לעיתים קרובות, כאשר תאגיד מוסדי גדול או רשות מממשלתית מפרסמים מכרז או הסכם התקשרות גדול, הצד המתקשר עמם מעסיק קבלני משנה על מנת לסייע לו בקיום ההתקשרות על-פי המכרז או ההסכם המסחרי הגדול.
סביר להניח כי כאשר הרשות או הגוף המוסדי מפרים את ההסכם או תנאי המכרז עם הצד שהתקשר עמם חייבים הם בתשלום פיצויים, אולם עולה השאלה מה דינם של קבלני המשנה, אשר הסתמכו על המכרז או ההסכם המסחרי הגדול, במידה ואין הם זכאים לפיצוי מהקבלן הראשי שהתקשר עמם.
בית המשפט העליון בקנדה דן בסוגייה זו בפסה"ד: Design Services v. Canada.
עובדות פסק הדין:
המשיבה פרסמה מכרז לבניית בניין. מסמכי המכרז ציינו, כי המציעים רשאים להציע בעצמם לבד או בצוותא עם אחרים על דרך של "מיזם משותף". המשיבה העניקה את הבנייה לחברה, שלא השתתפה במכרז.
הקבלן, אשר היה אמור לזכות במכרז, וקבלן המשנה שלו, המערער, הגישו תביעה לפיצויים נגד המשיבה. הקבלן והמערער לא היו מאוגדים בדרך של מיזם משותף. המשיבה הגיע להסדר שיפוי עם הקבלן מחוץ לערכאות שיפוטיות, ואילו המערער המשיך בתביעתו.
בית המשפט קמא קבע, שהמשיבה אינה חבה חוזית כלפי המערער, אך חבה כלפיו בנזיקין. בית המשפט לערעורים הפך את פסה"ד בנימוק, כי אין ליצור חובת זהירות חדשה בנסיבות אלו.
בית המשפט העליון בקנדה פסק: דין הערעור להידחות, אין לפסוק פיצוי למערער.
המערער הינו צד שלישי, ונזקו הינו נזק כלכלי טהור. תביעתו של המערער בנסיבות יכולה הייתה לעמוד, אילו נזקו היה מתבטא בנזק פיזי או בנזק מוחשי לנכסיו.
למערער הייתה מערכת יחסים כלשהי עם הקבלן הנפגע מהפרת המכרז, והיו לו ציפיות להקמת מיזם משותף עם הקבלן ורווח, אילו ניתן היה לקבלן המכרז. אלא, שלא הייתה כל מערכת יחסים חוזית בין המשיב למערער.
לפיכך, להחיל את דיני הנזיקין לתוך נסיבות המוסדרות בחוזה מסחרי, תהיה הרחבה בלתי ראויה של דיני הנזיקין.
אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.
לפרטים צרו קשר עם עורך דין גיא אופיר. התקשרו: 03-5323650 או פנו בדוא"ל: office@ophirlaw.com.