Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
duns100_2023

ביום 26.9.2011 ניתן פסק הדין בעניין של תביעתו של משה חזות נגד רכבת ישראל, בטענה שהתנכלו לו ופטרו אותו בשל העובדה שחשף שחיתות ברכבת ישראל.

התביעה התקבלה ובית הדין האיזור לעבודה בחיפה, בפסק דינה של כב' השופטת כב' השופטת מיכל אריסון-חילו,
נציג עובדים מר אילן פלטי, ונציג מעסיקים מר יוסף הלפרין, קיבל את התביעה ברובה והורה על החזרתו של התובע לעבודתו, וביטול פיטוריו.

כעולה מפסה"ד, המדובר בהתנכלות קשה, ממושכת, ועקבית כלפי העובד, כאשר עובדי ומנהלי הרכבת אף הגישו נגדו תלונות במשטרה, שבעקבותיהן הוגש נגדו כתב אישום, אשר בוטל לבסוף והתובע זוכה מכל אשמה.

להלן עיקרי פסה"ד:

"השאלה העומדת לפתחנו היא, האם התובע הוא בגדר "חושף שחיתויות" והאם חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997 חל בעניינו….התובע טוען, כי הנתבעים התנכלו לו, עקב כך שחשף שחיתויות, והתנכלויות אלה הביאו בסופו של דבר לפיטוריו ביום 17/10/2004.

….

הנתבעים טוענים, כי התובע הוא אדם אלים ומסוכן, הפורק כל עול, אינו נשמע לממונים עליו, עובר עבירות בטיחות, מאיים באיומים פיזייים על עובדים. כנגד התובע הוגשו 40 תלונות על ידי 22 אנשים שונים. במקביל וללא שום קשר, העלה התובע מספר טענות בפני מבקר הפנים ועוזרו, אשר נבדקו ומיעוטן, החסר השלכות פרסונאליות, נמצא מוצדק. התובע פוטר בהליך תקין.

הנה כי כן, התובע פוטר עקב הגשת תלונותיו בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים.

מהי ההגנה ומהו הסעד שהתובע זכאי לו כחושף שחיתויות

כב' הנשיא אדלר בפסק דין אסף גרטי, מדמה חושף שחיתויות ל"שעיר לעזאזל" ואלה דבריו:
"בספר ויקרא פרק טז, כ"א – כ"ב, נאמר: "וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה. ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר". נדמה בעיניינו חושף השחיתיות דהיום ל"שעיר לעזאזל" דאז. מטרתו הינה לגלות ליקויים ובכך להביא למירוקם ולתיקונו של עולם. אולם לא אחת, הוא יוצא וידיו על ראשו, בבחינת אותו "שעיר לעזאזל".

אין אנו אומרים כי התובע הינו טלית שכולה תכלת.

בשים לב לעובדה שהממונים והעובדים פגעו והתנכלו לתובע, עקב חשיפת השחיתויות, שהביאו לפיטוריו ומשההנהלה לא הגנה עליו, מוצאים אנו כי הסעד הראוי והנכון שיש לפסוק בעניינו של התובע הוא – השבתו לעבודה.

סכום שעל הרכבת לשלם הוא:- 6,653 ₪ X 56 חודשים = 372,568 ₪. לסכום זה יווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1/8/2009…הרכבת תשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪."

לקריאת מלוא נוסח פסק הדין: תע"א 4548-03 משה חזות נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'.

המדובר בפסיקה חשובה, המחזקת את ההגנה הניתנת לעובדים חושפי שחיתות, וליישום חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997.

עצם העובדה שבית הדין האיזורי, על אף התנהגות משמעתית בלתי תקינה של העובד, נתן צו הגנה לעובד מחזקת את ההגנה הניתנת לעובדים חושפי שחיתות. שכן הפסיקה מיישמת את העקרון לפיו, עובד המבקש את הגנת בית הדין לעבודה מפני התנכלות, אינו צריך להוכיח כי הוא ראוי להחזיק במקום העבודה או כי לא ביצע עבירות משמעת, אלא כי לא התנהגותו המשמעתית הייתה מקור פיטוריו, אלא היותו חושף שחיתות.

אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.