לאחרונה דן בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בשאלת תחולתו של חוק הגנת הצרכן על רכישה באינטרנט של דומייניים (או בשפה עברית תקנית: "רכישת שמות מתחם").
מדובר בשאלה שאינה פשוטה, שכן במרחב הוירטוארלי האינטרנטי, לא פעם אנו רוכשים "נכסים וירטואלים" וזכויות שאינם מוחשיים, וקיים קושי להחיל עליהם את חוק הגנת הצרכן, אשר לא נוסח והתואם על-ידי המחוקק לעידן האינטרנט, ולתחום דיני האינטרנט המתקדמים.
וכך פסקה כב' השופטת דורית פיינשטיין:
"השאלה העומדת להכרעתי הינה האם עיסקה של רכישת שם מתחם, domain name , הינה עסקה לרכישת שירות, מוצר או טובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן, וזאת כמשמעותם של מושגים אלו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981. נפקותה של הבחנה זו רלבנטית לשאלה תוך כמה זמן יכול אדם לבטל עסקה כזו."
ובהמשך מוסיפה השופטת:
"השאלה העומדת להכרעתי הינה כיצד יש לסווג את העסקה שנערכה בין הצדדים? הוראות סעיף 14(ג) ו-(ד) קובעות את התנאים לביטול עסקה מרחוק, ואף את החריגים בהם לא ניתן לבטל עסקה כזו:
"(ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה –
(1) בנכס – מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
(2) בשירות – בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
(ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של –
…..
……
(4) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה";"
בהתאם לניתוח קבעה כב' השופטת דורית פיינשטיין, כי "הכתובות האלקטרוניות אינן קיימות במרחב הוירטואלי אלא הן נוצרות על פי דרישה, ובמקרה זה הדרישה הייתה של התובע. מכאן שמדובר במוצר ספציפי שהמשיבה "תפרה" על פי בקשתו של התובע." ומכאן, שלמשנתה מדובר ב"טובין שיוצרו בעבור הצרכן בעקבות העסקה", ועל כן מחריג סעיף קטן 4 את זכות הצרכן לבטל העסקה.
נוכח זאת, בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעת התובע.
לקריאת מלוא נוסח פסק הדין.
אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית. מומלץ להתייעץ עורך דין אינטרנט, בטרם ביצוע עסקה באינטרנט בנושא בעל חשיבות.