אפליקציית Secret (סיקרט), חוק לשון הרע והגנת הפרטיות – האם אפשר לתבוע?

אפליקציית סיקרט הפכה בעולם ובפרט בישראל לבמה להפצת לשון הרע, ומידע פוגעני אחר על-פי חוק איסור לשון הרע. בני נוער, וגם יתר הציבור שאינו נמנע על בני נוער חווה בריונות, הצקה והשפלה, באמצעות האפליקצייה שמסתירה את המפרסם, אך משתמשת בחבריו ואנשי הקשר שלו, כמפיצים של המידע הפוגעני.

אפליקציית סקרט מופעלת ע"י חברת Secret Inc שמקום מושבה בסן פרנסיסקו, ארה"ב. ואולם, דעתנו כי ניתן וראוי להחיל על החברה, ובוודאי על המשתמשים בעברית את הדין הישראלי, וכבר יש תקדימים לכך. משרדנו מנוסה בתביעות נגד תאגידים רב לאומיים שמקום מושבם בחו"ל, אך הצלחנו בהחלת המשפט הישראלי עליהם.

לניצחונות משפטיים של משרדנו נגד גוגל

לראיון בערוץ 2 שנערך עם עו"ד גיא אופיר בנושא תביעות נגד תאגידים רב לאומיים כגון פייסבוק וגוגל

 לראיון שניתן ע"י עו"ד גיא אופיר באתר וואלה! בנושא תביעה נגד אפליקציית סיקרט הקליקו

כעקרון רוב רובם של הפרסומים הפוגעניים, מהווים עבירה על-פי חוק. גם אמירת אמת עלולה להוות הפרת החוק, כאשר האמת משפילה ו/או פוגעת ואין בה עניין לציבור. במילים אחרות, אם מישהו מפרסם באמצעות סקרט מידע אישי אודות אדם, למשל הרגל מיני כלשהו, או מידע רפואי, אפילו אם זה אמת, כאשר לא מדובר במידע בעל ערך לעקרונות חופש הביטוי לא תעמוד למפרסם הגנת אמת דיברתי, המעוגנת בחוק איסור לשון הרע. שכן, חוק איסור לשון הרע בא להגן על אמירת אמת, כאשר אנו רואים הצדקה לפרסום האמת למען אינטרס הציבור לקבל מידע חשוב, ולא לצורך סיפוק יצר המציצנות והרכילות שטבוע בבני האנוש.

קל וחומר כי ניתן לתבוע מי שמפרסם באמצעות אפליקציה סיקרט מידע שאינו אמת.

התרופות שנותן החוק בידי הנפגע, מתחלקות לשתי קבוצות: צווי מניעה ועשה, ופיצוי כספי.

התובע יכול לעתור לבית המשפט להוציא צווי מניעה נגד הפרסום, להורות על פרסום הכחשה, ובנוסף רשאי התובע לעתור גם לפיצוי כספי בגין הפגיעה בו. החוק אף מקנה פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 150,000 ש"ח בגין כל פרסום (נכון לחודש אוגוסט 2014).

האם אפשר לתבוע את אפליקציית סיקרט כמי שסייעה בידי הפוגע

כעקרון בישראל חלה דוקטרינת הודעה והסרה, המטילה אחריות על בעל האתר רק אם הנפגע פנה אליו, ביקש הסרה, והאתר לא ביצע הסרה בזמן סביר.

שאלת תחולת דוקטרינת הודעה והסרה על אפליקציות טרם נדונה בישראל. ואולם, אנו מעריכים כי בית המשפט יאמץ אותה גם בנושא אפליקציות.

לכן, אם סקרט יסירו בזמן סביר את הפרסום הפוגעני ממועד קבלת פניית הנפגע, הם יוכל להיהנות מן הדוקטרינה.

עם זאת, בעניין סקרט נראה לנו כי עדיין ניתן להטיל עליה אחריות.

ראשית, סיקרט אינה "מקלה" על פניות הציבור עליה, ואם אכן כך, ניתן לטעון נגדה כי היא מסכלת את יכולת הנפגע לפנות אליה.

שנית וחשוב מכך, על-פי חוק הגנת הפרטיות, סיקרט חייבת באחזקת רשיון מאגרי מידע, ואי קיום חובה זו, גם כן עומד לה לרועץ.

מכל האמור, אנו ממליצים למי שנפגע מפרסומים באפליקציית סיקרט לפנות לייעוץ משפטי ע"י עו"ד המתמחה בדיני אינטרנט.

אין האמור מהווה חוות דעת משפטית.

לצפיה בראיון של עו"ד גיא אופיר לאתר וואלה בנושא אפליקציית סיקרט היכנסו עכשיו:

גיא אופיר בראיון לאתר וואלה בנושא אפליקציית סיקרט

לקבלת ייעוץ והכוונה מעו"ד המתמחה ב-לשון הרע והוצאת דיבה באינטרנט, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.