Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
duns100_2023

מזה שנים, גוגל ופייסבוק מוכרות שטחי פרסום לעסקים בישראל ואינן מחוייבות בתשלום מע"מ לרשויות המיסים בישראל, מחדל שמסב לקופת המדינה אובדן הכנסה רב.

ביום 18.7.2013 שיגרנו מכתב בהליך קדם בג"ץ למנהל רשות המיסים בדרישה, כי יורה לרשות מס ערף מוסף לגבות תשלומי מע"מ מגוגל ופייסבוק.

להלן נוסח המכתב במלואו:

לכבוד

מר משה אשר

יו"ר רשות המיסים

 

 

מבלי לפגוע בזכויות

בדואר רשום ובדוא"ל

א.נ.,

הנדון: הליך קדם בג"ץ בנושא חיוב תאגידים רב לאומיים כגון גוגל ופייסבוק בתשלום מע"מ

הריני לפנות אליך בהליך קדם בג"ץ כדלקמן:

הריני פונה אליך כאזרח משלם מיסים וכלקוח תאגידים בינ"ל, אשר מתקומם מן העובדה, כי אלו האחרונים אינם מנכים ו/או משלמים מע"מ מן השירותים שאני וישראלים אחרים רוכשים מהם.

אולם למען הגילוי הנאות, ומבלי שהנני סבור כי הדבר גורע מצדקת פנייתי (או רלוונטי), אציין כי משרדי מתמחה בדיני אינטרנט ומשפט מסחרי, ובהתאם מייצג תובעים בתביעות אזרחיות המתנהלות בישראל נגד גוגל, פייסבוק, וענקיות מידע בינ"ל אחרות, כמו גם מייצג חברות אינטרנט ישראליות הסובלות מתחרות בלתי הוגנת מצד ענקיות המידע, בשעה שאלו האחרונות אינן נדרשות לשלם מע"מ ומיסים, ואילו החברות הישראליות כן.

במכתבי זה, הנך מתבקש להורות לרשות המיסים להודיעני בתוך 30 ימים, כי המצב עליו הנני קובל ישונה, לפרט את אופן השינוי, ולאשר כי תחלו בגביית מע"מ מתאגידים אלו, לרבות 7 שנים לאחור, ובתוספת ריבית והצמדה כחוק.

ככל ומכתבי זה לא יענה כנדרש וכמתבקש, לא יהיה מנוס מפניה בעתירה לבית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק, למען יוציא את הצווים הנדרשים נגד רשות המיסים, והנני רואה במכתבי זה הליך קדם בג"ץ.

המצב המצוי עליו אני מלין

כיום תאגידים אינטרנטיים רב לאומיים מקיימים פעילות עסקית ענפה בישראל באמצעות האינטרנט ובנוכחות פיזית בישראל, תוך מתן שירותים ומכר טובין שהותאמו במיוחד עבור השוק הישראלי – משקי הבית והמגזר העסקי.

בקרב תאגידים רב לאומיים אלו נמצאים: גוגל, פייסבוק, יוטיוב (שנמצאת בבעלות גוגל), אמזון, איביי, מיקרוסופט, וואטסאפ, דרופבוקס, ורבים אחרים.

למען הנוחות ומפאת קוצר היריעה, במכתב זה, אתמקד בגוגל ובפייסבוק בלבד, כמקרי דוגמא, וכמקרים בולטים יותר מן האחרים. אולם האמור חל גם כלפי היתר, והנכם נדרשים לבצע רפורמה כוללת.

גוגל ופייסבוק מנהלים עסקים בישראל כאשר הכנסותיהן מישראל מקורן בשירותי פרסום לקהל ישראלי, עבור עסקים ועמותות בישראל, בהתקשרות בעברית, תוך התחרות ישירה בחברות ישראליות הנותנות שירותים מתחרים.

המדובר בפעילות בתוך ישראל שמאפיניה בין היתר הינם: התקשרות בעברית עם מקבלי שירות תושבי ישראל; תשלום בשקלים; התאמת השירות ו/או הטובין למשק הישראלי; נקיטת פעולות שיווק ישירות לגיוס מקבלי שירות ישראלים; משלוח דיוור ישיר בתוך ישראל אל מקבלי שירות ישראלים; ורישום עשרות סימני מסחר ברשם סימני המסחר בישראל כדי להגן על נוכחותם העסקית בישראל ולמניעת תחרות מנותני שירות ישראלים.

על אף כל האמור, תאגידים רב לאומיים אלו אינם נדרשים לשלם מע"מ, וזאת בניגוד לדין, תוך מתן יתרון בלתי הוגן ביחס למתחרים הישראלים.

בשל מחדל גביה זה של רשויות המע"מ, המשק הישראלי מפסיד פעמיים. פעם אחת באובדן הכנסות מע"מ בשיעור של מאות מליוני ש"ח כל שנה, ופעם שניה בכך שחברות ישראליות הנותנות שירותים חלופיים ומתחרות בגוגל ופייסבוק, זוכות לתחרות בלתי הוגנת, נוכח היתרון המיסוי הבלתי הוגן שניתן לתאגידים הרב לאומיים, שאינם משלמים מע"מ.

ודוק: חלק מלקוחות גוגל ופייסבוק הינם משקי בית ו/או עוסקים פטורים ו/או עמותות, שאינם יכולים לעשות שימוש בחשבונית מס (כך שצירוף מע"מ ע"י חברות ישראליות יוצר עלות שאינה לקיזוז). יתר על כן, לא פעם בשל התחרות, המחיר הסופי שכולל מע"מ הינו קשיח, ולא משתנה בהתאם לעליית המע"מ. חמור מכל, עסקים ישראלים רבים אינם שמים לב, כי החשבונית הנמסרת להם אינה כוללת מע"מ (מס שהם יכולים להתקזז עליו).

הדין שאינו נאכף ביחס לתאגידים רב לאומיים

סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף קובע:

"על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת."

סעיף 15 לחוק מס ערך מוסף קובע (ההדגשות אינן במקור):

"15.   (א)  יראו שירות כניתן בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:

נתן אותו מי שעסקו בישראל; מי שיש לו סוכן או סניף בישראל יראוהו, לענין זה, כמי שעסקו בישראל;

הוא ניתן לתושב ישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלענין פקודת מס הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל;

הוא ניתן לגבי נכסים המצויים בישראל.

יראו פעילות כמנוהלת בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:

היא התנהלה כולה או מרביתה בישראל;

ניהל אותה מי שעיקר פעילותו בישראל והיא בתחום הפעילות שהוא מנהל;

היא החלק שנוהל בישראל מפעילות שמרביתה נוהלה מחוץ לישראל.

 

שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לשירות או לפעילות מסויימים כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) ובסעיף קטן (ב)(1) ו-(2), שרק החלק שניתן או התנהל בישראל ייחשב כאילו ניתן או התנהל בה."

סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף מתייחס בפירוט לתאגידים רב לאומיים הפועלים בישראל, ובפועל הפך להיות "אות מתה בספר החוקים", וכך הוא קובע:

"60.   (א)  חייב במס שהוא תושב חוץ, שיש לו עסקים או פעילות בישראל, ימנה תוך שלושים יום לאחר שהחל לעסוק או לפעול בארץ נציג שמקום מגוריו הקבוע הוא בישראל, יודיע על כך למנהל ויצרף הסכמתו של הנציג בכתב.

נציג שנתמנה לפי סעיף זה דינו לענין חוק זה כדין החייב במס.

הפסיק נציג לייצג את החייב במס, יתנו החייב במס או הנציג למנהל הודעה על כך בכתב לא יאוחר מארבעה עשר יום לאחר הפסקת הייצוג; החייב במס ימנה תוך אותה תקופה, בדרך האמורה בסעיף קטן (א), נציג חדש ויצרף להודעה את שמו של הנציג החדש וכתב הסכמתו.

כל עוד לא הודיע הנציג למנהל שחדל לייצג, יוסיפו לחול עליו החובות על פי סעיף קטן (ב), ואם מסר הודעה מראש על הפסקת הייצוג יחולו עליו החובות כאמור עד למועד הפסקת הייצוג.

(תיקון מס' 23) תשס"ב-2002

בסעיף זה, "תושב חוץ" – כהגדרתו בסעיף 1, לרבות –

לגבי יחיד – יחיד השוהה בישראל על פי אשרה או רישיון לישיבה שאינה ישיבת קבע, כפי שיורה המנהל;

לגבי חבר בני אדם – אם נתקיים אחד מאלה:

תאגיד שהשליטה בו וניהולו מופעלים מחוץ לישראל;

חברה הרשומה בישראל כחברת חוץ; לענין זה, "חברת חוץ" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999."

סעיפי חוק אלו, שציטטתי לעיל, אינם נאכפים כנגד תאגידים רב לאומיים.

הנמקת רשויות המס בישראל לאי אכיפת סעיפי החוק לעיל הינה, שבעסקה המבוצעת באינטרנט, המבחן הקובע לעניין מיקום העסקה הוא "מבחן מיקום השרת". דהיינו, היכן גיאוגרפית נמצא שרת האינטרנט. מבחן זה, כפי שאפרט בהמשך שגוי וארכאי.

רשות המיסים אף מסתמכת ומפרסמת חוות דעת, שמפנות למבחן "מיקום השרת".

רשות המיסים עדיין פועלת ומפרסמת חוות דעת בנושא "מבחן מיקום השרת" שהוכנה לה בשנות התשעים של המאה ה- 20

במסגרת תהיותיי באשר למצב השערורייתי לעיל, עיינתי באתר האינטרנט של רשות המיסים, ונדהמתי לגלות, כי עודכם מפרסמים חוות דעת של המלומדים מר שי דותן ומר מאיר שמרה, המציינת את מבחן מיקום השרת כמבחן מרכזי (אם כי אפילו כותבים מלומדים אלו, כתבו כבר בשנות התשעים, כי המבחן בעייתי). שם המאמר/חוות הדעת הינו:

"מיסוי עסקאות באינטרנט – הסוגיות העיקריות לעניין מע"מ" מאת שי דותן ומאיר שמרה.

פורסם בכתובת: http://ozar.mof.gov.il/museum/hebrew/internet.htm

מועד עריכת חוות הדעת/המאמר אינו מוזכר אולם מתוכנה אפשר ללמוד על מועד עריכתה, ויבואר: הסקירה בחוות הדעת מציינת כי בשוק האינטרנט קיימים שני דפדפנים: אקספלורר ו- "נטסקייפ".

דפדפן מסוג נטסקייפ יצא מן השימוש אי שם בשלהי שנות התשעים של המאה ה- 20, ומכאן שיש להניח כי חוות דעת זו הוכנה בשנות התשעים, בשעה שעדיין עשו שימוש בדפדפן נטסקייפ.

מפתיע, כי רשות מיסים עדיין עושה שימוש במבחן מיקום השרת שהוכתר בשנות התשעים כאשר האינטרנט עבר מספר מהפכות מאז, וזאת בשעה שאפילו בתי המשפט, כבר התקדמו ורוקנו מתוכן את מבחן מיקום השרת כמבחן רלוונטי למיקום "המעשה" לעניין קביעת תחולת הדין הישראלי.

בשנת 2007 ערך כב' השופט היימן קבורה סופית למבחן "מיקום השרת" עת פסק בנושא תחולת הדין הפלילי ואיסור ההימורים, והדגיש, כי המבחן המתאים צריך להיות מבחן המהות ופלח השוק אליו פונה נותן השירות:

"איתרו וגילו כי הציבור הישראלי הוא קהל יעד בעל פוטנציאל הימורים חשוב ביותר מבחינתם. לפיכך הקימו אתר בשפה העברית לקהל ישראלי. הפניה לקהל הישראלי דווקא, עולה בבירור מתוכן הדברים המצויים באתר העברי, כמו הצעות להמר על תוצאות קבוצות ספורט ישראליות…בעידן טכנולוגי זה בו אנו מצויים, ולמעשה מצויים אנו בעיצומה של מהפכה היא מהפכת האינטרנט, החודרת לכל תחומי החיים, הרי חובה לערוך שינוי מחשבתי בתפיסת המציאות המשפטית השונה. רוצה לומר כי אף ששרתי המחשב, שהם למעשה הקזינו של צ'נדלר כפי שהוא מכנה עצמו, באתרו שבשפה העברית, מצויים בחו"ל, ומזמינים  הציבור הישראלי להמר בקזינו, הרי אין שטחו של הקזינו מצטמצם למיקום השרתים בלבד. התחום הטריטוריאלי רחב הרבה יותר. התחום הוא זה שבו נעשה שימוש אינטראקטיבי על ידי המהמרים המצויים בכל מקום ומקום ברשת ותוחם את מיקום השרתים."

מ (ראשל"צ) 1106/07 משטרת ישראל נ' קרלטון, עמ' 5 – 6.

ועוד הוסיף (ההדגשות אינן במקור, הח"מ):

"נראה כי בעידן האינטרנט, מיקום מקור התוכן, דהיינו במקרה שלנו מיקומם של שרתי האינטרנט, הוא שולי יותר וזניח…"

שם, עמ' 10.

בית המשפט המחוזי תמך בפסיקתו של השופט היימן, וכב' השופטת נגה אוהד אף כינתה את הצבת השרת בחו"ל כ"הסתתרות":

"הסתתרות מאחוריי ה"מעטה" כי – החברה פועלת ומנוהלת בחו"ל, ושרתיה אינם במדינה, אינה פוטרת העורר והחברה בראשה הוא עומד, מהדין הפלילי הנהוג במדינת ישראל, ביחס לעבירות ההימורים…נדגיש כי, למרות שמערכות המחשוב נמצאות בחו"ל ולמרות שמדובר באזרח בריטי, במקרה זה חלה סמכות שיפוט בישראל, הואיל ומדובר ב"עבירת פנים" כהגדרתה בסעיף 7(א)(1) לחוק העונשין, כאשר "מקצת העבירה" לפי סעיף 225 לחוק העונשין נעברה בישראל."

(בש (ת"א) 90861/07 מיכאל גארי קרלטון נ' יחידה ארצית לחקירות הונאה, פסקה 2-4)

קל וחומר, שאם בתי המשפט מחילים ריבונות משפטית וחובות פליליות על "תושבי חוץ" לאור כניסתם למרחב הוירטואלי של מדינת ישראל (ע"י הקמת אתרים בעברית, שיווק בישראל, פניה ישירה למשק הישראלי), אזי יש גם להחיל חובות אזרחיות כגון תשלום מיסים ומס ערך מוסף.

הואיל ורשויות המס, מסיבות תמוהות, "התקשו" עד היום לגבש תובנה המחייבת את גוגל ופייסבוק לקיים חובתן הטריוויאלית לשלם מע"מ, אתאר בהמשך מכתבי ב"רחל בתך הקטנה" את המצב העובדתי והמשפטי, המחייבן בתשלום מע"מ, תוך הפניה לראיות.

ומן הכלל אל הפרט:

גוגל

חברת גוגל פועלת במבנה תאגידי, שנבנה לצורך תכנון מס אגרסיבי ופסול.

בפועל קיימות שלוש חברות גוגל הרלוונטיות למכתבי זה.

אחת העומדת בראש הפירמידה הינה Google inc (להלן: "גוגל ארה"ב"), והיא זו המחזיקה במנועי החיפוש ( google.com ו- google.co.il), והשולטת דה פקטו בכל חברות גוגל על פני תבל.

השניה, הינה גוגל אירלנד המקבלת רשמית את התקבולים מישראלים הרוכשים שטחי פרסום במנוע החיפוש גוגל בעברית (שנמצא בבעלות גוגל ארה"ב).

בנוסף לשתיים, יש את גוגל ישראל בע"מ, שלטענתה המיתממת כפי שנטענה בשלל הליכים משפטיים רבים שמשרדי מנהל נגד שלושת הגוגליות, אינה קשורה למנועי החיפוש, לשירותי הפרסום של גוגל אירלנד או לכל שירות אחר של גוגל ארה"ב ו/או אירלנד. טענתה של גוגל ישראל בע"מ הינה אבסורדית וכוזבת, ונסתרת במסמכים כתובים, ועל כך אעמוד ואפנה בהמשך.

כל שלושת הגוגליות פועלות בעירוב נכסים מוחלט, בניהול אחיד והיררכי, כאשר כל אחת שומרת על אינטרס השניה, הכול כפי שאפרט להלן.

גוגל ארה"ב מחזיקה ב- 137 סימני מסחר הרשומים בישראל – ואם אינה מבצעת עסקאות בישראל מדוע?!

לחברת גוגל ארה"ב (שטוענת כי אינה מקיימת עסקיה בישראל) יש 137 סימני מסחר רשומים בישראל, שרובם אם לא כולם, מקדמים במישרין או בעקיפין את מנוע ההכנסה העיקרי והוא הכנסות מפרסום (שירותי הפרסום נקראים "אדוורדס" – AdWords).

פלט מאתר רשם סימני המסחר בישראל המעיד כי לגוגל 137 סימני מסחר הרשומים בישראל לרבות סימן מסחרי על אדוורדס מצ"ב כנספח א'.

כאמור ההכנסות מפרסום אדוורדס משולמות לגוגל אירלנד ולא לגוגל ארה"ב שטוענת ב"קריצה" אל רשות המיסים: "איני מקיימת עסקים בישראל".

זהו מספר פנטסטי של סימני מסחר, שחברת חוץ מחזיקה בישראל.

 רישום סימן מסחרי בא להגן על קניין רוחני מסחרי בתוך ישראל (ראה פקודת סימני מסחר).

לא יעלה על הדעת, שחברת חוץ תרשום בישראל 137 סימני מסחר (חלקם בעברית!), אך באותה נשימה תטען כי אינה מקיימת את עסקיה בישראל. אם גוגל אינה מקיימת עסקיה בישראל, אזי אין הצדקה שתחזיק כאן מספר שיא של 137 סימני מסחר.

גוגל אף מחזיקה בישראל משרד עו"ד קבוע, העוסק באופן מלא בהגנה על סימני המסחר שלה. משרדה של עורכת הדין אלן שנקמן מרחובות, פועל כזרוע ביצועית משפטית, ונוקט מיידית בהליכים משפטיים נגד ישראלים המעיזים לעשות שימוש בסימני המסחר של גוגל.

ככל ומאן דהוא בישראל יעשה שימוש באחד מסימניה המסחריים של גוגל, בין אם שימוש באינטרנט ובין אם שימוש מחוץ לאינטרנט בעולם המוחשי על אדמת מדינת ישראל, גוגל ארה"ב באמצעות עו"ד שנקמן תנקוט במהרה בהליכים משפטיים, באמצעות בתי המשפט בישראל, ותטען לפגיעה בעיסוקה ובקניין הרוחני שלה בתוך ישראל.

ברי שאם גוגל ארה"ב טוענת לפגיעה בעסקיה ולקניין הרוחני שלה, עקב שימוש בסימן מסחרי שלה בישראל, אזי היא מקיימת פעילות מסחרית ועסקית בישראל, ויש לחייבה במע"מ על פעילות זו.

גוגל עורכת דיוור ישיר בישראל כדי לשווק עצמה בקרב מקבלי שירותי פרסום

כמי הרוכש אישית שירותים מגוגל, גוגל נוהגת מפעם לפעם לשלוח לי גלויות דואר בעברית, מכתובת בישראל.

דוגמא לגלויה שנשלחה אליי והמעטפה המציינת כתובת להחזרה בישראל מצ"ב כנספח ב'.

גלויות דואר אלו הינן גלויות שיווקיות שמטרתן להניע אותי ולבצע רכישה באמצעות כרטיס אשראי (וחתום עליהן סמנכ"ל שיווק גוגל ישראל בע"מ דאז, מר ריקי דרורי).

הנה כי כן, גוגל נוקטת בפעולות שיווקיות בתוך ישראל ובעברית, כדי לייצר עסקה. זהו סממן נוסף המעיד על היות ההתקשרות ומקום ביצוע העסקה – ישראל.

בנוסף, לגוגל מספר טלפון ישראלי, המשמש שירות לקוחות עבור רוכשי האדוורדס, מספרו: 1809-344-171, ועל הגלויה מופיע כתובת להחזרת דואר ת"ד 666666 ת"א מיקוד 61950.

גוגל סולקת למקבלי שירות אדוורדס כרטיסי אשראי מקומיים התקפים בישראל, והחיוב הינו בשקלים

מקבל שירות מגוגל, המבקש לשלם עבור עסקת אדוורדס, אינו נדרש לספק כרטיס אשראי התקף מחוץ לישראל, וניתן לשלם באמצעות כרטיס אשראי מקומי, התקף בישראל בלבד.

יתר על כן, התשלום הינו בשקלים, ותקציב הפרסום נקבע בשקלים.

השימוש במטבע ישראלי, קביעת התקציב בשקלים, וסליקת כרטיס אשראי מקומיים, הינם סממנים מובהקים של קיום עסקה בישראל.

האתרים של גוגל ושירות האדוורדס ניתנים בעברית, ומותאמים לשוק הישראלי

אתר google.co.il, כתוב בעברית, עם סיומת ישראלית: co.il, ורשום באיגוד האינטרנט הישראלי, בבעלות גוגל ארה"ב.

פלט מאתר איגוד האינטרנט הישראלי אודות שם המתחם (דומיין) google.co.il, מצ"ב כנספח ג'.

גם google.com מתאים עצמו לשפה העברית לפי הגדרות הגולש.

שירות האדוורדס לתושבי ישראל, ברובו המוחלט הינו פרסומות בעברית.

הקמפיין השיווקי שגוגל מקיימת כדי לשווק ללקוחותיה את שירותי האדוורדס נעשה בעברית, באתר של גוגל ארה"ב, ואף מציג סיפורי הצלחה של תושבי ישראל, ומעודד את הלקוחות לרשום את כתובתם הגיאוגרפית כך שעסקם יוצג למי שמצוי במרחק 40 ק"מ מהם בישראל.

צילום מסך של עמוד פרסומי של גוגל בעברית מצ"ב כנספח ד'.

יתר על כן, כאשר תושב ישראל פותח חשבון פרסום לכאורה בגוגל אירלנד, נפתח לו ממשק ניהול הפרסום, הכתוב בעברית, בתוך אתר שבבעלות גוגל ארה"ב.

צילום מסך של ממשק הניהול בעברית, בו מקבל השירות מגוגל קובע את התקציב בשקלים, וקהל מטרה ישראלי, מצ"ב כנספח ה'.

הקבלות המופקות על שם גוגל אירלנד הינן בעברית, ובשקלים, ומצויין בהן בעברית: "מע"מ 0%".

דוגמא של קבלות בעברית עם חיוב בשקלים מצ"ב כנספח ו'.

בנוסף, למיטב אמונתי, לגוגל אירלנד יש חשבון בנק בסניף סיטי בנק, הנמצא בשדרות רוטשילד בת"א.

יש עירוב נכסים ואינטרסים בין שלושת הגוגליות ויש לראות בהן עסק אחד

לכאורה התשלום עבור קבלת שירותי הפרסום (אדוורדס)  נעשה אל גוגל אירלנד.

אלא שכאשר גולש ישראלי, פותח חשבון פרסום בגוגל אירלנד (אדוורדס), הוא נדרש לאשר את תנאי השימוש של גוגל ארה"ב, כאשר על תנאי השימוש מצויינת גוגל ארה"ב כאישיות המשפטית הרלוונטית.

תנאי השימוש, אותם נדרש מקבל השירות לאשר מצ"ב כנספח ז'.

אומנם התקבול משולם לגוגל אירלנד, אלא שבפועל השירות ניתן ע"י גוגל ארה"ב על גבי אתרי האינטרנט של גוגל ארה"ב.

כמו גם, גוגל ארה"ב רשמה בישראל סימן מסחרי עבור המונח adwords (מס' הסימן 181638). ואי אפשר שלא לשאול, אם גוגל אירלנד היא ה"עסק" שמוכר בישראל פרסומות, מדוע גוגל ארה"ב היא הבעלים של הסימן המסחרי אדוורדס בישראל?!

התשובה ברורה, ההפרדה התאגידית הינה מלאכותית, ולצרכי תכנון מס בלבד, ונמשיך באשר לגוגל ישראל.

בפועל, גוגל ישראל בע"מ פועלת כסניף מקומי של גוגל ארה"ב וגוגל אירלנד.

אם נעיין שוב בנספח ב' למכתבי זה, נוכל למצוא את מכתבו השיווקי של מר ריקי דרורי, דאז סמנכ"ל שיווק בגוגל ישראל בע"מ, הקורא לי להשתמש בשובר זיכוי שהוענק לי ולפרסם באמצעות שירותי האדוורדס (שהינם הכנסה לגוגל אירלנד ולא לגוגל ישראל).

גוגל ישראל בע"מ אף שטוענת בכל הליך משפטי כי אינה קשורה למנוע החיפוש גוגל וליתר השירותים שגוגל ארה"ב וגוגל אירלנד מספקת הינה סניף פעיל ונציג של שתי הגוגליות. ונבאר:

גוגל ישראל שולחת נציגים מטעמה להליכים משפטיים בישראל המתנהלים נגד גוגל ארה"ב, ודואגת לשמירה על אינטרסי כל חב' גוגל.

למשל, ביום 7.5.2013 התקיים דיון הוכחות בבית המשפט המחוזי בת"א, בתביעה של משלוחה אינטראקטיב בע"מ נ' גוגל ארה"ב (ת"א 10606-06-12). גוגל ישראל בע"מ נמחקו מהליך זה, ולא היו צד לו, בשל טענה כי אינה קשורה.

בדיון זה, נכחה עובדת שכירה של המחלקה המשפטית בגוגל ישראל בע"מ. עובדת זו פיקחה על עורכי הדין שייצגו את גוגל ארה"ב, והייתה מעורבת בניהול הגנתה של גוגל ארה"ב.

בנוסף, משרדי נתקל במקרים בהם עובד של גוגל ישראל בע"מ, נתן תצהיר תמיכה מטעם גוגל ארה"ב, כאשר עילת התביעה נגעה לשירות של גוגל ארה"ב הניתן בישראל. אם עובד גוגל ישראל בע"מ, מכיר את העובדות מידיעה אישית, כאשר עובדות אלו נוגעות לשירות של גוגל ארה"ב, הדבר אומר דרשני.

אעיר שגם בתי המשפט קצו נפשם מהעמדה המקוממת של שלושת חברות גוגל, כי גוגל זו אינה קשורה לזו ולהיפך, עד כי כב' השופט צבי כספי באחת מהחלטותיו ביקר התנהלות זו בלשון חריפה:

"ממילא יש יותר מידי מינים של Google שמתגלגלים בעניין זה, מארה"ב, אירלנד, ישראל וכו' כאשר גם המבקשת מודה שכל מניותיה מוחזקות בידי עוד גוגל אחרת, חברת Google International LLC …והקשר בין החברות הוא ברור על פניו באופן שטענות בדבר העדר יריבות בין התובע לבין גוגל כזו או אחרת יש בהן יותר מאשר אבק התחמקות…את ההמצאה שבוצעה למבקשת יש לראות כמבוצעת גם לחברה הנ"ל וכתב ההגנה יוגש על ידי שתי החברות כאחת."

עמ' 2 לת.א. (ת"א) 48511/07 ד"ר דב קליין נ' גוגל.

עוד אוסיף, כי מניסיון של שנים בתביעות נגד גוגל, אני יכול להעיד, כי אותם עורכי הדין שמייצגים את גוגל ארה"ב, מייצגים גם את גוגל אירלנד וגוגל ישראל בע"מ.

כך גם, גוגל ישראל חתומה על בקשות לרישיון מאגרי מידע בישראל עבור פרוייקטים של גוגל ארה"ב, אחד מהם: google street view. אגב אותו פרוייקט שהינו שירות שניתן ע"י גוגל ארה"ב וכולל מיפוי וצילום רחובות ישראל, גוגל ישראל בע"מ הגיעה להסדר עם הרשות למידע וטכנולוגיה בישראל (להלן: "רמו"ט") בשם גוגל ארה"ב, כי גוגל ישראל תהא כתובתה ונציגתה של גוגל ארה"ב. בתוך כך, גוגל ישראל הגישה בקשות לרמו"ט בעניין גוגל ארה"ב, כמי הפועלת לשמור על אינטרסיה של גוגל ארה"ב ומהווה בפועל חלק מאיבריה.

רשיון מאגרי מידע של גוגל ארה"ב, שניתן לה ע"י רמו"ט, הממוען אל סמנכ"ל קשרי קהילה בגוגל ישראל, ומציין את ההסדר לעיל מצ"ב כנספח ח'.

לא זו בלבד, כעולה מתנאי הרשיון לעיל (נספח ח), גוגל ישראל הגישה יפויי כוח כללי לרמו"ט על-פי תקנה 478 לתקנות סדר הדין, התשמ"ד – 1984 המסמיך אותה להוות מורשית לקבלת כתבי טענות עבור גוגל ארה"ב.

סמנכ"ל קשרי קהילה בגוגל ישראל בע"מ (שהינו עו"ד בהשכלתו ובמקצועו), אחראי על רגולציה מול רשויות בישראל, בנושא שירותים הניתנים ע"י גוגל ארה"ב. ודוק: גוגל ישראל בע"מ טוענת שאינה קשורה למנועי החיפוש גוגל, ועיסוקה מתמצה במתן שירותים לחברות גוגל בחו"ל. אם כך, מדוע היא זקוקה למחלקת "קשרי קהילה"?!

ברי, כי תפקידה של מחלקת קשרי קהילה בגוגל ישראל בע"מ, להוות גורם קשר מול הרגולציה הישראלית המפקחת על גוגל ארה"ב ואירלנד, וכך כאמור לעיל נעשה.

אם לא די בכך, אזי גוגל ישראל בע"מ מחזיקה במשרדיה מנהלי תיקי לקוחות, המצויים בקשר עם לקוחות תושבי ישראל המשלמים סכומים גדולים עבור שירותי האדוורדס, הניתנים לכאורה ע"י גוגל אירלנד, ואף ערכה כנסים וקידום עבור שירותי גוגל אירלנד.

למשל: גוגל ישראל בע"מ (שטוענת בבתי משפט, כי אינה קשורה לשירותי האדוורדס) ערכה ועורכת כנסי פרסום אדוורדס בישראל, שמטרתם ללמד את לקוחות גוגל אירלנד, כיצד למקסם פרסום באדוורדס. הכנס נערך כל שנה ולראשונה נערך ביום 2.2.2010 באיירפורט סיטי שליד נתב"ג, ובכנס נאם מנכ"ל גוגל ישראל, ועובדי גוגל ישראל בלבד (בכנס לא נכחו נציגי גוגל אירלנד).

פרסום המופיע באתר גוגל ארה"ב אודות הכנס בישראל מצ"ב כנספח ט'.

תוכנית הכנס, שמות הנואמים ותפקידם בגוגל ישראל בע"מ, כפי שפורסם באתר גוגל ארה"ב מצ"ב כנספח י'.

לפני שאסיים בעניין גוגל אציין, כי גוגל ארה"ב פתחה בשנת 2012 בקמפייין בתקשורת הישראלית: "צומחים ברשת", בה הזמינה בעלי עסקים להקים באמצעותה חינם אתרי אינטרנט (אין חינם – הדבר נעשה לצורך קבלת מידע עסקי על עסקים ישראלים). במסגרת תקנון הקמפיין, כתבה גוגל, כי סמכות השיפוט נתונה לבתי המשפט בישראל ראה: http://www.asakimonline.co.il/terms (הדומיין עסקים אונליין נמצא בבעלות גוגל ארה"ב).

כל מי שנרשם ב"צומחים ברשת" קיבל אח"כ פניה מגוגל אירלנד וגוגל ישראל, בה הציעו לו לפרסם האתר שבנה חינם באדוורדס.

הנה כי כן, כל שלושת הגוגליות פועלות כעסק אחד עם סניפים, עם נוכחות פעילה ומשמעותית בישראל, בדמות גוגל ישראל כסניף מקומי.

סיכום ביניים: מכל האמור גוגל מקיימת פעילות עסקית בישראל, ועסקאות האדוורדס חייבות במע"מ

סבוריני, שבמכתבי זה הצגתי בפניך תמונה עובדתית ומשפטית די ברורה על מנת לקבוע ללא ספק, כי יש לחייב את גוגל בתשלום מע"מ, לרבות בתשלומי מע"מ לעבר.

כל הסממנים שציינתי לעיל, מקימים נוכחות ברורה הן וירטואלית במרחב הקיברנטי של ישראל, והן נוכחות פיזית.

השירות שניתן ע"י גוגל מתממש עת נצפות הפרסומות ע"י תושבי בישראל, הגולשים בעת היותם פיזית בגבולות ישראל.

התשלום נעשה בשקלים ומישראל.

ולבסוף וחשוב מכל, גוגל ממקדת את השירות אל תושבי ישראל, כאשר הפרסום מותאם לפי השוק הישראלי.

פייסבוק

Facebook Inc (להלן: "פייסבוק העולמית") למדה היטב את שיטת העבודה של גוגל, וערכה מבנה תאגידי דומה.

הפלא ופלא, גם פייסבוק העולמית הקימה את "פייסבוק אירלנד", היושבת באירלנד, וגובה תקבולים מישראלים.

כך גם לפייסבוק יש "פייסבוק ישראל". אולם להבדיל מגוגל, פייסבוק למדה את הלקח, והחברה הישראלית "מסתתרת" ואינה ידועה לציבור. שמה הינו:  פב ישראל אחזקות בע"מ ח.פ. 514589456, וקיומה הפיזי הינו בחדר הישיבות של משרדי הרצוג פוקס נאמן בת"א, כדי להקשות הגישה.

חברת פב ישראל אחזקות בע"מ (להלן: "חברת פב") הינה חברה בבעלותה המלאה של חברת פייסבוק אירלנד.

חברת פייסבוק אירלנד הינה שלוחתה של חברת פייסבוק העולמית, והיא המנהלת את פעילות חברת פייסבוק העולמית מחוץ לגבולות ארה"ב וקנדה (כך נכתב בבקשה להנפקת מניות בנאסד"ק מטעם פייסבוק העולמית, הבקשה להנפקת מניות משתרעת על עשרות עמודים, ומפאת אורכה לא צירפתי).

הדירקטור של חברת פב הינו מר תיאודור וורן אליוט.

אותו מר אליוט מחברת פב, הינו נושא משרה בכירה ביותר בחברת פייסבוק העולמית, ולמעשה הוא מכהן כסגן הנשיא, היועץ הכללי והמזכיר של חברת פייסבוק העולמית. בנוסף הינו בעל מניות בכיר בפייסבוק העולמית.

בבקשה להנפקת מניות בארה"ב של פייסבוק העולמית, מצויין כי יש לשלוח העתק של כל תכתובת הממוענת אל פייסבוק העולמית למר אליוט בכתובת של חברת פייסבוק העולמית בקליפורניה, וכך נכתב בבקשה להנפקה:

Please send copies of all communications to:

Theodore W. Ullyot, Esq.

David W. Kling, Esq.

Michael L. Johnson, Esq.

Facebook, Inc.

1601 Willow Road

Menlo Park, California 94025

(650) 308-7300

העמוד הרלוונטי מבקשת ההנפקה של פייסבוק מצ"ב כנספח יא'.

תנאי השימוש של פייסבוק עבור גולשים המגיעים מישראל, הינם בעברית.

הפרסומות בפייסבוק נעשות בעברית.

האתר פועל בעברית, וכ- 3 מיליון ישראלים גולשים בפייסבוק בתדירות קבועה.

פייסבוק אף הקימה מדריך בעברית לרכישת שטחי פרסום בפייסבוק. לעיון במדריך בעברית שנכתב ע"י פייסבוק ראה:

https://www.facebook.com/advertising/

בנוסף, פייסבוק מאפשרת למפרסם לבחור כי הפרסום יוצג בפני גולשים מישראל בלבד.

כמובן, שגם פייסבוק שומרת על הקניין הרוחני המסחרי שלה בישראל, והיא מחזיקה בכ- 27 סימני מסחר הרשומים ברשם סימני המסחר.

פלט מאתר רשם סימני המסחר בישראל המעיד שלפייסבוק 27 סימני מסחר בישראל מצ"ב כנספח יב'.

ברי, שמי שמחזיק 27 סימני מסחר בישראל במטרה למנוע שימוש מסחרי של הזולת בישראל, לא יכול לטעון, כי אינו מקיים ולו מקצת מפעילותו המסחרית בישראל.

פייסבוק מפלחת ומחלקת את הגולשים באתריה לפי מיקום גיאוגרפי, וכך סוחרת בפילוח הגולשים הישראלים, ומציעה את אותו פלח כמושא הפרסום עבור עסקים ישראלים הרוכשים ממנה שטחי פרסום עבור ישראלים.

בתחילת שנת 2013 הגישה פייסבוק תביעת בוררות לאיגוד האינטרנט הישראלי בה עתרה לקבל לחזקתה את המתחם (שם עברי לדומיין) facebook.co.il, ובמסגרת תביעת הבוררות טענה שהיא נותנת שירותים בכל העולם, לרבות בישראל.

החלטת איגוד האינטרנט בתביעת הבוררות, החוזרת על טענות פייסבוק, מצ"ב כנספח יג' (ראה עמ' 2).

את התקבול לפייסבוק הלקוח הישראלי יכול לשלם בשקלים עם כרטיס אשראי מקומי, ואפילו החשבונית הינה בעברית ע"ש פייסבוק אירלנד. גם ממשק הניהול של הפרסום הינו בעברית.

צילום מסך של חשבונית בעברית עם תקציב בדולרים, ואחת אחרת עם תקציב בשקלים מצ"ב כנספח יד'.

סיכומו של דבר, כמו במקרה גוגל, מתקיימים סממנים ברורים המעידים על קיום עסקה בישראל, ויש לחייב את פייסבוק בתשלום מע"מ עבור עסקאות שביצעה עם תושבי ישראל בנוגע למכר שטחי פרסום בעברית.

סוף דבר

הנכם נדרשים לתקן איוולת המתקיימת שנים רבות, במסגרתה מליארדי שקלים נגרעו מקופת המדינה בעשור האחרון, בשל התנהלות רשויות המס, שהתבססו על מבחן מיקום השרת.

טרחתי ואף צרפתי אסמכתאות שיכולות לשמש עבורכם כראיות. אולם, אני עומד לרשותך ולרשות אנשיך, ככל ויש צורך במידע נוסף.

כאמור ברישא מכתבי, הריני רואה במכתב זה הליך קדם בג"ץ, וככל ובתוך 30 ימים לא אקבל מכם הודעה על שינוי המצב, כמתבקש, אאלץ לפנות בעתירה לבית העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק.

בכבוד רב ובברכה,

גיא אופיר, עו"ד

העתקים:

שר האוצר, מר יאיר לפיד.

ועדת הכספים בכנסת.