Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
duns100_2023

מאת: גילי רוזנבאום, עורכת דין במשרד גיא אופיר עורכי דין.

אתר הרכילות thedirty.com , אשר מתמחה בחשיפת לכלוך ופרטיים אישיים על אושיות מקומיות ברחבי ארצות הברית באמצעות האינטרנט, עומד בפני בעיה חמורה שעלולה להביא לסגירתו.
אתר האינטרנט, שלטענת יוצרו משמש למעלה מ-22 מיליון גולשים כל חודש, מזמין את קוראיו לשלוח הודעות רכילות אנונימיות, ויוצר האתר, ניק ריצ'י, מפרסם את ההודעות, לעיתים אף עורך אותן ומוסיף תגובות משל עצמו.
בעצם, כל אדם עם קצת יצר נקמה וקורבן זמין יכול להפיץ באתר תמונה של השנוא עליו בתוספת הודעה מרנינה בסגנון "רג'ינה ג'ורג' מתיכון נורט'שור תשמח לשכב עם כל אדם שברשותו שטר של 20 שקלים".

בשנת 2011, שרה ג'ונס, מורה בבית ספר תיכון מסינסנטי, שבזמנה הפנוי משמשת גם כמעודדת של קבוצת הפוטבול המקומית, גילתה כי לאתר הועלתה הודעה ממשתמש אנונימי שטוען שג'ונס שכבה עם כל שחקני קבוצת הפוטבול אותה היא מעודדת, תוך שהוא מביע פליאה על כך שהגברת עוסקת כמורה. זמן קצר לאחר מכן הועלתה הודעה נוספת שטענה כי לג'ונס זיהומים ומחלות, אשר הועברו לה במגע מיני עם חברה לשעבר. להודעה האחרונה נוספה תגובה, המתייחסת לנושא בבדיחות, מפי ני'ק ריצ'י, מנהל האתר.
לאחר שפנייתה לאתר להסרת התוכן נדחתה, שכרה ג'ונס עורכי דין ואלו הגישו תביעה לבית משפט על לשון הרע והוצאת דיבה, הצגתה באור משפיל ועוגמת נפש. עורכי הדין של ריצ'י טענו בתגובה כי פעולות האתר חוסות תחת סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת, וכמנהל האתר אין להטיל עליו אחריות בגין הודעות שפרסמו משתמשי צד שלישי. גולשים.

נזכיר כי בארץ, מקובלת דוקטרינת "הודעה והסרה", לפיה הנהלת אתר האינטרנט אינה מחוייבת לסנן או להפעיל צנזורה, אולם, אם הנפגע מהפרסום האסור בחוק, פנה אליה ודרש הסרה, האתר מחוייב לפעול בזהירות המתבקשת ולבצע הסרת פרסום בתוך זמן סביר. לא יעשה כן האתר, הוא בסיכון כי בית המשפט בישראל יחייב אותו על-פי הדין, אם הפרסום מהווה לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, הפרת זכויות יוצרים או על-פי חוק אחר.

אך בארצות הברית בחרו במודל הגנה מוחלט המעוגן בסעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת (Section 230 of the Communications Decency Act). לפי הסעיף "שום ספק או משתמש של שירות מחשב אינטרקטיבי יטופל כמפרסם או דובר של כל מידע המסופק על ידי ספק תוכן מידע אחר". כלומר, אין לבעלי אתרי אינטרנט בארה"ב אחריות משפטית על מה שפרסמו גולשים באתר שבבעלותם, גם אם התוכן הפוגעני מהווה לשון הרע, פגיעה בפרטיות, פגיעה בזכויות יוצרים או פרסום פלילי.

ריצ'י ניצל את הסעיף כדי לספק במה שהיא כר פורה לסגירת חשבונות בין אנשים, כיבוס הכביסה המלוכלכת שלהם בפומבי ושחרור חצים משוחים בעלבונות והשמצות על כל מי שנקלע לדרכם.

בצעד מפתיע ונדיר יחסית, דחה בית המשפט את טענתו של ריצ'י, והדגיש בפניו כי ההגנה שהסעיף מעניק אינה מוחלטת, ובמצב בו בעל האתר מזמין את המשתמשים לפרסם חומרים לא חוקיים או משתתף בכך בעצמו – לא תחול עליו ההגנה.
בתחילת 2013 בוטל המשפט כיוון שהמושבעים לא הצליחו להגיע להחלטה פה אחד, אך במשפט החוזר שנערך בחודש יולי 2013 קבעו המושבעים באופן חד משמעי, כי ריצ'י אינו חוסה תחת ההגנה של סעיף 230 וכי הוא נושא באחריות בגין דברי לשון הרע שפורסמו באתר והעניקו לג'ונס פיצויים בסך 338,000 דולר.

החלטת בית המשפט הרעידה את אמות הסיפים ויצרה חשש ממשי מפני מבול תביעות כנגד אתרי רכילות אינטרנטים דוגמת thedirty.com. יחד עם זאת, הדרך לגזרה דומה ביחס לאתרים כמו פייסבוק עוד רחוקה – הסיבה העיקרית שהוחלט להטיל אחריות על האתר במקרה זה היא בעקבות האופי המיוחד שלו, בו בעל האתר עורך בעצמו את התוכן ומוסיף תגובות פוגעניות.

בימים אלו מגיש רי'צי ערעור על פסק הדין.

אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ובכל עניין יש לפנות לעורכי דין המתמחים בדיני אינטרנט. לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין אינטרנט או לשון הרע, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com

כתיבת תגובה