האם זה חוקי להוציא קישור לאתר פיראטי? עו"ד גיא אופיר מסביר

האם חוקי להוציא קישור מפורום או מאתר אל אתר פיראטי?

עובדה ברורה וידועה היא כי העלאת תכנים פיראטיים ע"י בעל האתר, כאלה המוגנים בזכויות יוצרים, לאתרי אינטרנט, ואירוח של התכנים הפיראטיים באותם אתרים הינה בלתי חוקית. כבר ניתנו לא מעט פסקי דין בנושא בארץ, בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות, שקבעו זאת באופן חד משמעי. ראייה לכך שפסקי הדין הללו גם מבוצעים בפועל ולא רק ניתנים בכתובים, ראינו בארץ בסוף שנת 2011, עת הוסרו בזה אחר זה אתרי האינטרנט המובילים לשיתוף קבצים ובראשם האתר הורדות.נט. בארה"ב, בינואר 2012 סגר ה- FBI את אתר שיתוף הקבצים הגדול בעולם Megaupload.com ועצר ארבעה ממפעיליו.

בעוד שסוגייה זו ידועה ואין עליה חולק (שאלת חבות בעל אתר לתכנים שהעלו הגולשים ללא הרשאתו, הינה סוגייה למאמר אחר בנושא חבות בעל אתר אינטרנט), נאלצים עתה בתי המשפט בארה"ב ובאירופה להתמודד עם סוגיית הקישור של אתרים לתכנים בלתי חוקיים באתרים אחרים. אחד המקרים שגרם להעלאת סוגייה זו הינו המקרה של אנטון ויקרמן מבריטניה.

במהלך אוגוסט 2012 דווח שויקרמן הורשע בקשירת קשר לביצוע הונאה והוא עומד לרצות מאסר של 4 שנים בגין הפעלת האתר surfthechannel.com. האתר הכיל קישורים לאתרים חיצוניים, חוקיים ובלתי חוקיים.

המעניין שבדבר הוא, שלא ניתן היה להאשים את ויקרמן בהפרת זכויות יוצרים. היה על התביעה להשתמש בטיעונים של קשירת קשר על מנת לבסס הפרת זכויות יוצרים. לא קל לבסס טיעוני הפרת זכויות יוצרים במקרה כזה, מאחר והרבה מן הנאשמים בכך, אינם מודעים לכך שהתוכן שאליו אתריהם מקושרים הינו בלתי חוקי.

מה ששיחק לטובת התובעים והיה לויקרמן לרועץ, היא העובדה שאתר האינטרנט שלו הרויח הרבה כסף מפרסום אותם אתרים פיראטיים ולפיכך, הקישור לתכנים לא חוקיים באתרים אחרים היה ריווחי עבורו. עם רווח של 250,000 פאונד בשנה קשה להתווכח ולומר שזהו סכום סביר תמורת קישור תמים לאתרים שומרי חוק.  כלומר, נקבע שויקרמן "עצם את עיניו" לנוכח התודעה הברורה, כי הוא מרוויח כסף מהפניות הגולשים לאתרים פיראטיים.

הדבר מעורר מחשבה לגבי אתרים אחרים, אשר מעלים קישורים לאתרים בעלי תכנים פיראטיים, אך אינם מפיקים מכך רווח כספי ואף במקרים מסויימים ממנים את עלות האירוח והתפעול של אתריהם מכיסם. נראה שמדובר בתחום אפור, שהופך להיות לא חוקי ברגע שבעל האתר מתחיל להרויח כסף כפועל יוצא מהפעילות באתרו ועוצם את עיניו לנוכח העובדות העומדות לנגד עיניו.

הסוגייה עולה באופן הברור ביותר כאשר מתייחסים לספקית הקישורים הגדולה ביותר ברחבי הרשת, הלא היא גוגל. ארגוני שמירת זכויות היוצרים חוזרים ומאשימים את גוגל בקישור לאתרים פיראטיים ואף בכך שמנוע החיפוש של גוגל נותן עדיפות גבוהה יותר לאתרים פיראטיים מאשר לאתרים בעלי תכנים חוקיים.

גוגל עצמה נחשבת ע"י גופים מסויימים כספקית פיראטית ראשית בהיותה המפעילה של אתר יוטיוב, שמאפשר גישה לתכני סטרימינג מוגנים בזכויות יוצרים ללא מגבלה, כאשר לגוגל יש רוווחים לא מבוטלים כתוצאה מהפרסום המתלווה לאותם תכנים.

עם זאת ואולי אף מסיבה זו, הכריזה גוגל במהלך אוגוסט 2012 שהיא מוסיפה התראות הסרה ע"פ חוק DMCAׁ (חוק אמריקאי פדארלי שמטרתו להגן על זכויות יוצרים באינטרנט ובכלל) לאלגוריתם החיפוש שלה וכתוצאה מכך, אתרים שלהם התראות הסרה רבות יופיעו נמוך יותר בתוצאות החיפוש.

ההתייחסות לקישורים לאתרים פיראטיים ע"י אתרים "כשרים", עשויה לעורר תהיות בנוגע לקישורים כאלה שמועלים לאתרים ולבלוגים ע"י הגולשים ברשת. אם אתר שהעלה קישור כזה ביצע עבירת זכויות יוצרים, מה דינו של אדם פרטי, אשר צירף קישור לתכנים פיראטיים בבלוג או בטוקבק שיצר, או בעמוד הפייסבוק האישי שלו. מבחן הרווח הכלכלי שנוצר כתוצאה מהקישור עלול להיות הרבה יותר קשה להוכחה כשמדובר באדם פרטי, מה גם שהיכולת להגיע לאדם כזה ובכלל לכמות כה גדולה של אנשים עלולה להפוך כל חקיקה בנושא לקשה לאכיפה. יהיה זה הרבה יותר פרקטי לבצע אכיפה על אותו אתר שמפרסם את הקישורים האסורים שהעלו הגולשים, מה שמן הסתם יחייב אתרים שכאלה להפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה על תכני הגולשים שהם מפרסמים.

דוגמא לדרך שבה הדין הישראלי מתייחס לסוגייה זו, ניתן למצוא בתיק 567-08-09 א.ל.י.ס. אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ ואח' נ' רוטר.נט בע"מ ואח'.

סוגיות זכויות היוצרים והפרותיהן עוד ימשיכו להעסיק את המחוקקים ברחבי העולם, ככל שרשת האינטרנט תוסיף להוות חלק בלתי נפרד משגרת חיינו ותמשיך להתפתח מבחינה טכנולוגית.

באמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית.