לשון הרע בארה"ב

לדיני לשון הרע בארה"ב (defamation, slander, libel) בדומה לישראל, יש הסדר חקיקתי ומשפטי ייחודי ושונה מדיני הנזיקין הכלליים.

מקורם של דיני לשון הרע בארה"ב הינם מן "המשפט המקובל" אשר נקלט ביבשת האמריקאית עוד בתקופת השלטון הבריטי במאה ה-18. אולם במרוצת השנים לאחר ייסודה של ארה"ב וביסוס החוקה האמריקאית, הכוללת את התיקון הראשון לחוקה (the first amendment): הזכות לחופש ביטוי, עברו דיני לשון הרע תהליך הדרגתי לביסוס הגנות לנתבע בתביעת לשון הרע.

נהוג להגדיר את דיני לשון הרע בארה"ב כפחות ידידותיים לתובע ביחס למדינות מערביות אחרות, נוכח הפרשנות המרחיבה שניתנת לתיקון הראשון לחוקה האמריקאית כהגנה עצמאית מפני תביעת לשון הרע.

ההבדלים כיום בין דיני לשון הרע בארה"ב ליתר מדינות "המשפט המקובל" כדוגמת בריטניה הינם כה מהותיים, עד כי אירעו מקרים בהם תביעות דיבה ולשון הרע התקבלו בבריטניה, אך כאשר ביקש התובע לאכוף את פסק הדין בארה"ב, בשל מעבר הנתבע לארה"ב, נדחתה בקשתו בנימוק כי פסק הדין הבריטי נוגד את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, תוך אף התרסה כלפי הפסיקה הבריטית כי דבריו של הנתבע מוגנים מכוח חופש הביטוי.

בדומה לדיני לשון הרע בישראל ובהתאמה להגנות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, גם בארה"ב קיבלה אחיזה הגנת ה"אמת דיברתי", "ביקורת הוגנת" וכיוצ"ב.

אלא שבשונה מישראל ומדינות המשפט המקובל, מכוח הגנת התיקון הראשון לחוקה: חופש הביטוי, הרחיבו בתי המשפט בארה"ב את ההגנות למפרסמים – נתבעים בתביעות לשון. כך למשל, נקבע כלל משפטי היוצר משוכה משפטית גבוהה מאוד עבור נבחרי ציבור. יוצא שנבחרי ציבור אינם יכולים להצליח בתביעת לשון הרע, אלא אם יוכיחו שהמפרסם ביצע את הפרסום בידיעה שהפרסום הינו כוזב.

ראוי להדגיש כי דיני לשון הרע בארה"ב משתנים בין מדינה למדינה. כך כל מדינה יכולה להגדיר בשונה את המונח דיבה או הוצאת דיבה, מועד ההתיישנות לתביעת דיבה, סכומי הפיצויים ועוד.

בשל זאת, תובעים רבים בארה"ב המעוניינים להגיש תביעת הוצאת דיבה נדרשים לבחון היכן הפורום הנוח ביותר להגיש את התביעה עבורם, בבית משפט פדראלי, בבית משפט מדינתי, ובאם בבית משפט מדינתי – באיזו מדינה בארה"ב, שהרי יש שוני בין ההגנות השונות הניתנות במדינות ארה"ב.

אף התרחשו מספר הליכים משפטיים בארה"ב, בהם תובע הגיש תביעתו במדינה אחת, הנתבע טען שאין לאותה המדינה סמכות מקומית לדון בתביעה, וביקש להעביר ההליך למדינה אחרת בה תעמוד לו הגנה טובה יותר מבמדינה בה נתבע (למשל, תקופת ההתיישנות יותר קצרה באופן אשר תכשיל את התביעה).

בשונה מישראל, באם תביעת לשון הרע או הוצאת דיבה נדחית בארה"ב, לא נהוג לפסוק הוצאות משפט לחובת התובע, וככלל בארה"ב, אין לבתי המשפט סמכות לפסוק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, אלא אם החוק הספציפי על פיו הוגשה התביעה מסמיך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, או קיים הסכם בין הצדדים המסמיך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

עם זאת, ראוי להדגיש, כי בארה"ב כאשר כן נפסקים שכ"ט עורך דין, מדובר לעיתים קרובות על פסיקת שכ"ט בשיעור ריאלי תוך בחינה ועיון בעלויות הייצוג באמצעות משרד עורכי הדין, אף אם מדובר לעיתים בסכומים פנטסטים של עשרות אלפי דולרים.

משרד עורכי הדין גיא אופיר מתמחה בדיני לשון הרע והוצאת דיבה. אין לראות בסקירה לעיל משום חוות דעת משפטית או מתן ייעוץ משפטי. בכל מקרה ובוודאי שבטרם נקיטת הליכים משפטיים כגון הגשת תביעת לשון הרע, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בלשון הרע.