המדריך להקמת חברה בע"מ – אורגני החברה

בפרסום המדריך להקמת חברה בע"מ אנו מקווים להביע מידע חיוני לציבור, בכל הנוגע לרישום והקמת חברה בע"מ.

עם זאת, חשוב להבהיר כי המידע המוצג במאמרים וסקירות אלו הינו כללי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ממוקד ומקצועי ע"י עורך דין מסחרי המתמחה בדיני חברות.

במאמר הקודם הסברנו על הקמת חברה בע"מ, תכליתה ועקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

כעת נסביר מהם האורגנים בחברה בע"מ אשר כן שמם, על פי חוק החברות מהווים יחדיו את גוף החברה וראשה.

אורגני החברה בע"מ

אורגני החברה או אורגני התאגיד, הינם: אסיפת בעלי המניות, דירקטוריון החברה, מנכ"ל החברה.

הסיבה שחוק החברות מחלק את החברה לשלושה אורגנים, היא הרצון להביא להסדרה ורגולציה של פעילותה המסחרית של החברה, מחד וגמישות תפקודית לחברה מאידך.

אכן, כאשר אדם בודד מקים חברה בע"מ, והוא מהווה בעצמו בעל המניות היחידי, הדירקטוריון, והמנכ"ל, יתקשה הוא להבין מדוע החוק, הבנקים, רשויות המס, רשם החברות וגופי המסחר השונים, מקפידים על פורמאליות זו. יתכן ותהייה זו מוצדקת לתפישתו.

אלא, שתכלית החוק באה למנוע אי סדר בחברות בע"מ בהם יש יותר מבעל מניות אחד המהווה בנוסף גם הדירקטוריון והמנכ"ל. די בכך שיהיה בעל מניות נוסף, או דירקטור ו/או עובד שלא יהיו אותו בעל המניות כדי שיתעורר צורך בפורמאליות זו.

למעשה בכל פעולה של החברה ידרשו צדדים שלישיים את אישור הפעולה ע"י האורגן המוסמך של החברה או כי אותו אדם החותם עמם הוא מורשה חתימה מטעם החברה. נבהיר, כאשר פעולה כביכול בשם החברה, אינה מאושרת או לא נעשתה על-פי האורגן המוסמך של החברה, עלול האורגן המוסמך של החברה להתנער מן הפעולה, לא להכיר בה, וכך הצד השלישי המסתמך על הפעולה עלול למצוא עצמו עומד מול שוקת שבורה.

נמחיש האמור לעיל בדוגמא: נניח וסמנכ"ל חברה בע"מ מגיע לבנק כלשהו, ומבקש לפתוח חשבון בנק לחברה. הבנק מחתים את הסמנכ"ל על הסכם לפתיחת חשבון בנק, בשם החברה, ולאחר פתיחת החשבון מושך הסמנכ"ל כספים ומותיר את החשבון ביתרת חובה. בחלוף הזמן, הבנק פונה לחברה ומבקש תשלום החוב. החברה מתנערת מפעולת הסמנכ"ל, מציינת כי לא היה מוסמך הוא להתחייב בשמה ו/או לפתוח חשבון בנק עבורה, או כי היה מוסמך לפתוח חשבון, אך לא היה מוסמך למשוך כספים.

במצב דברים זה, עלול למצוא עצמו הבנק מול שוקת שבורה, שכן פתיחת חשבון בנק הינה פעולה משפטית, אשר על-פי רוב נתונה לסמכותו של הדירקטוריון. מאחר ולא נעשתה ע"י הדירקטוריון, היא נעשתה בחוסר סמכות. כנ"ל, אם לא הוסמך הסמנכ"ל למשוך כספים בשם החברה, פעולת המשיכה נעשתה בחוסר סמכות.

אומנם, יתכן ולבנק תהיה עילת תביעה נגד הסמנכ"ל, אשר יצר מצג שווא כי הוא מוסמך לפעול בשם החברה, אך החברה אינה מחוייבת כלפי הבנק (כמובן שלדוגמא זו ישנם סייגים כגון: "סמכות נחזית", אישורר בדיעבד ועוד, אך בשל קוצר היריעה לא נרחיב עליהם).

דוגמא זו לעיל, נכונה לא רק כלפי גופים מוסדיים גדולים כגון בנקים. גם עסקים וגורמים פרטיים קטנים עלולים למצוא עצמם בבעיה דומה, אם חתמו על הסכם כביכול מול חברה בע"מ, אך הגורם שחתם בשם החברה לא היה בעל סמכות לחייב את החברה, וליצור בשמה את ההתקשרות או לא היה בעל סמכות לבצע את הפעולה הספציפית.

בין אם לא היה האורגן המוסמך או לא החזיק הסמכה מאותו אורגן, ובין אם לא קויימו ההליכים הנדרשים על-פי חוק כדי לקבל החלטה מוסמכת של אותו אורגן, אותה פעולה אינה מחייבת את החברה (לכלל זה יש סייגים שלא נרחיבם לגביהם בסדקירה זו).

הצורך בפורמאליות זו נובע מכך, שלהבדיל מאדם פרטי, חברה בע"מ אשר ביכולתה ליצור התקשרויות ופעולות משפטיות כמו אדם פרטי, נעדרת תודעה או גוף מוחשי, אשר ניתן לדבר איתו ולוודא שאכן הוא אישר הפעולה. בפועל, החברה היא מעין "גולם" אשר הוקם ע"י בעלי המניות. תכלית הפורמאליות בחוק, היא שהגולם לא יקום על יוצרו, אלא ישרת ויפעל על פי התכלית שבעלי המניות קבעו לאותו גולם (חברה בע"מ).

מנגד, חשוב שחברה תוכל לפעול עצמאית ללא תלות מוחלטת בבעלי המניות, אשר מעוניינים כי תנוהל ותופעל ע"י עובדי החברה, וברי שמינותם לבוא ולאשר כל פעולה תיצור סחבת ושיתוק פעילות החברה.

לכן, חוק החברות מחלק את החברה לשלושה אורגנים שונים ומסמיך כל אורגן לבצע פעולות שונות. האורגן הבכיר הינו אסיפת בעלי המניות, האורגן השני הינו הדירקטוריון האמון על ייצוג בעלי המניות ופיקוח על המנכ"ל, האורגן השלישי הינו המנכ"ל שהינו הזרוע הביצועית של החברה.

בסקירות הבאות נסביר ונרחיב מהו תפקידו של כל אורגן בחברה בע"מ, ולהלן קישור לסקירות אלו:

אסיפת בעלי המניות.

דירקטוריון החברה.

מנכ"ל החברה.

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי או מתן חוות דעת. לקיום פגישת ייעוץ עם עורך דין המתמחה בחברות, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.