לשון הרע בפייסבוק: חשיפת פרופיל בפייסבוק – עו"ד גיא אופיר

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן

המבקשת – המערערת:
facebook Ireland limited 
ע"י ב"כ עו"ד י' שרביט, עו"ד א' עפר, עו"ד א' וולפסטל

נגד

המשיבה: עליזה זיידלר גרנות
ע"י ב"כ עו"ד גיא אופיר

פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב כב' סג"נ השופט אילן דפד
מיום 19/9/26 בת"א 18-05-54582 במסגרתה הורה בימ"ש קמא לפייסבוק אירלנד לגלות
פרטיו של משתמש בפרופיל פייסבוק "איתי עמרם" להלן: "פרופיל עמרם"

במסגרת תביעת לשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרת חובה חקוקה לצו עשה להסרת פרסום
ופיצוי בסך של 200,000 ₪ שהוגשה על ידי התובעת – המשיבה 1 ,מהנדסת העיר רמת גן,
מבוקש גם צו עשה נגד פייסבוק המורה על הסרת פרופיל הפייסבוק הפיקטיבי בשם "איתי
עמרם" אשר לטענת התובעת מהווה את "הבסיס והבמה" להכפשותיה.

פייסבוק ולא אבחין לצורך הדיון כאן בין פייסבוק ישראל או פייסבוק אירלנד נתבעה גם
בגין פרסומים פוגעניים שפורסמו ע"י הנתבעות האחרות כך כנטען ע"י התובעת בשל אי
הסרת פרסומים לאחר שקיבלה דרישה להסרתם.

בכתב התביעה נטען כי ביום 15.9.11 נפתח ברשת החברתית פייסבוק פרופיל תחת השם
"איתי עמרם" שמטרתו לפגוע בעובדי עיריית רמת גן. הפרסום הראשון אודות התובעת ע"י
הפרופיל פורסם ביום 16.1.21 .הפרסום השני ביום 16.1.24 ואחריו הצטרפה נתבעת
חורש שלומית והכפישה את שמה. לאחר מכן היו שלושה פרסומים נוספים כאשר לאחר
הפרסום האחרון, נתבעת אביבה שאבי הצטרפה למסע ההכפשות נגד התובעת וכינתה
אותה בכינויי גנאי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים רע"א 19-10-43901  נ' זיידלר גרנות ואח'
התובעת טוענת כי למיטב ידיעתה מאחורי הפרופיל הפיקטיבי עומדת סיגל חורש בתה של
נתבעת וסגנית מהנדסת העיר – סעיף 16 לכתב התביעה.

במסגרת הליכי גילוי מסמכים הגישה התובעת "בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים"
בקשה מס' 18 במסגרתה ביקשה להורות לפייסבוק להציג בפניה את פרטי המשתמש
שאחורי פרופיל עמרם; לרבות שמו, כתובתו, כתובת דוא"ל ומספר טלפון,זאת מכוח תקנה
113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 להלן: "תקסד"א" ובשל היות פייסבוק
נתבעת בתיק.

פייסבוק אירלנד התנגדה לבקשה.

נטען ,כי פייסבוק בדרך כלל אינה מתנגדת לקבלת צו שיפוטי להפקת מידע משתמש
בסיסי BSI עבור חשבון כדי לאפשר לזהות ולנקוט בהליך נגד מעוול פוטנציאלי, אך מידע
שכזה מוגבל לשם, כתובת אימייל או מספר טלפון שנמסרו במועד הרישום וכן תאריך ושעת
רישום ותאריך, שעה וכתובות IP של הכניסות והיציאות האחרונות.

נטען כי במקרה דנן המידע לא מבוקש לצורך תביעת מעוול אלא כדי לתמוך עילת תביעה
נגד פייסבוק אירלנד. מידע הנוגע לפרופיל עמרם אינו רלוונטי למחלוקת בין התובעת ובין
פייסבוק אירלנד, בהתבסס על טענות התובעת עצמה בכתב התביעה – מבוקש להטיל על
פייסבוק אחריות בגין כך שלא הסירה ביטויים פוליטיים לגיטימיים של משתמשים –
צדדים שלישיים שאת רובם לא הביאה לידיעת פייסבוק אירלנד טרם הגשת התביעה.

טענת ההגנה של פייסבוק וכן טענות התובעת כלפי פייסבוק אינן מושפעות מזהותו של
האדם שפרסם את התוכן.
נטען כי פייסבוק אירלנד אינה הישות הנכונה להפקת BSI אלא פייסבוק אינק. הישות
היחידה שיכולה לחשוף פרטי משתמש עבור משתמשי פייסבוק הגרים בישראל, כפוף לצו
שיפוטי.

הבקשה לקבל "כתובת" חורגת מהיקף פרטי BSI נטען כי לאור הלכת רמי מור רע"א 07/4447 מור נ' ברק איי.טי.סי 1995 החברה
לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ, פ"ד סג 3 664 אין מקום להשית על פייסבוק את חשיפת
זהותו של צד ג'.

אף על פי כן, ציינה פייסבוק כי על מנת לפתור את הסכסוך, הוסבר לתובעת שהיא יכולה
לקבל BSI ככל שהמידע קיים ונגיש, במידה ותקבל צו שיפוטי מופנה לפייסבוק אינק.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית – משפט לערעורים
אזרחיים רע"א 19-10-43901
limited Ireland facebook נ' זיידלר גרנות ואח'

בתשובה לתגובה נטען בין היתר, כי עילת התביעה נגד פייסבוק לא מתבססת על נושא נוהל
ההודעה וההסרה אלא גם באחריות פייסבוק לפרסומים בכך שהיא לא הסירה את הפרופיל
הפיקטיבי מהרשת בניגוד לתנאי השימוש שלה עצמה.

נטען כי אין מקום להתפלפלות בנוגע לגורם הרלוונטי לבקשה: פייסבוק אירלנד או
פייסבוק אינק – כולם עובדים בסופו של יום בפייסבוק אינק – פייסבוק העולמית.
לפי תקנה 113 לתקסד"א ניתן לבקש את המידע מפייסבוק.

אחת המחלוקות המרכזיות בין המבקשת לפייסבוק היא אותנטיות הפרופיל של "איתי
עמירם". כל הפרטים אודות פרופיל זה נמצאים בידי פייסבוק ואין ביכולתה של התובעת
לזהות מי עומד מאחורי הפרופיל ללא קבלת המידע מפייסבוק. הודגש כי המבקשת אינה
מבקשת מפייסבוק להפיק פרטים שאין ברשותה כי אם רק את הפרטים שברשותה.

התובעת אף ביקשה לאחר מכן לצרף ראיות נוספות – שני פרוטוקולים של דיונים בתיקים
אחרים מהם עולה לטענתה שלפייסבוק אירלנד גרסה משתנה לפי האינטרס שלה – בענייננו
טוענת שהמידע על משתמשים כבר אינו בשליטתה ואילו בתיקים אחרים טוענת הפוך
ומציגה מידע סודי וחסוי על משתמשים.

נקבע 26/9/19 מיום בהחלטה.
"לאחר שעיינתי בבקשה לגילוי פרטי המשתמש, בתגובה ובתשובה וכן בבקשה הנוספת
להוספת ראיות לבקשה לגילוי, בתגובה ובתשובה אני קובע כדלקמן:

על אתר אומר אין בכוונת בית המשפט להכריע במסגרת בקשת ביניים זו האם הטענה
בדבר קיומן של ישויות נפרדות הנושאות את השם פייסבוק הינה פיקציה שנועדה
להתחמק מאחריות וממסירת מידע. מדובר בנושא כבד משקל אשר ככל שיש צורך לבררו
יש לעשות זאת במסגרת הליכים מתאימים ולא במסגרת הליך צדדי של גילוי מסמכים.

לגופו של עניין המשיבה נמנעה מלתמוך את התגובות שהגישה בתצהיר ערוך כדין. לפיכך
אין מקום להתייחס לכל הטענות העובדתיות שהיא מעלה. יש לציין כי היא אף נמנעה
מלהגיש תצהיר עדות ראשית בתיק.

זאת ועוד, צודקת המבקשת בתשובתה האחרונה לפיה בכתב ההגנה טוענת המשיבה כי
"לאחר בחינת הכתובת לא נמצאה אינדיקציה שהפרופיל המדובר חשבון פיקטיבי"
סעיף 11 לכתב ההגנה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רע"א 19-10-43901 limited Ireland facebook נ' זיידלר גרנות ואח'

מכאן שלשיטת המשיבה נערכה על ידה בחינה כלשהי של הכתובת או הפרופיל אשר
העלתה ממצאים כלשהם. עוד אציין כי המבקשת גם צודקת כי השאלה המרכזית אינה
האם המשיבה היא הבעלים של הידע אלא האם יש לה גישה לידע והאם פעלה בשקידה
להשגתו.

לאור כל האמור על המשיבה לגלות את פרטי המשתמש בתוך 30 יום. אם מידע זה אינו
מצוי ברשותה אם מחמת כך שהוא מצוי בידי תאגיד אחר הנושא את השם פייסבוק וכי
אין באפשרותה להשיגו. אם בשל מגבלה טכנית או בשל כללים אשר חלים עליה או כל
סיבה אחרת אזי במסגרת הגילוי עליה לפרט בתצהיר את הדברים ועליה לקחת בחשבון
שייתכן והמצהיר יזומן לחקירה על תצהירו. תצהיר כאמור יוגש גם הוא בתוך פרק הזמן
האמור".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור.

לאחר מתן ההחלטה דלעיל, פייסבוק אירלנד – הנתבעת 2 הגישה ביום 19/10/27 במקביל
להגשת הבר"ע, בקשה לבימ"ש קמא ליתן צו המופנה לפייסבוק אינק, בהסכמתה למסירת
מידע משתמש בסיסי BSI.

בבקשה נכתב כי פייסבוק אירלנד סבורה שבימ"ש קמא שגה בהחלטתו, אך על מנת לקדם
את ההליך פנתה לפייסבוק אינק שהשיבה כי תכבד צו שיפוטי שיינתן ע"י בימ"ש המופנה
אליה ויורה לה להפיק BSI עבור פרופיל עמירם, ככל שזה קיים ונגיש.

הובהר כי מוגשת במקביל בר"ע על ההחלטה ובקשה לעיכוב ביצוע על מנת לשמור על
זכויותיה וככל שבימ"ש יוציא צו כמבוקש, הסוגיה בהליך הגילוי תיפתר ובהתאם עשויה
להתייתר ההכרעה בבר"ע.

בבקשת רשות הערעור נטען, כי בימ"ש קמא שגה בהחלטתו מהטעמים המרכזיים הבאים:

א. לפי הדין הישראלי אין לחייב את הנתבע למסור מידע הנוגע לצד ג' בהתאם להלכת
רמי מור.
ב. המידע המבוקש אינו רלבנטי לבירור המחלוקת בין הנתבעת פייסבוק איירלנד ובין
התובעת. מידע זה אף לא נחוץ כיוון שהמשיבה מודה בכתב התביעה כי ידועה לה זהות
המשתמש בפרופיל עמרם.
ג. בימ"ש קמא שגה כאשר הורה על הפקת מידע החורג מפרטי BSI ,דהיינו כתובת פיזית
של המשתמש. פייסבוק אינק כפופה לדיני ארה"ב האוסרים עליה להמציא פרטי משתמש
מעבר ל- BSI .

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רע"א 19-10-43901 limited Ireland facebook נ' זיידלר גרנות ואח'

מתוך
בהחלטתי מיום 19.11.5 הוריתי על עיכוב ביצוע ההחלטה.

השלמת תמונת המצב העובדתית לאחר הגשת הבר"ע
ביום 19.11.3 הוגשה תגובת התובעת בתיק קמא לבקשה למתן צו בהסכמת פייסבוק אינק.
התובעת התנגדה לצמצום הסעד שניתן בהחלטת בימ"ש קמא וציינה כי היא דורשת לקבל
את כל הפרטים שברשות פייסבוק אודות פרופיל עמרם. כן ציינה כי ככל שפייסבוק
מעוניינת להצטרף להליך כך שהצו יחול גם עליה, היא אינה מתנגדת.

בתשובת פייסבוק אירלנד מיום 19.11.11 היא שבה וחזרה על בקשתה להיעתר לבקשה
למתן הצו. בין היתר נטען כי באפשרות פייסבוק אינק למסור לתובעת את ה- BSI הכולל
את השם, מספר טלפון וכתובת דוא"ל שנמסרו ע"י המשתמש במועד הרשמתו לשירות
פייסבוק ובנוסף גם מידע מעבר למה שביקשה התובעת מפורשות – תאריך ושעת רישום,
תאריך, שעה וכתובות IP מהן בוצעו כניסות ויציאות אחרונות מחשבון המשתמש.

פרט המידע היחידי שלא קיים והתובעת יכולה לטעון שהתבקש מלכתחילה הוא כתובתו הפיזית
של המשתמש, אך כפי שהוסבר בנספח 1 לתצהיר של גב' רוסלנה בסינה ובבקשת רשות
ערעור סעיף 32, המבקשת ופייסבוק אינק אינן מחזיקות במידע זה.
בהחלטת בימ"ש קמא מיום 19.12.22 קבע בימ"ש קמא , כי מתן צו כמבוקש שלא הותנה
ע"י פייסבוק אירלנד בתנאים כלשהם, אינו עומד בסתירה לבקשת רשות הערעור
ובהיעתרות לבקשה למתן הצו יש לכאורה כדי לתרום לקידום ההליך ומשום מענה ולו
חלקי לבקשת התובעת. לפיכך, התבקשה התובעת להבהיר מדוע היא מתנגדת למתן הצו.

התובעת הבהירה ביום 19.12.29 כי אין לה התנגדות עקרונית לקבלת גילוי מסמכים באופן
חלקי, כאשר היתרה תינתן לאחר הערעור, אולם מטרת הצו היא לייתר את החלטת בימ"ש
ולצמצם את הצו ל – BSI ולכך היא מתנגדת.

פייסבוק טענה בתגובה כי אינה מתנה את הבקשה לצו BSI בכל דרך שהיא.

בימ"ש קמא בהחלטה מיום 20.1.13 קבע כי נוכח הבהרות אלה, אין מניעה ליתן את הצו.
ניתן צו המופנה לפייסבוק אינק למסירת מידע משתמש בסיסי.
פסיקתא אושרה 20.1.20 ביום

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים רע"א 19-10-43901 limited Ireland facebook נ' זיידלר גרנות ואח'

עיכבתי את ההכרעה בבקשת רשות הערעור עד לקבלת המידע שנמסר לתובעת – מידע
משתמש בסיסי מתוך תקווה שיתייתר הצורך לדון בסופו של דבר בבר"ע.

בהודעה מיום 2020.2.13 הודיע עו"ד אופיר כי אין די במידע שנמסר לו על מנת לאיין את
הצורך בבר"ע. על כן, הגיע העת להכריע בבר"ע לגופו של עניין.

המשיבה – התובעת טוענת בתשובתה לבקשת רשות ערעור כי הלכת מור לא חלה בענייננו.
עפ"י הפסיקה כאשר יש עילת תביעה ישירה נגד הפלטפורמה מחזיק המידע יש סמכות
לבימ"ש במסגרת גילוי מסמכים להורות על גילוי ועיון במידע המצוי בידי הפלטפורמה.

נטען כי תכלית הצו אינה לשם חשיפת זהות העומד מאחורי הפרופיל אלא ביסוס התביעה
נגד פייסבוק שנתבעה על כך שברשלנותה נמנעה מהסרת פרופיל פיקטיבי.
נטען כי המשיבה לא יודעת בוודאות מי עומד מאחורי הפרופיל הפיקטיבי. היא אמנם
חשדה בסיגל חורש, אך זו הכחישה.

אין מקום לקבל את ההצעה שפייסבוק תמסור רק BSI. כן ראוי שפייסבוק תציג את
המידע שבפועל עיינה בו כדי לקבוע אם מדובר בפרופיל אמיתי או פיקטיבי.
אין לקבל את טענת פייסבוק כי לפי הדין הזר אסור לה לחשוף את המידע. טענה זו לא
נטענה כדבעי בבימ"ש קמא, לא נתמכת בחוות דעת כנדרש כאשר טוענים לדין זר הטעון
הוכחה.

בתשובת פייסבוק נטען כי התובעת הצהירה מפורשות שתכלית בקשת הגילוי הייתה לחשוף
את זהות המשתמש כדי לנקוט הליכים משפטיים נגדו וזאת בניגוד להלכת מור. נטען כי
ניסיונות המבקשת לאבחן את עניינה מהלכת מור דינם להידחות. נטען כי המשיבה
ממשיכה לסבך את ההליך מתוך מניע נסתר שכן מתנגדת לצו BSI ועומדת על דרישות
מיותרות, למרות שמודה בתשובתה כי יתכן שמידע שינתן בגבולות הצו יספיק. התשובה
הוגשה עוד טרם היה ידוע אם המידע יספיק, אם לאו.

נטען כי פרט המידע היחיד שאינו קיים ב- BSI והתובעת יכולה לטעון לגביו שהתבקש
מלכתחילה הוא כתובתו הפיסית של המשתמש אך כמוסבר בבקשה, המבקשת ופייסבוק
אינק אינן מחזיקות במידע זה ועל כן התנגדות המשיבה לכך חסרת משמעות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רע"א 19-10-43901 limited Ireland facebook נ' זיידלר גרנות ואח'

בקשת המשיבה לצירוף ראיה:
ביום 19.12.29 ביקשה התובעת לצרף ראיה חדשה לתשובתה לבקשת רשות הערעור –
פרוטוקול דיון הוכחות בת"א 17-09-39830 מיום 19.10.23 במסגרתו נחקר עד מטעם
פייסבוק אירלנד.

לטענת התובעת העד מודה כי למרות שהוא עובד בחברת פייסבוק אירלנד יש לו גישה
לנתונים אודות משתמשי פייסבוק ישראלים.

לפיכך, אין לקבל את טענת פייסבוק אירלנד כאילו אין ביכולתה לגשת למידע אודות
הפרופיל הפיקטיבי ואין כל קשר בין פייסבוק אירלנד לחוקי ארה"ב, ולא לשווא היא נמנעה
מהגשת תצהירים.

פייסבוק מתנגדת לצירוף הראיה החדשה. טוענת כי צורפה באופן פסול מבלי לבקש תחילה
רשות לצרפו וכי הראיה הייתה ידועה זמן רב לפני הגשתה והמבקשת הייתה צריכה להגיש
את בקשת הצירוף עם הגשת התשובה לבר"ע. לגופו של עניין נטען כי הפרוטוקול כלל לא
רלוונטי לסוגיות הנדרשות להכרעה במסגרת בקשת רשות הערעור.

פייסבוק הגישה בנוסף הודעת עדכון אשר להחלטת בימ"ש קמא מיום 20.1.13 וביקשה
להדגיש כי אין לה ולפייסבוק אינק מידע בנוגע לכתובת הפיזית של המשתמש, כי היא
עומדת על התנגדותה ביחס לנסיונות להרחיב את היקף המידע מעבר למבוקש בבקשה
לגילוי, ואין בהודעה לגרוע מטענותיה במסגרת הבר"ע.

בתשובה לתגובה טענה התובעת כי הראיה החדשה הגיעה לידיה רק ביום 19.12.24 לאחר
הגשת התשובה לבקשת רשות הערעור. נטען כי מדובר בראיה מהותית ובסוגיה במרכז
המחלוקת בין הצדדים בבקשת גילוי המסמכים ובהליך דנן – יכולתה או אי יכולתה של
המשיבה לגשת למידע אודות משתמשים ישראלים. הוסבר גם כי בגוף הבקשה הובאה
תמצית הדברים בלבד והראיה צורפה כנספח ובימ"ש יכול להחליט אם לצפות בו או לא.
כאמור; לאחר שהתקבל מידע BSI הודיע ב"כ המשיבה כי יש צורך בהכרעה בבר"ע; בשים
לב לכך שדרוש מידע נוסף שלא סופק והיה צריך לספקו.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת
רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א ולדחות את הערעור לגופו
מהנימוקים כדלקמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רע"א 19-10-43901 limited Ireland facebook נ' זיידלר גרנות ואח'

ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק
הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות הערעור
להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע
באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של
הליך מיותר או שגוי וראה לעניין זה רע"א 14/7913 תרכובת ברום נ' חצב, סעיפים 6 ו- 7 5
להחלטת כב' הש' צ' זילברטל 15.2.8.

אני סבורה כי החלטת בימ"ש קמא עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים הואיל
וככל שתבוצע ופייסבוק תמסור את הנתונים שהיא מתנגדת למסירתם; לא יהיה רלוונטי
כבר להשיג על ההחלטה רק בשלב הערעור על פסה"ד, ועל כן מצאתי לנכון ליתן רשות
ערעור ולהכריע בנושא כבר עתה ראה בעניין זה: רע"א 17/6676 כלל חברה לביטוח בע"מ
נ' דיין, סעיף 9 להחלטת כב' הש' נ' סולברג 17.9.17 .

דין הערעור להידחות לגופו.

א. ערכאת ערעור נוטה להתערב בהחלטות דיוניות הנוגעות לאופן ניהול ההליך ובכלל זה
החלטות בדבר גילוי ועיון במסמכים רק במקרים חריגים.

בכל הנוגע להחלטות בעניין גילוי ועיון במסמכים נפסק כי גדר התערבותה של ערכאת
הערעור הינו צר ומוגבל למקרים בהם ההחלטה של הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על
הדעת או שנעלמו ממנה נסיבות שהייתה חייבת להתחשב בהן וראה לעניין זה רע"א
16/6955 חברת אולמי אחים סעיד אל הוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד 2001 בע"מ,
סעיף 7 להחלטת כב' הש' י' עמית 16.11.9 .

המקרה דנן אינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים.

ב. בקשת גילוי המסמכים התבקשה מהמבקשת כנתבעת ולא כפלטפורמה אינטרנטית- צד ג'
,אז חלה הלכת רמי מור. יש לבדוק אם המסמכים המתבקשים מצויים ו/או בשליטת
המבקשת .
הפרטים שהתבקשו ע"י התובעת במסגרת הבקשה למתן צו גילוי ועיון שהוגשה לבימ"ש
קמא הם: פרטי המשתמש העומד מאחורי פרופיל עמירם לרבות שמו, כתובתו, כתובת
דוא"ל ומספר טלפון.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים
רע"א 19-10-43901 limited Ireland facebook נ' זיידלר גרנות ואח'

במסגרת הפסיקתא שאושרה ע"י בימ"ש קמא ביום 20.1.20 פורט מידע משתמש בסיסי
שעל פייסבוק למסור למשיבה, ככל שקיים:

"BSI כולל את השם, מספר טלפון ו/או כתובת אי-מייל שסופקו במועד הרישום לשירות
פייסבוק; תאריך ושעת רישום; וכן תאריך, שעה וכתובות IP של כניסות ויציאות
אחרונות של המשתמש בחשבון".

בנסיבות אלה, הפרט שיש צורך להכריע באשר לגילויו לאחר שכבר סופק מידע מפייסבוק
אינק הינו למעשה, כתובת המשתמש.

פייסבוק טענה במסגרת תגובתה בבימ"ש קמא בין היתר, כי המידע שפייסבוק יכולה
להפיק מוגבל לשם, כתובת אימייל או מספר טלפון שנמסרו במועד הרישום, תאריך ושעת
רישום, תאריך שעה וכתובת IP של הכניסות והיציאות האחרונות; בקשת התובעת לקבל
"כתובת" חורגת מהיקף פרטי ה – BSI.

בתשובה לתגובה ציינה התובעת מפורשות סעיף 28 כי היא אינה מבקשת מפייסבוק
להפיק פרטים שאין ברשותה.

במסגרת בקשת רשות הערעור שלפני פייסבוק שבה וטוענת כי הפקת מידע אודות כתובת
חורגת מפרטי משתמש בסיסיים, ומכל מקום מדובר במידע שלא מצוי בידה ובידי פייסבוק
אינק.

בימ"ש קמא קבע כי לגבי מידע שלא מצוי בידי פייסבוק ואין באפשרותה להשיגו בשל
מגבלה טכנית או כללים שחלים עליה, אזי עליה להצהיר שהמידע אינו בידיה.
בשלב זה בית המשפט אינו בודק אם הצהרת בעל הדין בהליך גילוי המסמכים היא הצהרה
נכונה, אם לאו.

בנסיבות בהן ניתנה פסיקתא באשר ליתר המידע שהתבקש ונותר להכריע רק בעניין גילוי
הכתובת, בשים לב לטענות הצדדים ולהחלטת בימ"ש קמא בעניין ספציפי זה, איני סבורה
כי קיים טעם המצדיק התערבות בהחלטת בימ"ש קמא בסוגיית גילוי מסמכים, שערכאת
הערעור אינה נוטה להתערב בה.
יש לפעול בהתאם להחלטת בימ"ש קמא מיום 19.9.26.

ג. הבקשה לצירוף ראיה חדשה נדחית.
איני סבורה כי היא נדרשת לצורך הכרעה בבקשה שלפני ועל כן אין מקום לצירופה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

רע"א 19-10-43901 limited Ireland facebook נ' זיידלר גרנות ואח'

לסיכום.

א. לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה לגופו.

ב. לאור ההתפתחויות שהיו בתיק קמא לאחר מתן ההחלטה נשוא הבר"ע וכיוון שלדעתי
לאחר מסירת מידע משתמש בסיסי לא היה צורך של ממש להכריע בבר"ע לגופו של עניין,
יישא כל צד בהוצאותיו. הערבון יוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ג. המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים.

ניתן היום, כ"ג שבט תש"פ, 18 פברואר 2020 ,בהעדר הצדדים.

אביגיל כהן – שופטת.

עורך דין גיא אופיר

עו"ד גיא אופיר

השארת תגובה