בית משפט השלום | בית המשפט השלום | בית משפט שלום

בית משפט השלום הינו ערכאה שיפוטית ראשונה, תחתונה לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון (להסבר על מערכת בתי המשפט בישראל).

בית המשפט השלום דן בתביעות אזרחיות ופליליות, אשר פחותות "בגודל" מן התביעות הנידונות בבית המשפט המחוזי.

בקציר העומר, בית משפט השלום דן בתביעות פליליות, אשר העונש המקסימלי הקבוע בחוק עבורן אינו עולה על שבע שנות מאסר. ואילו בתביעות אזרחיות, בית משפט השלום ידון בתביעות שסכום התביעה אינו עולה על סך של 2,500,000 ש"ח.

כאמור, איו התיאור לעיל ממצה, שכן ישנם סייגים להגדרת סמכותו של בית משפט השלום, אשר נקבעה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984, שזו לשונו:

"(א) בית משפט שלום ידון באלה:
(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.

(2) תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;

(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;
(3א) (נמחקה);

(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה;

(5) בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה–1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3).

(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
(ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה–1995."

בתי משפט השלום לפי מחוזות

בתי המשפט השלום בישראל מחולקים לפי מחוזות, כאשר כל בית משפט שלום מוסמך לדון בתביעות המצויות על פי סמכותו העניינית, כאמור בסעיף 51 לחוק, אשר צוטט לעיל, ובהתאם לסמכותו המקומית – המחוז בו הוא מצוי.

למשל, בית המשפט השלום באשדוד מוסמך לדון בתביעות אזרחיות עד לסך של 2,500,000 ש"ח, הנוגעות למחוז דרום.

רשימת בתי המשפט השלום במחוז דרום:

בית משפט השלום באר-שבע

בית משפט השלום אשקלון

בית משפט השלום אשדוד

בית משפט השלום קרית – גת

בית משפט השלום דימונה

בית משפט השלום אילת

בתי משפט השלום במחוז ירושלים:

בית משפט השלום ירושלים

בית המשפט השלום בית – שמש

בתי משפט השלום במחוז מרכז:

בית משפט השלום כפר-סבא

בית משפט השלום ראשון לציון

בית משפט השלום פתח-תקווה

בית משפט השלום רמלה

בית משפט השלום רחובות

בית משפט השלום נתניה

בתי משפט השלום במחוז תל-אביב:

בית משפט השלום תל-אביב

בית משפט השלום  (ענייני משפחה) רמת גן

בית משפט השלום הרצליה

בתי משפט השלום במחוז חיפה:

בית משפט השלום קריון

בית משפט השלום חיפה

בית משפט השלום עכו

בית משפט השלום חדרה

בית משפט השלום נהריה

בתי משפט השלום במחוז נצרת (מחוז צפון):

בית משפט השלום נצרת

בית משפט השלום טבריה

בית משפט השלום בית-שאן

בית משפט השלום צפת

בית משפט השלום עפולה

בית משפט השלום קרית-שמונה

בית משפט השלום קצרין

בית משפט השלום מסעדה

אין האמור בתקציר זה כדי להוות תחליף לחוות דעת משפטית.