כנס חירום לעסקים – התמודדות עם נגיף הקורונה

בעקבות משבר הקורונה, כנס חירום לעסקים – התמודדות עם נגיף הקורונה:

*לנוחיותכם תחת הסרטון מצורף תמליל השיחה.

תמליל הסרטון:

בן שלום חברים מה נשמע ? חברה מוזר לא לשמוע משהו באוזנייה, אני רגיל לשמוע משהו באוזניה כל הזמן, אבל הינה, נכנסים אנשים, יופי. שעה שלוש חברים, תודה רבה לכל מי שנמצא איתנו פה על הקו. אנחנו עכשיו פה בהרצאה של עו"ד גיא אופיר, מה נשמע גיא?
גיא בנסיבות הקיימות בסדר גמור
בן בסדר גמור, אז גיא הוא בעלים של משרד לעריכת דין המתמחה בדיני אינטרנט, דין מסחרי, אהה.. ובעצם אנחנו הולכים לדבר היום על התנהלות מול לקוחות, עובדים וספקים בזמן משבר
גיא הייתי אפילו אומר יותר
בן כן
גיא התנהלות בכלל משפטית
בן התנהלות בכלל, אה
גיא אני לא חושב שיש משהו היום, בין אם זה עובד, בין אם זה עסק, בין אם זה שוכר דירה, מזכיר דירה, מוכר דירה, קונה דירה, קבלן, עו"ד, לא נראה לי שיש משהו היום שלא שואל את עצמו, מה הוא עושה משפטית
בן כן
גיא במשבר הזה שאף אחד לא חשב עליו
בן נכון
גיא ופתאום בא לנו בבום מאוד רציני, אהה, ועל זה קצת נדבר, ונראה מה אפשר לעשות בעניין הזה.
בן מעולה אז בוא תרשמו לנו פה בתגובות, אהה ככה אם יש איזה נושא משפטי שאתם מתנהלים מולו כרגע, האם יש איזה שהם שאלות שאתם ככה מעלים, באמת זה הזדמנות לקבל אהה, ככה איזה שהיא תשובה, איזה שהיא הסתכלות מגיא, אממ על המצב ובאמת להבין אולי מה אני יכול לעשות, אם בכלל יש משהו שאני יכול לעשות.
אז יש לכם פה צאט, אתם מוזמנים לרשום לנו בתגובות, ספרו לנו מה אתם עושים, אם מה אתם מתמודדים, אהה.. אז יאללה.
ספר לנו ככה
גיא אז ככה, אני רוצה רגע לפתוח את החוק מול העניים, תראו כעקרון
בן איזה חוק ?, על מה אנחנו מדברים ?
גיא תראו אנחנו מדברים פה כרגע על חוק החוזים
בן וואלה
גיא אהה וחוק החוזים מתייחס לסיטואציה, של אה יש סעיף שקוראים לו סיקול מפאת אונס, אני רק רוצה ממש להקריא את זה ממש לצופים שלנו
בן אמאמ
גיא אבל לפני שאני אקריא אני יסביר קצת, מה הסיטואציה החדשה שיש לנו.

תראו חוק החוזים מתייחס לסיטואציה שמתרחש אירוע שלא היה בשליטתנו ולא היה ניתן לצפות אותו ואז הוא מגדיר את זה כסיקול מפאת אונס, מי שרוצה גם יכול ממש להקיש בגוגל סיקול מפאת אונס, ויקפוץ לו חוק החוזים שמתייחס לסעיף הזה, סעיף 18.
מה שהסעיף הזה אומר בסופו של דבר, שאם מתרחש אירוע שלא יכולת לצפות אותו, שלא יכולת אהה, לא היה בשליטתך, ולא יכולת לצפות, זה לא רק אתה סובייקטיבית, אלא זה לא משהו שתפיסת המשפט מצפה ממך לצפות אותו, אהה אז זה עילה לבטל את הסכם בלי שתיחשב מפר הסכם

בן אמממ
גיא אני רוצה להבהיר שניה זה חריף,
בן כן
גיא כעיקרון אנחנו חיים בעולם שלאחריות מוחלטת, בחוזים יש אחריות מוחלטת. אם אני התחייבתי לספק לך עכשיו איזה שהוא פרויקט מסיים, הזמנת ממני שירות
בן אמאמ
גיא והתחייבתי לספק לך פרויקט ויש לי שלושים עובדים, שעובדים על הפרויקט הזה, והתאריך הוא נניח יום ראשון הקרוב, ואני לא יכול לעכשיו לספק את זה כי הורידו אותי עכשיו בשלושים אחוז כוח אדם, וכל הדברים הללו.

הבן אדם שהזמין ממני את הפרויקט, למעט אחריות של סעיף 18 לחוק החוזים.

יכול להגיד לי תשמע גיא זה לא מעניין אותי שפרצה קורונה ושיש מגפה עולמית אתה צריך לעמוד בזה, ואם אתה לא תעמוד בזה אתה צריך לשלם את מה שקבענו בהסכם, או שאפילו אני זכאי לנזקים יותר גדולים, או כל מיני דברים כאלה.

אהה ולכן בדיני חוזים כעיקרון יש אחריות מוחלטת, התחייבת לא הצלחת לעמוד בהתחייבות בעיה שלך.

החריג לזה זה באמת סיקול מפאת אונס, מה זה סיקול מפאת אונס ?

סיקול מפאת אונס , שבאמת מגדיר סיטואציה שלא יכול לצפות, וזה לא היה בשליטתך, וזה באמת קרה ומה שמנע ממך לקיים את ההסכם.

ומהנסיבות הללו אומר החוק שאז אפשר לבטל את ההסכם

בן מה הדוגמאות כאילו בעולם רגיל בלי וירוסים וזה
גיא תראה מדינת ישראל היא נקראת פרו, למה, כי י לנו פסק דין מאוד מפורסם משנות השמונים שאדם גויס בצו שמונה במלחמת יום הכיפורים ולא עמד בהתחייבויות שלו, והוא סיים את המלחמה שהייתה מפתיעה ומאוד קשה, וטען בבית המשפט סיקול, הוא אמר  לא יכולתי לצפות את זה, זה לא היה בשליטתי, אני לא שולט באם המדינה יוצאת  למלחמה ואני מבקש להתיר את ההתחייבות שלי.

אני רק רוצה לעצור ולהסביר, זה שמבטלים את ההסכם זה לא אומר שאני עכשיו פתור מכל החובות שלי, עדיין אתה צריך להחזיר את מה שקיבלת בחזרה, ואתה לא אמור בהכרח לפצות את הצפייה

בן כן, יהיה קנס
גיא של הצד השני, אוקי.

עכשיו אנחנו נחזור לזה אחר כך אבל בוא רגע למלחמת יום הכיפורים, הוא טען את זה. התיק הגיע לבימ"ש העליון, מה שקרה קבע בימ"ש העליון, שזה פס"ד מאוד נוקשה ומאוד קשוח.
שהוא אמר אתה חי במדינת ישראל, ומדינת ישראל נמצאת במזרח התיכון והיא מדינה מיוחדת.
מלחמה במדינת ישראל זה אומנם לא בשליטתך אבל זה דבר צפוי

בן וואו
גיא אז אמר בימ"ש העליון מי שרוצה להגיד שבגלל שפרצה מלחמה הוא לא צריך לקיים את ההסכם לא יצליח.
בן וואו זה תקדים ממש
גיא כן, זה היה התקדים הראשון, אבל הסיטואציה הזאת קצת השתנתה למה ?,

כי בשנות התשעים היה לנו אירוע אחר, מדינת ישראל הייתה צריכה לספר מסכות אבח, כשפרצה מלחמת המפרץ הראשונה ב1991, והיא הייתה צריכה להתיר את ההתחייבויות שלה, כי היא הייתה צריכה עכשיו מסכות אבח לאזרחים, ואז בימ"ש העליון בשנות התשעים הפך את ההלכה של מלחמת יום הכיפורים ואמר כעיקרון מלחמה זה כן דבר צפוי במדינת ישראל, אבל מלחמה לא רגילה כמו מלחמה שצריך אבח

בן כן
גיא שזה לא מלחמה שהייתה בחמישים שנות קיומה של מדינת ישראל
בן כן
גיא ולא הייתה בכלל מלחמה כימית עדיין, חוץ מרק אירן אבל לא פה אלצנו.
זה לא דבר צפוי ולכן פה הוא התיר את ההסכם, בעצם התיר ואז בעצם מה שהוא אומר.
אתה לא אמור לפצות את הצד שלא קיימת את החיוב כלפיו, אלא אם הוא שילם לך אתה אמור להחזיר לו את הכסף, ואם הוא עשה, או הוציא איזה שהם הוצאות בהסתמך על בסיס ההסכם אז אולי על זה אתה אמור לפצות אותו, אבל לא הפיצוי המוסכם או לא הדבר
בן סוג של אישור קו בינכם, בואו תעשו אישור קו בינכם ולהתקדם משם
גיא פה עולה השאלה האם מגפה עולמית זה אירוע שצריך לצפות ?
בן זה כזה מצחיק להגיד את זה מגיפה עולמית
גיא כן
בן זה לא משהו שבכלל האמנתי שאגיד בימי חיי
גיא תראה בוא נגיד את זה ככה, אנחנו חיים בתקופה שאני רואה אנשים הולכים עם מסכות
בן וואו
גיא ואוצר וכל הדברים האלה, בוא נגיד שאם זה היה סרט מדע בדיוני
בן כן
גיא לפני שנה לא היינו הולכים לראות והיינו אומרים מה זה הסרט המטומטם הזה
בן וואי וואי ממש
גיא אז כנראה שלא היינו הולכים לראות את הסרט הזה, ולא היינו באמת מאמינים באמת במדינה ישראל.

ואוסטרליה שהיא מדינה חמה, גם שם אנשים חוטפים ואוסטרליה בקיץ עכשיו, והם עדיין חוטפים שם. אז אני חושב שבאמת אנחנו הגענו לסיטואציה שהיא לא הייתה, בוא נגיד שעם הנסטק עוצר את עצמו כמה פעמים עם הפסקות זרם, אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד קיצונית.
לכן לארכתי שוב אנחנו באנגטל טרטור, אז אם משהו רוצה ממני תשובה הוא לא יכול לקבל

בן ברור ברור
גיא אבל לארכתי בתי המשפט בישראל וכנראה גם ברוב העולם יגידו שמגיפה עולמית שפורצת פעם במאה שנה אההה, היא אירוע שעונה על ההגדרה של סיקול, כלומר משהו שלא ניתן לצפות ואי אפשר לשלוט על זה.

אהה למרות שאני מסייג את זה

בן אמאמא
גיא מה זאת אומרת ?

תראו קודם כל אני חייב להגיד עוד משהו אחד, ולרוב הגני אירועים, קבלני בניין, כל הגופים הגדולים יש להם סעיף של כוח עליון

בן אמאמא
גיא כלומר כבר יש עורכי דין שהכינו מבעוד מעוד, כוח עליון.

אבל אף אחד מההסכמים שאני מכירה, אף אחד לא כתב שמגיפה עולמית היא כוח עליון.

לא הגדירו את זה

בן כן כוח עליון
גיא אז לדעתי לא יפשרו את מגיפה עולמית ככוח עליון, ובכל הסכם שיש את הסעיף הזה של כוח עליון, יכניסו את זה לשמה. וגם מי שאין לו את הסעיף הזה של כוח עליון, כי אני לא מאמין, אני לא מכיר למשל הרבה אנשי אינטרנט או חברות אינטרנט, שמתחייבות בדד ליינים או כל מיני דברים כאלה, כתבו שם כוח עליון, כי הם לא בנויים על סחורה שאמורה להגיע או איזה שהם עובדים שצריכים לתפס על הבניין.
בן זה סעיף שבכלל כדי בכללי להכניס בכל חוזה ?
גיא תראה בוא נגיד ככה אחרי האירועים הדרמטיים עכשיו, אני חושב שכל עו"ד יכניס את זה עכשיו.
בן וואי וואי
גיא אבל אה, אני חושב שבתי המשפט הולכים להתייחס לסוגיה הזאת בצורה אהה, מותאמת לפי האישיות.

ואני אסביר למה אני מתכוון, לא דין גיא אופיר או אהה, בין שקיימו הסכם או לא קיימו הסכם דין למשל בנק לאומי, מחר בבוקר בנק לאומי מתחייב בפנייך להעביר לך כסף והוא לא יעביר לנו כי פרצה מגפה עולמית, אני לא בטוח שכלפי הבנק יגיד בימ"ש זה סיקול, למה הוא יגיד יכול להיום שגיא או בן לא אמורים לצפות מגפה עולמית אבל, בנק שהוא גוף גדול אמור לעקוב אחרי כל העולם, וכל מה שקורה בעולם אמור לחשוב שוואלה יש פה מידי פעם התראות של ה-CVC וה- WHO, וכל הגופים הללו, שמתראים על סכנה אם זה סרס ואם זה אבולה, אז יכול להיות שבנק כן יכול לצפות את הסיטואציה הזאת, והיה אפשר להכניס את זה להסכם, ואם הוא לא היה מכניס את זה להסכם אז ייתכן מאוד שבימ"ש יקבע לגבי גופים מאוד גדולים ומקצוענים ,שהם כן אמורים לצפות.

בן זה תלוי גם בחיוניות של אותו גוף, או שזה פשוט הגודל שלו ?. מה, איך, מה הקריטריון ? ברור שאנחנו לא יכולים לדעת
גיא השאלה של החיוניות היא שאלה מעניינת, אין עליה תשובה מוחלטת בפסיקה.

כי צריכים להבין פה היה בעצם בעיה למשל את המאורעות בשטחים שפתאום חברות קבלן לא הצליחו לקבל עובדים, היה סגר על השטחים ואז הם לא עמדו בדד ליינים של מסירת הדירות.
ואז בימ"ש שואל את עצמו רגע אם קבל לא עמד כי הפעילו פתאום סגר בשטחים האם זה סיקול ?
אז אומר בימ"ש התשובה היא לא, למה ? אתה קבלן אתה מביא פועלים פלסטינאים

בן זאת העבודה
גיא אתה צריך לצפות שיכול להיות שיהיה בלגאן בשטחים, ויעשו סגר
בן כן
גיא תכניס את זה להסכם, תכתוב מה קורה בסיטואציה הזאת ובאמת מי שקונה דירה ישים לב שכתוב בהסכם, שאם יש עכשיו עצירת הבנייה או סגר בשטחים אז זה מעריך להם את המועדים.
בן וואו
אהה , אבל שוב אנחנו חוזרים לעלות הרגיל ובעולם הרגיל יש לנו גרפיקאים יש לנו אנשי אינטרנט, יש לנו עורכי דין, יש לנו רואי חשבון.
בן כן
גיא שוב באמת מתאר מאוד אהה בגיג אקולומי יש לנו בכלל יש לנו פה כבר כל אחד מהבוידם של הסבתא שלו פותח עמדה ומתחיל לקיים עסק
בן תכתבו לנו במה אתם עוסקים פה, זה מאוד מעניין שנראה באמת מה גודל העסק
גיא כן אני מוכן גם באמת לענות לשאלות
בן בדיוק
גיא לעיסוק הספציפי של כל אחד מכם
בן כן, תרשמו גם מה השאלות לשכם לגבי הפן המשפטי, לגבי ביטולים של חוזים, סכמים, מול לקוחות, מול ספקים, מול עובדים, ונוכל לענות לכם, גם לגבי מה עם העסק
גיא עכשיו אני גם רואה פה למשל פה כל מיני דברים שאני רואה, למשל הזמנתי קורס, אם אני צריך להגיע לקורס, לא צריך להגיע לקורס אז אני עוד רגע התייחס לעניין הזה
בן סבבה
גיא בכל מקרה אנחנו נמצאים  פה המון סוגי עסקים, ומה שאני אומר ובזה אולי אני אסכם את הנקודה הזאתי.
ביתי המשפט לטעמי, ושוב אני
בן אתה לא יכול להגיד
גיא כן לערכתי, זה מה שהולך להיות.

בית המשפט הולכים לעשות אחרי המגיפה הזאתי שתירגע, הולכים לעשות באמת חלוקה של גופים מוסדיים שיגידו אתם המוסדיים הייתם אמורים לצפות מגיפה  עולמית.

אהה.. הגופים הפחות מהמוסדיים אני לא יודע איפה הגבול, כלומר נניח החברת קבלן הזאתי, האם חברת הקבלן הזאתי, האם חברת הקבלן עם 500 עובדים הם גוף מוסדי שאמורים לצפות את הדבר או שדינם כדין האיש  STO שעובד מהמרתף של ההורים שלו ?

אז אני חושב שבתי המשפט יעשו חלוקה בין העוסקים, על חלק מהעוסקים יגידו שמגיפה זה לא סיקול והייתם אמורים לצפות את זה, ועל עסקים יותר קטנים, זה עסק קטן.

אני לא מצפה שעסק קטן יתחיל לשקלל ולהעריך סיכונים כגון מגיפה עולמית.

בן אני יגיד לך משהו, שאנחנו אומרים בית משפט חשוב להבין שיש פשוט בן אדם מאחורה, זה כאילו שופט שעומד ואומר כן לא, כאילו מי אור את זה ? זה לא בית משפט.
גיא כן, כי  אני יסביר קצת איך המערכת עובדת.
בן כן
גיא בסופו של דבר אנחנו באמת נמצאים באן צרטר טריטורי, וששופטים הערכאות התחתונות דנים בסוגיות הם מחפשים לראות מה החוק אומר, מה שבד"כ הוא נורא לקוני והוא לא ברור, וגם הם מסתכלים לראות, וזה בעצם הדבר המרכזי, מה בימ"ש העליון שהוא קובע את ההלכות במדינת ישראל.

מה בימ"ש העליון אמר על זה.

עכשיו בבימ"ש העליון אין הרבה פסיקה יש שם את הפסיקה של מלחמת יום הכיפורים, יש לנו את הפסיקה של האבכ, יש לנו פסיקה לגבי הקבלנים שאמרו להם יש סגר בשטחים אתם אמורים לצפות את זה, אבל מגיפה עולמית לא תמצא פסק דין או מגיפה בכלל בישראל לא תמצא פסק דין במדינת ישראל

בן כן
גיא שמתייחס למגיפה, אין את זה.

כי זה באמת עוד לא משהו שנתקלנו בו

בן כן
גיא וגם הפעם אחרונה שבאמת הייתה מגיפה עולמית שבאמת השפיעה בצורה כזאת, אנחנו מדברים על 1918, המגיפה הספרדית. אני לא חושב שבתי המשפט היו מספיק כאלו מתקדמים שבאמת דנו בסוגיות האלה.
ובאמת זה הולך לאתגר את המערכת.
בן כן
גיא מה שיקרה שבהתחלה יהיה לנו הרבה פסיקות, של ערכאות תחתונות שאחד יגיד ככה, ואחד יגיד ככה.
וכולם יגישו ערעורים ואז חמש, שש שנים זה יגיע לבימ"ש העליון, להכרעה בבימ"ש העליון.
בן וואו
גיא ורק בעוד חמש שנים מהיום נדע מה בימ"ש העליון אמר
בן כן ,ולא הכל יגיע, כאילו..
גיא כן, חלק מהדברים יסתיימו בצורה כזאת או אחרת
בן כן
גיא תראה בסוף מה שאנחנו צריכים לעשות וזה תמיד שבאים אלי, אני מתעסק הרבה בדיני אינטרנט, אין הרבה תשובות להמון סוגיות, בעיקר בתחום האינטרנט שזה נורא חדשני
בן כן
גיא אז תמיד אני אומר להם בסוף אני עושה היקש , מסיטואציות קיימות ואני גם אומר בוא ניקח סיכונים סבירים, כי הרי סיכון אנחנו תמיד לוקחים.

אנחנו עולים על הכביש ויש גם תאונות דרכים, ויום אחד אנחנו

בן באיחוד בעלי עסקים
גיא אז שמשהו בא ושואל אותי, תגידי לי גיא אני צריך לקיים את ההסכם הזה, ועכשיו להקיז את דמי מה שנקרא.

בצורה של נזקים, כי הרי יכול להיות שעכשיו לקיים הסכם שהתחייבתי לספק אותו ביום ראשון, זה אני עכשיו מפר הסכמים עם כל הלקוחות שלי ואת השלושים אחוז כוח אדם שיש לי שם רק על ההסכם הזה ובעצם גורם לעצמי בעצם נזקים מאוד גדולים.
אז התשובה שלי, תשובה משתנה.
בסופו של דבר אני חושב שבתי המשפט הולכים לעשות איזה שהיא משוואה של תום לב, מה זאת אומרת ?
לפי חוק החוזים כולנו מחויבים, סעיף 39 לחוק החוזים קובע שכולנו צריכים לפעול בתום לב.
ודרישת תום הלב גם מחייבת, שאני, אם אני.
אתה התחלת לספק לי משהו, או התחלת לתת לי איזה שהוא שירות או התחלת לתת לי איזה שירות מקצועי מסוים, ואני לא יכול סתם להגיד זה בעיה שלך שיש מגיפה עולמית.

בן כן
גיא בעיה שלך, לא.

אומר בימ"ש אני אמור להפגין גמישות מסוימת בסדר, כלומר גם בלי הסיקול יכול להיות שבימ"ש יגיד לי אם אני אתבע אותך, יגיד לי תשמע גיא גם אם אני לא אקבע שבן לא היה אמור לצפות מגיפה עולמית, וגם אני אקבע שהוא היה אמור לצפות מגפה עולמית.

אני עדיין עלול לדחות את התביעה של גיא נגד בן.
למה ? כי גיא לא פעל בתום לב, מה זה ה"תום לב הזה ?
אם הנזק שלי מהאיחור שלך הוא נורא מינורי, אוקי.
אז אני אמור להפגין גמישות מסוימת כלומר גם מכוח חובת תום הלב, עדיין אפשר להגיד שהסכמים מסוימים
המועד שלהם מוערך או שני הצדדים צריכים לעשות איזה שהיא פעילות משותפת כדי לפתור את הדברים.
ולכן מה שאני רוצה להגיד כדי לסכם את הנקודה הזאתי.
היום אם משהו לא הולך לעמוד בהסכם, יש לו בעצם שני טענות הגנה שהוא יכול להשתמש בהם :

  1. טענת סיקול
  2. טענת תום הלב.

מה זה טענת "תום הלב" –טענת תום הלב זה בנפרד מהסיקול, כלומר אני אומר, ועוד פעם אני ידגיש את זה.
נניח ובימ"ש יגיד שנק למשל צריך לצפות את המגפה העולמית

בן כן
גיא עדיין אם אני אתבע את הבנק על זה שהוא איחר לי ביום, נניח אמרתי לו תעביר לי כסף
בן כן
גיא ואני אתבע אותו על זה שהוא איחר לי ביום אחד, ולא נגרם לי זנק.

יכול להיות שיגיד לי בימ"ש אכן באמת הבנק אמור לצפות ולכן הוא לא יכול לפעול מטענת סיקול, אבל אתה חסר תום לב כי אתה מבין שיש כרגע בלגאן מאוד גדול, הנזק שלך הוא ממש מינורי עד כלא קיים, ומכוח חובת תום הלב הייתה אמור לתת לו ארכה.

בן אז זה בעצם יכול להגיע אלי, אם אני מתעקש כביכול לתבוע משהו שהוא.

וואו זה קטע

גיא כן, צריכים להבין את הסיטואציה הזאתי ובאמת עזוב שניה את הטענות המשפטיות.
בן רגע
גיא אני חושב שבתי המשפט צריכים לעשות איזה שהיא משוואה והמשוואה הזאת תחול על כל הצדדים.
בן אמאמ
גיא הם יגידו תראו יש מגיפה עולמית, אפשר להתווכח אם צד אחד היה אמור להבין שיכול להיות סיטואציה כזאתי, אם הוא חראי או לא אחרי לזה שיש מגיפה עולמית, אבל בסופו של דבר גם לכלל הזה של אחריות מוחלטת לקיום חוזים יש חריג, והחריג הזה זה חובת תום הלב.

בעל דין שאומר על הזכויות שלו בחוסר תום לב לא יקבל סעד מבית המשפט, ולכן מה שאני חושב זה שכולנו צריכים להפגין גמישות מסוימת.

יש פה אבל שאלה עד כמה אנחנו צריכים להפגין גמישות ?

בן כן
גיא כלומר נניח אתה, התחייבו לך עכשיו להביא לך פועל גרפי, ורק אחרי שאתה תקבל את הפועל גרפי תוכל להשלים את המוצר השלם שאתה אמור למכור ללקוח שלך, כל עוד אתה לא תקבל את הגרפיקה מהגרפיקאי שלך או מהגרפיקאית שלך אתה לא תוכל להשלים את הפרויקט ואז אתה לא מקבל את המאתיים אלך שקל, שהלקוח אמור להעביר לך, אז אתה אמור לתת ארכה מסוימת לגרפיקאית שלך, אבל עד גבול מסוים.

השאלה היא מה הגבול ?

בן נכון
גיא אז אני חושב שבתי המשפט יצטרכו להתחבט בשאלה הזו.

אהה, יש כן משוואה מסוימת שבתי המשפט שאלו לעניין פיצוי מוסכם, הרי יש הסכמים שיש בהם פיצוי מוסכם.

בן אמאמ
גיא בתי המשפט אמרו הרי הרבה פעמים ואני בטוח שחלק מהצופים שצופים בנו, או שהתחייבו כלפם בהסכם שמשהו אמור לספק להם משהו או שהם התחייבו כלפי משהו, וכתוב שאם הם מאחרים או אם הם לא מצליחים לבצע זה פיצוי מוסכם פר יום, פר שבוע, פר חודש.

הרבה אנשים שואלים בטח שואלים, אני אומר לשם את הפיצוי המוסכם, אני צריך לעמוד עם משהו שישלם את הפיצוי המוסכם

בן כי הזמן רץ, אם אני צריך לשלם למשהו, תגידו לי או או השעון רץ ואני
גיא אז יופי.

בית המשפט דיברו ואני אסביר עוד פעם רק שכולם ידעו מה זה פיצוי מוסכם

בן כן
גיא נניח אני הזמנתי ממך שירות, ואני כתבתי בהסכם שאם אתה מאחר לי, בגין כל שבוע שאתה מאחר או חלקו של השבוע אתה משם לי אלפיים שקל
בן אמאמ
גיא זה פיצוי מוסכם.

אש נניח עכשיו בגלל הקורונה אתה תאחר בחודש, האם אתה צריך לשלם לי שמונת אלפים שקל?

אז בתי המשפט אמרו שיש להם את אפשרות להתערב בפיצוי המוסכם.

כלומר גם בלי קשר לטענת סיקול, גם אם הם לא יקבעו שעומדת לך הגנה של טענת סיקול.

עדיין בימ"ש יכול להגיד, אני מתערב בפיצוי המוסכם כי, יש לו סמכות להתערב, ואני מקטן אותי לעשרה אחוז

לשני אחוז.

כלומר יכול להיות שעדיין בימ"ש יגיד לא עומדת לך טענת סיקול, הייתה אמור לצפות שתהיה מגיפה עולמית,

אבל אני מתערב בפיצוי המוסכם.

אני אומר שבמקום שתשלם  מאה אחוז פיצוי מוסכם, תשלם עשרה אחוז, תשלם שני אחוז, תשלם חמישה אחוז.

בן אמאמ
גיא עכשיו זה דבר מאוד חשוב
בן כן
גיא כי בעצם מה שאני אומר לצופים שמסתכלים עלינו כרגע, זה שיש להם, למי שהולך לאחר בקיום הסכם
כן אמאמ
גיא יש לו שלוש טענות הגנה : טענת סיקול – קרה אירוע של יכולתי לצפות ולא היה בשליטתי, שיכול להיות שזה יתקבל וכיול להיות שזה לא התקבל.
טענה שנייה שהצד השני לא פעל תום לב.
וטענה שלישית זה אם יש פיצוי מוסכם אני מבקש שבימ"ש התערב בפיצוי המוסכם ויקטין אותו, קרוב לאפס, או כל דבר אחר.
זה לגבי זה, אוקי עכשיו בוא אתה רוצה להראות לי את השאלות ?
בן בוא נראה רגע שואל אותנו
גיא על הסכמים ספציפיים
בן כן, שואל אותנו יקיר חיים, לגבי לקוחות, שלקוחות רוצים ביטולים בגלל המצב, אם יש לי איזה שהוא אההה.
יקיר תרשום לנו במה אתה עובד.
גיא כן זה חשוב לדעת מי הלקוחות
בן כן
גיא תראו צריכים להסביר משהו יש לקוח שהוא צרכן ואז חל חוק הגנת הצרכן, ויש לקוח שהוא עסק.
עכשיו אני יתן לך סוגיה שאני נתקלתי באה כבן משפחה.
אהה, אחיין שלי היה אמור להתחתן
בן וואלה
גיא  ב27 לחודש
בן וואו
גיא עכשיו כמובן אה, לא נעשה חתונה עם 300 מוזמנים, ואתה מחויב כלפי העולם, כלפי ה –DJ, כלפי כל הדברים.
בן ברור כבר הכל משולם
גיא אני לא רוצה ממש להתייחס למקרה הספציפי שלו, אבל אני באמת נותן את הדבר הזה.

משהו היה אמור להתחתן מחר, הוא לא יעשה חתונה עכשיו

בן נכון
גיא אהה, אז מה קורה בסיטואציה הזאתי ?
האולם צריך לספוג את האובדן הזה, הלקוח צריך לספוג?
תראו אז אני יגיד לגבי הדברים האלו קודם כל ברוב ההסכמים יש סעיף, בהסכמים של האולמות או ההסכמים עם הצרכנים.
הרבה פעמים יש סעיף של כוח עליו להערכתי בימ"ש יקבע שמגיפה עולמית זה כוח עליון, ואז בעצם הסעיף הזה.
צריך לקרוא מה הוא אומר, אבל בדר"כ הוא משהה את קיום ההסכם עד גמר הכוח העליון.
ואז זה נותן זכות לצרכן לדחות את האירוע ללא תשלום קנסות.
בן כן
גיא זה דבר ראשון.

אהה, אבל יש הסכמים קצת יותר מורכבים, למשל אני אתן דוגמא.
אני נניח התחייבתי עבור חברה מסוימת להעמיד להם שורה של הסכמים כדי שהם ירוצו, נניח חברה שעושה מכירות מרחוק, ודווקא עכשיו התקופה של הקורונה היא תקופה ממש חמה.

בן כן
גיא והם צריכים, אני אומר כמובן מצב בדיוני כן.
בן כן
גיא אני כרגע עומד בהתחייבות שלי, אבל לצורך העניין נניח הזמינה ממני חברה שעכשיו בתקופת הקורונה שכולם בבית, זה המכירות הכי חזקות שלנו, תביא לנו כמה שיותר מהר את ההסכמי התקשרות, כדי שנוכל לשלוח לאנשים הביתה במייל, כדי שיאשרו ונתחיל לרוץ עם הפרויקטים שלנו.

ואם אני לא יעמוד בזה, אני גורם להם נזקים איומים, כי בדיוק בתקופת הקורונה זאת התקופה הכי חמה שלהם.

בן כן
גיא  אפרופו כנס עסקים אונליין, יש עסקים שחוגגים עכשיו
בן כן
גיא ונהנים מהסיטואציה.

אהה אז אם עכשיו אני לא עומד בהתחייבות שהתחייבתי נניח עד היום להביא להם את ההסכמים הללו.
אהה יגרם להם נזק מאוד משמעותי, ואז באמת השאלה האם בסיטואציה הזאת אני צריך לפצות אותם, או אם הם יגידו לי גיא אם אתה לא מספק לנו את זה היום אנחנו מבטלים את ההתקשרות, ונניח כבר שחצי מהעבודה עשיתי.
אז זאת שאלה מאוד טובה, כלומר מה קורה, הזכויות שלנו לא פחות בסיטואציות האלה

בן כן
גיא אני חושב שזה עוד פעם מגיע להיקף הנזק, כלומר אם משהו הזמין ממני פרויקט והתחייב לשלם, נניח על הפרויקט הזה מאה אלך שקל, ובגלל האיחור נגרם לו נזק של חמשת אלפים שקל או עשרת אלפים שקל או אפילו עד עשרים אלך שקל, שזה בערך עד עשרים אחוז מעלות הפרויקט
בן כן
גיא אז אני חושב שה-חובת תום הלב תחייב את הצדדים, להגיע לאיזה שהיא משוואה מסוימת, ונזק של כמה אלפי שקלים ניתן, הוא בר פתרון, ואני לא חושב שהלקוח יכול להגיד טוב, אתה מאחר לי אז אני לא משלם את המאה אלך שקל, למרות שעשית את רוב העבודה כבר.
בן כן
גיא ולכן מכוח חובת תום הלב עדיין תהיה חובה לשם שכר ראוי, עכשיו אני רוצה לדבר עם פעם על הלקוחות כי זה באמת שאגה.

נניח אתה הזמנת ממני עכשיו שירותים משפטיים במאה אלף שקל, ואתה כרגע לא צריך אותם אז בימ"ש ישאל לאת השאלה הבאה, הוא יגיד : 1- אם הייתה כלקוח יכול לצפות את הסיטואציה ?, וגם אם הוא יקבע שעומדת לך טענת הגנה של סיקול, כי תבעתי אותך, יגיד בימ"ש אוקי, אבל אם עומדת לך טענת סיקול עדיין אתה צריך לשלם לגיא את ההוצאות הסבירות שהוא הוציא עד לנקודה שהודעת לו על הפסקת ההתקשרות בשל סיקול.
ואז יכול להיות שאני יקבל שכר ראוי על העבודה שאני עשיתי.

כלומר יכול להיות שאני השקעתי בשעות עבודה על העובדים שלי עשרים אלף שקל כדי לספק לך את ההסכמים שהייתי אמור לשלם לי עליהם מאה אלף שקל, ואז יגיד בימ"ש גם אם אתה לא משתמש בהסכמים האלה, אתה עדיין את ההוצאות שגיא הוציא, אתה אמור לפצות אותו, גם אם תתקבל טענת סיקול.
צריכים להבין שאם יש סיקול, זה לא אומר שזהו ואתה לא צריך לשלם שום דבר.
עדיין בסיקול אתה צריך לפצות את הצד השני להסכם על ההוצאות שהוא הוציא, כי הוא הרי קיים את חלקו בהסכם, אז הוא הוציא איזה שהוא משהו, אבל זה לא הרווח שלו.
כלומר שאני מוכר לך משהו במאה אלף שקל אני מרוויח משהו.

בן כן כמובן
צריכים להבין מה הולך להיות פה במשפטים הבאים, אני מדבר במספרים גדולים, מה שיקרה שכל מי שיטענו נגדו טענת סיקול, יגיד תשמע זה היה בכלל תמכור הפסד, אני בכלל הוצאתי מאה ועשר אלף שקל על הפרויקט הזה  ומכרתי לך את זה במאה אלף שקל.

הרי כולם יבואו ויטענו את זה, אבל בימ"ש לא יואכל את זה, למה ?
כי הוא יגיד אתה יודע מה, בסדר גמור בוא תפתח לי עכשיו את כל הפרויקטים שלך ונראה באמת אם הייתה מוציא או איך תמחרת עסקאות קודמות.
אז אני אומר אם משהו חושב שהוא יוכל לטעון טענות כאלה של פרויקט הפסד, אני לא חושב שבימ"ש יקבל את זה.

בן יקיר שאול לגבי, אם אין לי חוזה עם לקוח, אין לי לקוחה שנרשמה, לא סגרנו משהו בנינו, היא פשוט שילמה לי,
ובאמת הרבה עסקים עושים את זה בתחילת הדרך, בלחיצת יד, מה עושים עם זה ?
איך בימ"ש רואה את זה, האם אני צריך להחזיר לה כסף.
גיא היא הודיע על ביטול ?
בן היא מבקשת לבטל
גיא קודם כל חשוב לי להסביר כמה דברים, הסכם לא חייב להיות בכתב.

אני ואתה יכולים לעשות הסכם בעל פה, יכול להיות גם בהתנהגות, שאני בא לקנות מוצר היום בסופרמרקט אני שם את המוצר על הדלפק, מביא כרטיס אשראי, אני לא אמרתי לקופאית שאני קונה את זה אבל עדיין ביצעתי פה פעולה חוזית שהתקשרתי בהסכם לרכישת מוצר, ולא הוצאתי מילה מהפה שלי, אין חובה, אף פעם לא הייתה חובה של כתב. הכתב הוא בדרך כלל דרישה ראייתית, הוא לא דרישה מהותית, רק במקרקעין או בעסקאות מאוד ספציפיות יש חובה שהיא הסכם בכתב, כי זה דרישה מהותית.

אז ברור ההסכמים ההתחייבות יכולה, ניתן להוכיח את קיומו של החוזה בהתנהגות, במצג, בעל פה, וברגע שמישהי התקשרה אליך או שלחה לך במייל, ושילמה לך אז בהתנהגות עצם התשלום.

בן זה ההוכחה
גיא כן זה החוזה, הייתה הצעה והיה קיבול
בן כן, גם היום הרבה אנשים קונים בוואצפ, קונים בפייסבוק
גיא כן זה הסכם לכל דבר, אז כל מה שאמרתי חל לגבי מה שהוא שאל.

עכשיו נשאלת פה השאלה ועוד פעם אני יגיד את זה, לגבי תום הלב :

1 – צריך לקיים לדעתי דיאלוג בתום לב עם הלקוחות, עכשיו אם לקוח מודיע על ביטול, צריך לשאול האם התחלתי בעבודה?, האם לא התחלתי בעבודה ?, צריכים גם לשאול האם חוק הגנת הצרכן חל או לא ?, אם זה צרכן שהוא לא קנה את זה למטרות עסקיות, אז חוק הגנת הצרכן חל ואז בכלל הצרכן זכאי לבטל בתוך 14 ימים, תוך שהוא משלם את הסכום המינימלי שקבוע בחוק הגנת הצרכן שהוא חמישה אחוז משווי העסקה או מאה שקל, הנמוך מבין השניים.

 

בן וואלה, וואו
גיא אז אם למשל יקיר מוכר שירותים או מוצרים לצרכנים אז בסיטואציה הזאת הם רשאים לבטל בתוך 14 ימים, מלבד שהוא לא התחיל במתן השירות.
בן כן, זאת אומרת שאם הוא ספציפית דיבר על קורס לדוגמא, אז אם היא קנתה קורס , עוד לא התחיל ולא עברו 14 יום, אז היא רשאית לבטל גם בלי קשר, ולשם חמישה אחוז או מאה שקל
גיא שבלבד וזה לא שבע ימים לפני, יש שם איזה שהיא התייחסות לעניין הזה
בן כן
גיא עכשיו מה קורה אם חוק הגנת הצרכן לא מאפשר לצרכן לבטל ?, או שזה בכלל צרכן עסקי.
אז פה אנחנו עוד פעם נכנסים לשאלה האם יש פה טענת סיקול, ושתיים חובת תום לב, ושלוש לגבי פיצוי מוסכם.
עכשיו צריכים להבין כמה עניינים לגבי העניין הזה.
תראה אנחנו עכשיו במצב של מגיפה עולמית, אבל הולכים להיות גם טרמפיסטים
בן בטוח
גיא כלומר בוא נגיד את האמת, אנחנו חיים במדינת ישראל, אה עושה עסקים עם ישראלים, וישראלים הם טרמפיסטים.

אז גם מי שלא באמת בגלל הקורונה נמנע ממנו את האפשרות להשתתף בקורס יגיד, לא בגלל הקורונה אני לא יכול. עכשיו אם זה קורס שאתה מוכר לאנשים שאמורים לעשות אותו בבית קורונה או לא קורונה, מה זה רלוונטי.

בן נכון, נכון.
גיא אז תמיד יגידו כן, אבל עכשיו לילדים אין להם בית ספר, ולכן אני עם הילדים.
בן כן
גיא ואני לא יכול
בן השתמשו בזה בתור תירוץ
גיא אז הולך להיות הרבה, סליחה על הביטוי. בכיינים שהשתמשו בזה כתירוץ ולא צריך לכל אחד עכשיו
להגיד אין בעיה, מבטלים, מבטלים.
אני חושב שלא, יש גבול, אנחנו גם צריכים לשמור על איזה תנועה עסקית של העסק.
אנחנו לא הולכים פה למכולת אם זה שהוא ילד טוב ירושלים, אנחנו צריכים להתפרנס בסופו של דבר
בן נכון, נכון
גיא ולכן אני חושב שזה תלוי גם נסיבות מאוד מורכבות ספציפיות, חסר לי גם המון נתונים פה
בן כן
גיא על הסיטואציה עצמה, אבל כעיקרון מה שאני יכול להגיד.
נשאלת השאלה אם זה קורס כרגע שאני צריך לבוא לאנשים, אם זה קורס פרונטלי לא ניתן לקיים אותו.
בן כן
גיא אבל אם זה קורס אינטרנטי אני ממש לא רואה סיבה למה בגלל הקורונה לא צריך לקיים את הקורס
בן נכון
גיא אז זה לגבי הנושא הזה
בן אני יגיד משהו עכשיו זה לא טיפ משפטי, מבחינת הגינות, אם אני רוצה להיות בסדר עם הלקוח, אפשר באמת לנסות להציע להמיר את זה לקורס לאינטרנטי ואז לתת להם עוד קורס פיזי אחרי שנגמרת התקופה הזאתי.

אז בוא תעבור לקורס הזה בינתיים.
גם היה פה מכללת תוצאות שיש להם שלושים וחמש סניפים שמלמדים בכיתות, ועוד איזה ארבעה סניפים בכל הארץ, עשרים ואחד קורסים שרצים ביחד ועוד קורסים שצריכים להיפתח.
אז מה הם עשו הם פתחו אפליקציה שהיתי בכסף והפכו אותה לחינם, והם עולים לשני לייבים ביום, הם נתנו להם כל כך הרבה ערך.

גיא מה שאתה מדבר קוראים לזה בדיני חוזים קיום בקירוב.

מה זה קיום בקירוב, דמיין מצב שאני התחייבתי להביא לך את הרמקול הזה, למכור לך את הרמקול הזה, ונתתי לך רמקול שהוא שני אחוז שונה

בן נגיד נתת לי אדום במקום כחול
גיא אז אתה אמרת רמקול כחול ובטעות הבאתי לך אדום, האם אתה זכאי לבטל את ההתקשרות כי הבאתי לך אדום ?. אתה מגיש נגדי תביעה, ואתה מביר צו אכיפה אני רוצה את הרמקול הכחול שאתה הראתה לי בחנות לא רוצה אדום
בן כן
גיא הרי אתה יודע בדיני חוזים יכול גם אדם להגיש תביעה ולהגיד אני לא רוצה פיצוי, אני רוצה שמה שהתחייבת אני רוצה שתעמוד בו, לא מעניין אותי.
עכשיו דמיין מצב שמשהו התחייב להקים אפליקציה עד ה-01/04/20
בן כן
גיא ויגישו נגדו תבעיה מחר, ויגידו לו אני רוצה צו אכיפה שאתה עד ה01/04/20, לא מעניין אותי מצידי תתאבד, תמותו כולם מקורונה, אני רוצה לקבל את זה עד ה01/04/20.

אז אומר בימ"ש שלפעמים יש דבר כזה שקוראים לו קיום בקירוב, זה אומר שלפעמים לא ניתן, פשוט קרה אירוע לא משנה באחריות מי מהצדדים, קרה אירוע שמבטל לחלוטין את האפשרות ההגיונית לקיים את ההסכם, ואז הוא אומר נניח יש קיום בקירוב אז הוא אומר יכול להיות שבסיטואציה אחרת נותן השירות התחייב או נותן המוצר התחייב למשהו, הוא לא יכול לעמוד בזה, אז הוא מספק בקירוב.

הוא סיפק תשעים ושמונה ואז אומר בימ"ש, אתה בתור מי שהתחייב תפצה את הלקוח על השני אחוז האלה

בן אה, ואז הם ממש קובעים את האחוז של הקירוב?
גיא תראה זה לא משוואה מתמטית, אבל בסופו של דבר הזמנתי רמקול כחול וקיבלתי רמקול אדום, אני עדיין צריך לשלם על הרמקול אבל מגיע לי עשרה אחוז הנחה, כי רציתי נורא את הכחול ולא קיבלתי, או חמישה אחוז.

למשל לגבי הקורסים ולמשל הגורם שהציע לעשות קורסים פרונטליים באינטרנט.

אני חושב שאם אני מפרסם קורסים באינטרנט בצורה ויזואלית יספק למעלה מתשעים אחוז את הצורך של הלקוח שלי, למרות שהוא הזמין משהו פרונטלי והוא מקבל את זה עכשיו באינטרנט, אני חושב שבית המשפט יגיד הספק התחייב, בנסיבות הקיימות הוא עשה כמיטב יכולתו ופעל בהגינות מסוימת כלפי הצרכן, ולכן  אני לא מתיר לצרכן לא לשלם עבור הקורס המדובר.

ושוב נשאלת השאלה לגבי קורסים מסוימים שאתה ממש צריך תרגול פיזי בכיתה, אם זה קורס בשוק ההון או ברכישת דירה או בphp או ללמוד פיתוח אפשר לעשות את זה אונליין.

אבל אם משהו לקח קורס עזרה ראשונה , שמצריך את הבובה הזאת בשביל לעשות עיסויים, אז כנראה שבאינטרנט בימ"ש יגיד אין מה לעשות.

היה פה אירוע שמונע את הקורס הפרונטלי וקורס אינטרנטי לא מהווה החלפה בקירוב, ואז יגידו שבנסיבות האלה אין מנוס מזכות הצרכן לבטל או זכות הלקוח לבטל

בן אני חושב שיש משהו שאנשים צריכים כאילו להבין, וגם אני, זה ממש מחדש לי .

כל הזמן אומרים בית המשפט, בת המשפט, זה נשמע גוף קר כזה שזה החוזה צריך לעמוד בוא, ואם אתה לא עומד בו תקבל קנס.

אבל אני יוצא מפה עם ההרגשה ונראה לי שם אתם, שיש בני אדם אנושיים מאחורה, שיש להם מעבר לדפוסים

הלוגים העליונים, יש להם פתיחות מחשבתית וגמישות קצת של מה אני עושה עם הסיטואציה.

כלומר אני לא צריך לפחד מזה אם לקוח אומר לי אני אתבע אותך, בסדר תתבע ,אני כמובן יעשה הכל כדי שלא אבל תבינו שבסיטואציות שאנחנו נמצאים זה לא נכון לשום סיטואציה אחרת זה נכון רק למה שקורה כרגע.

אנחנו יכולים לקוות לקצת יותר גמישות מחשבתית מבימ"ש לגבי חוזים מול לקוחות, מול ספקים, כמובן בהתאם לכל מה שאמרת.

גיא אני חושב שמה שאתה אומר הוא נכון בימנו, אם הייתה אומר לי את זה לפני חודש, הייתי אומר לך תקשיב יש חלק לא מבטול מהשופטים שהם אנשים מאוד קרים ומאוד טכנוקרטים, ויש ויכוח של הפילוסופיה של המשפט האם שופט צריך להיות פקיד פורמליסט שמיישם את החוק בצורה פורמליסטית בלי מצפון, או שהוא צריך להיות משהו שמכניס את הצדק והערכים לתוך המשפט.

יש ויכוח מאוד גדול על זה אני יגיד לך למה, כי יש בעיה עם שופט שפועל לפי צו מצפונו בלבל ומייצג את החוק

כי הצדק של אחד הוא לא הצד של השני.

כלומר עם אמדתי פעם מול שופט לפני איזה 12 שנה, שאומר מי תובע בית כנסת, לא טוב לך שם תעזוב, איך אתה מעיז לתבוע בית כנסת.

בן כי הוא דתי
גיא כי הוא שופט דתי
בן וואלה
גיא שלתפיסת עולמו היא שאם לא טוב בבית כנסת קום ותעזוב, איך אתה מעז לתבוע את העמותה שמפעילה את הבית כנסת.

ואני חושב שבנסיבות האלה שמה צריך ללכת לפי החוק הפרטני ולא לפי תפיסת הצדק של השופט.

יש משהו גם מסוכן שכל שופט, יש לך אלפיים שופטים אם כל אחד ילך לפי תפיסת עולם שלו המצפון נורא מסוכן פה ,   כי המשפט לא בא לעשות צדק כי אין צדק אחד, אלא הוא בא לעשות וודאות, הרי אנחנו חיים פה בסיטואציה שהיא כזאת קיאותית שאין מה לעשות לא הולך להיות פה וודאות גבוהה, ולכן אני מסכים איתך שעל מה ששופטים הסתכלו ברור המקרים, ויגידו האם הצדדים או אחד הצדדים, הצד הנתבע למשל .

האם הוא פעל בתום לב כדי כמה שיותר להביא לקיום ההסכם בנסיבות הקשות הקיימות?

והאם הצד השני שהגיש את התביעה, האם באמת נגרם לו נזק

בן כן
גיא שהוא כזה יתפוס טרמפ או שאולי הוא חצי טרמפ או חצי נגרם לו נזק ואז אולי אפשר למצוא משוואה שבא הוא יקבל איזה שהיא הנחה בתשלום או משהו.

עכשיו אנחנו צריכים לדעת עוד דבר, רוב התביעות הולכות להיות בכלל בבימ"ש לתביעות קטנות למה ?

כי הרבה מאוד אנשים מכל מיני דברים קטנים אם זה עשרת אלפים שקל או עשרים אלף שקל או שלושים אלף שקל, לא יקחו עורך דין , כי אתה לא תיקח עורך דין לתביעה של עשרים אלף שקל כי עו"ד עולה יותר מהתביעה

בן כן לגמרי
גיא אז מה שאנשים יעשו זה יציפו את בימ"ש בתביעות קטנות
בן וואו
גיא והשופטים של התביעות הקטנות בכלל כמו שאתה אומר הם בכלל מנסים לעשות יותר צדק ופחות חוק, כי אין מולם עורכי דין שטוענים טענות משפטיות.

אז השופט מנסה ככה להגיע לאיזה שהוא פתרון צודק, ולייצר משוואה בעניין הזה

בן יפה, מעניין מאוד.

מה עוד כותבים לנו, כותבת לנו טלי מורן מה עם חבילת טיסה, מלון והרצאה שהוזמנה שנה מראש, זכות הביטול אפשרה החזרה של חמישים אחוז בלבד, האם יש דרך לקבל את החמישים אחוז הנוספים ?

גיא לטלי אני יענה בתשובה קצרה, חברת התעופה צריכה להחזיר את מלוא הכסף בנסיבות הקיימות.

זה הערכה שלי, אני סבור שהיא צריכה להגיש תביעה קטנות נגד חברת התעופה.

יש פה שאלה על המלון, אני לא יודע אם היא הזמינה את זה מסוכנות נסיעות .

אני הייתי דורש את מלוא הסכום, ואלי מתפשר על שמונים אחוז כי אני חושב שבנסיבות הקשוחות האלה כן צריך איזה שהוא קצת השתתפות מסוימת של הצרכן, אז אפשר להסתפק בשמונים אחוז.

אני חושב שבתור התחלה היא צריכה לדרוש מאה אחוז מהסכומים שהיא שילמה ואז אפשר להסתפק בתשעים אחוז.

כי צריך גם להבין שלכל העסקים נגרמו נזקים מאוד קשים, אש אפשר גם שהצרכן ישתתף טיפה בסיטואציה עצמה, אבל מבחינה משפטית היא זכאית למאה אחוז מהסכום, כי בתי מלום וחברות תעופה אמורים לצפות סיטואציות כאלה שיסכלו את האפשרות שלהם לתת את השירות.

בן עכשיו חשוב לציין שזה משהו מתגלגל, אם עכשיו את תובעת את המפיק או מבקשת מהמפיק אז הוא יכול ללכת לבקש מהמלון, לבקש מהחברה תעופה, לבקש מההרצאות.

סליחה אני לא יכול לספר את מה שאני רכשתי ממכם.

גיא זה גלגל גם, אם אני לא סיפקתי לך במועד אז את לא תסקל הוא, והוא לא יספק לבא אחריו, ובעצם כולנו באיזה שהיא שרשרת נזקים.

ומה גם שהיא לא מתחלקת בצורה שווה, פייסבוק בימים טרופים אלה עושים כסף בשפע, כולנו יושבים בבית גולשים בפייסבוק והשימוש של פייסבוק הוא מאוד מסיבי, כנל גם הפרסום בפייסבוק

בן נכון אני פרסמתי את הכנס הזה, מאוד זול
גיא תראה אני יגיד לך מה, אני חושב שכרגע זה מאוד זמני כי כולנו במצב של הלם, אבל נראה לי אני מקווה שלא נהיה בסגר חודש, אבל ניראלי שעוד כמה שבועות אנשים יצאו מהמצב של השוק ופתאום אתה תראה שהמחירים בפייסבוק יעלו.
בן יופי חברים טלי אומרת תודה רבה, יקיר אומר אחלה. מעולה.
חברים יש לכם עוד שאלות לגיא, אתה מוזמנים לכתוב פה.
גיא איך אפשר ליצור איתך קשר אם משהו רוצה להתייעץ, משהו רוצה לשאול על איזה שהוא מקרה פרטני ?
גיא קודם כל הכי פשוט תזכרו להקיש בגוגל גיא אופיר, אני עולה תוצאה ראשונה בחיפוש.
ואז אפשר יש שם את האתר שלי, אפשר ליצור קשר באתר או במייל זה לא בעיה.
בן אני שם פה את הפרטים של גיא, אתם מוזמנים להיכנס, לשלוח מייל בצור קשר.
אולי לתאר קצת את המקרה וגיא ייצור אתכם קשר.
שואלת האני כיצד אתה מציע לנהוג מול לקוח גלריה שלא מוכן להעביר בגלל מכירות שבוצעו, אני ציירת היצירות נמצאות בגלריה באופן שותף.
גיא אוקי יש פה שאלה של האם היא נמצאת פה בהתקשרות של קונסיגנציה או לא.

קונסיגנציה זה שנניח אתה בא לקנות יהלומים, המוכר בחנות לא קנה את היהלום, אלא הוא מחזיק ביהלום, זה שייך לחברה שהביאה את היהלומים, כי המוכר בחנות לא יכול לקנות את היהלומים זה עלויות עצומות.
וברגע שהוא מוכר ללקוח זה קונסיגנציה, כלומר למאית השנייה הבעלות עוברת אליו ואז הוא צריך לשלם את הכסף.

אם היא בקונסיגנציה אז בעצם הגלריה מחזיקה בתמונה עבור הציירת בנאמנות עד שמשהו יבוא ויקנה את זה, אם התמונה נמכרה משמה הגלריה קנתה את התמונות, זה שהגלריה כרגע לא מצליחה למכור את התמונות בגלל הקורונה, אני לא חושב שזה סיבה שמצדיקה, גם הגלריה יכולה להגיד טענת סיקול, אז יגיד לה בית המשפט תראי בשביל שתוכלי ליהנות מטענת סיקול תחזירי את התמונה לציירת ואולי תיתני לה איזה שהיא פיצוי קטן.
אבל את לא יכולה גם להחזיק את התמונה וגם לא לשלם לציירת.

אז התשובה מאוד פשוטה בעניין הזה, אם הגלריה מחזיקה לך תמונה, לא מחזירה את התמונה, אני לא אומר שבכלל לגלריה מותר לה להחזיר את התמונה, אפילו אם הגלריה הייתה רוצה לטעון טענת סיקול, המינימום זה קודם כל להחזיר את התמונה. אז במצב כזה את צריכה להוציא מכתב דרישה, עם המכתב דרישה לא נענה אז צריך להגיש תביעה לתביעות קטנות.
ברגע שבתי המשפט יפתחו, כרגע צריכים להגיד בתי המשפט גם בהשבתה, הם דנים רק בסעדים דחופים שזה צווי מניה, צווי עיקול, דברים דחופים שצריך ביום יום באופן הבול.

בן בעיקר אם הציור הזה נמכר, כלומר זה שיש עכשיו מגיפה.
גיא יפה, זה שאלה מצוינת מה שאמרת.

אם הציור נמכר עסקה הושלמה לחלוטין, אין שום הצדקה לגלריה להגיד שבגלל הקורונה אני במצוקה כספית אז אני לא משלמת לה. לא זה לא מתקבל על הדעת. אם היא הייתה אומרת אני צריכה דחייה של שבוע , שבועיים, זה בגבולות התום לב, בית המשפט יכול להגיד אוקי, אתה יכול להפגין מינימום גמישות בגלל הנסיבות הקיימות, אבל למכור את התמונה ולא לשלם, לא תתקבל פה טענת סיקול.

בסבירות גדולה מאוד בימ"ש יגיד שזה לא מתקבל על הדעת.
אם התמונה לא נמכרה את זכאית לבקש מהם להחזיר לך אותה ולמכור אותה בעצמך.
יש אולי שאלה שהאני תשאל אותי בהמשך, מה קורה אם הם אומרים שהם לא פותחים את הגלריה בגלל הקורונה, אז זה טרמפיסטים אפשר לשלוח שליח שיוציא את התמונה משם.
אבל היא אומרת שהם מכרו אז מגיע לך הכסף.

בן יופי אני מקווה שקיבלת את התשובה שלך.

אה גיא היה לי ממש מעניין וממש קיבלתי ראיה חששה על בתי המשפט, קצת יותר בהר לי את המונחים בתקופה הזאתי.

בוא נקווה שהתקופה הזאת תעבור, אבל למדנו כמה מונחים מאוד מעניינים היום. בוא נסכם רגע את הטענות שאפזר להגיד:

אמרנו סיקול מפאת אונס, זה דבר ראשון

גיא אני יסביר :

סיקול – קרה אירוע שאני לא יכול לצפות, לא היה בשליטתי כמו מגיפה עולמית, אז נשאלת השאלה אם באמת לא הייתה אמור לצפות מגיפה עולמית, לדעתי בנקים, חברות ביטוח, הפנסיה שלנו, כן היו צריכים לצפות.
אז הם לא יכולים להגיד עכשיו טוב הפוליסת ביטוח לא חלה, זה בכלל להגיד אני מבקש להקטין את הפיצוי למרות שקבענו פיצוי מוסכם, מבקש להקטין אותו ושבית המשפט התערב.

בן לגבי אספקת מוצרים ודברים כאלה יש לנו את קיום בקירוב, זאת אומרת גם אם לקוחות עכשיו מבקשים ממכם החזר של כסף לגבי דברים ועשיתם פעולות מסוימות כדי לספק את מוצר הכי קרוב שאפשר, כמובן שעדיף להגיע לאיזה שהיא פשרה, אבל תדעו שיש טענה כזאת שנקרא שכר ראוי – קיום בקירוב.

ואז אפשר רק להתקזז על ההפרש.
יופי חברים, איך הייתה לכם ההרצאה הזאת ?, תרשמו לנו .
אנחנו הולכים לשעות עכשיו הפסקה קטנה, יפה הייתם חמישים וארבע, אנשים על הקו כל הזמן, נחמד מאוד.
אנחנו הולכים עכשיו להפסקה של עשר דקות ואז הולך להגיע גיל אורלי שהולך לדבר על מנהיגות ומובילות במשבר פיננסי חמור בעסק ובבית, כל מה שקשור לכלכלת משפחה.
שוב חפשו בגוגל את גיא אופיר, עו"ד גיא אופיר, תשאירו לו פרטים בצור קשר לגבי המקרה שלכם ונראה אם יש לכם באמת משהו שאפשר לעזור .

זהו תודה רבה גיא

גיא תודה לך