ב־23 ביולי 2025 נכנס לתוקפו חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, תשפ"ד–2024, שמסדיר לראשונה בישראל את ניהול החשבונות והתכנים האישיים ברשתות החברתיות לאחר מותו של אדם. החוק מחייב חברות כמו פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, ג’ימייל ואחרות, לפרסם מדיניות ברורה לגבי מה יקרה לפרופיל ולתוכן של המשתמש לאחר מותו.
בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות מדווחות כי גישתם לפרופילים של בני יקיריהם נחסמו, כתוצאה מהפיכתם לעמודי הנצחה על ידי הפלטפורמה החברתית. המשפחות אשר פנו לרשתות החברתיות לצורך מתן גישה לחשבונות, נתקלו בהתעלמות מוחלטת, כאשר כל מבוקשם היה לקבל זיכרון נוסף של המנוח, שכן ברוב המקרים הפרופילים מכילים תמונות, סרטונים, הודעות ותוכן כזה או אחר. מדובר לא רק בזיכרונות משפחתיים, אלא גם בזכויות יוצרים, במידע אישי, ולעיתים אף בפרנסה.
כעת, החוק מעניק לכל אחד מאיתנו את האפשרות להחליט מראש מה ייעשה עם חשבונותיו לאחר מותו: האם יורשיו יוכלו לגשת לתמונות, סרטונים והודעות? האם הפרופיל ייסגר או יהפוך למעין עמוד זיכרון? או שאולי עדיף שכל התוכן יימחק לחלוטין? כך גם יוכל המשתמש לקבוע איזה תוכן יהיה חשוף ואיזה לא. הבחירה תהיה בידי המשתמש – וזו הפעם הראשונה שהדבר מעוגן בחוק.
חוק זה בא להסדיר את זכויות המשתמשים וזכויות יורשיהם בתוכן הדיגטלי ובחיינו הדיגטליים, שהופכים יותר ויותר להיות נכס מרכזי, ואף גם כספת דיגטלית של המידע הרב שנאסף בחיינו. החוק מעביר את הכוח מידי הפלטפורמה למשתמש.
החוק הזה מעניק לכל אדם את הזכות להחליט איך ייראו חייו ברשת – גם אחרי מותו.
* חוק זה אינו חל על אפליקציות מסרים.
ככל שנתקלתם בסוגיה זו, אנו ממליצים לכם לפנות לעורך דין המתמחה בדיני אינטרנט, משפט מסחרי, לשון הרע, זכויות יוצרים.
לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין המתמחה בדיני אינטרנט, משפט מסחרי,לשון הרע וזכויות יוצרים, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל office@ophirlaw.com.