוצרים).

פסה"ד METROPOLITAN INTERNATIONAL SCHOOLS v. GOOGLE דן בשלוש סוגיות עיקריות:

(1) האם גוגל אחראית לפרסום לשון הרע המופיע בתוצאות החיפוש, ואשר פורסם על-ידי צדדים שלישיים.
(2) האם יש להחיל את דוקטורינת  הודעה והסרה גם על גוגל? כלומר, האם קמה אחריות לגוגל לאחר שנעשתה פניה אליה ע"י הנפגע בדרישה להסיר את התוכן הפוגעני, אך אף על-פי כן גוגל לא הסירה את התוכן מתוצאות החיפוש.
(3) מה המסגרת המשפטית לבחינת התנהגותה של גוגל, הדין האמריקאי שבתחומו יושבת חברת גוגל או הדין המקומי בו נגרם הנזק?

התובעת הינה חברה המפעילה אתר אינטרנט בעל שמות מוכרים. טרונייתה של התובעת הייתה, כי בפורומים שונים פורסמו הודעות, אשר היוו לשון הרע ו- הוצאת דיבה, תוך התחת האשמות קשות, כי פעילותה כוללת מרמה וכדומה.

בית המשפט הגבוה בבריטניה פסק: הואיל והפרסום המהווה לשון הרע נקרא בבריטניה, יש לדון בתיק ע"פ הדין הבריטי. אין לראות בגוגל המפרסם של התכנים הפוגענים לכאורה, לפני או אחרי קבלת הודעה מן הנפגע. גם אם ביכולתה של גוגל לחסום תכנים המפורסמים ע"י צד שלישי, אין להטיל עליה חובה זו.

ייאמר, כי בארה"ב ישנה חקיקה ענפה המספקת חסינות לאתרי אינטרנט ומנועי חיפוש, שאינם המפרסמים הישירים של התוכן הפוגעני (פרסום מזיק ע"פ חוק לשון הרע, הגנת הפרטיות או חוק זכות יוצרים), ואילו בבריטניה החקיקה מעורפלת בנושא.

בישראל, קיימת אי בהירות בנושא חבות מנועי חיפוש ויתכן שפס"ד זה יהווה מקור מנחה עבור בתי המשפט בישראל, היה והנושא יידון לפניהם.

עם זאת ראוי לציין, כי בישראל כבר ניתן לזהות מגמה בפסיקה ובחקיקה, בעניין אחריות אתרי ווב 2, מנהלי פורומים ואחרים לפרסום תכנים פוגעניים (פרסומים המהווים: לשון הרע, פגיעה בפרטיות או הפרת זכויות יוצרים), שנעשו על-ידי צדדים שלישיים (גולשים). הגישה הרווחת היא, כי האחריות לא תוטל אלא, אם מדובר בתוכן המהווה עוולה ע"פ החוק באופן ברור, ואם נעשתה פניה לאתר או מנהל הפורום, אך לאחר הפניה אלו לא הסירו את התוכן המזיק (דוקטרינת "הודעה והסרה").