במאמרים קודמים הסברנו מהי זכות יוצרים, ועל חוק זכות יוצרים.
עתה נסביר מהי הזכות המוסרית ביצירה, אשר הינה האחות הצעירה של זכות היוצרים.
סעיף 46 לחוק זכות יוצרים מגדיר את הזכות המוסרית כדלקמן:
"זכות מוסרית מהי
46. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר."
הנה כי כן, מלשון סעיף חוק זכות יוצרים, אנו למדים, כי הזכות המוסרית היא הזכות של היוצר הראשוני בלבד, אותה הוא אינו רשאי להעבירה לאחר (ואם יעשה העברה לא יינתן לכך תוקף בבית המשפט). אפשר לתמצת את הזכות במשפט אחד: הזכות של היוצר לשמור על כבודו והערכתו כיוצר, ועל כבודה של היצירה.
חשוב להדגיש, כי לא פעם הציבור, ואפילו עו"ד זכויות יוצרים, שוגים לשכוח כי הפרה של זכות מוסרית, היא הפרה עצמאית שאינה בהכרח הולכת במקביל עם הפרת זכות יוצרים. ולשם ההסבר ניתן דוגמא: נניח שאדם רכש תמונה של צייר. נכון לומר כי הרוכש קיבל רישיון מהיוצר הראשוני להחזיק בתמונה ולתלות אותה, ובהתאם אם יתלה אותה בעסקו לא ניתן יהיה לומר עליו כי הפר את זכויות היוצרים של הצייר, שהרי רכש את זכות השימוש בתמונה מן הצייר.
ואולם, נניח שאותו רוכש, מחליט להשתמש בתמונה כלוח קליעה במטרה בעסקו, כך שהלקוחות להנאתם זורקים חצים לעבר המטרה – התמונה שרכש ומשחיתים אותה. סביר להניח, כי אותו צייר אם יגלה על נוהג זה של הרוכש, יתקומם נוכח הזלזול והזילות כלפיו כיוצר וכלפי יצירתו.
כאמור, הצייר העניק לרוכש רישיון שימוש בזכות היוצרים, והרוכש שילם עליה, ולכן אין בידי הצייר עילת תביעה על-פי היפר זכות יוצרים. ברם, לעזרתו של היוצר עומדת הזכות המוסרית, המהווה לכאורה עילת תביעה טובה ועצמאית, במקרה המתואר לעיל.
אותו יוצר – צייר, ככל הנראה יהיה זכאי לקבל צווי מניעה נגד המשך זילות יצירתו, ופיצוי כספי ללא הוכחת נזק בגין הפרת הזכות מוסרית (להסבר נרחב על סעדים בגין הפרת זכויות יוצרים וזכות מוסרית, ופיצויי ללא הוכחת נזק)
הזכות המוסרית, או בשמה הלועזי moral right התבססה בדין האנגלו-אמריקאי (שיטת המשפט בישראל משתייכת למשפחה המורחבת של המשפט האנגלו-אמריקאי), רק בשנים האחרונות. עו"ד לזכויות יוצרים נוטים להגדיר את הזכות המוסרית, כאחותה הצעירה של זכות היוצרים, הואיל והתבססה במשפט המקובל, רק במאה העשרים, כ-150 שנים, לאחר שהתבססה זכות היוצרים.
מקורה של הזכות המוסרית הנה במשפט הצרפתי בשם: droit d'auteur (זכות מוסרית). המעניין הוא, שבמשפט הצרפתי, בהפוך למשפט המקובל (המשפט האנגלו-אמריקאי), קודם התבססה הזכות המוסרית במאה ה- 18, ורק אח"כ התבססה זכות היוצרים (מעין זכות כלכלית).
כיום, הזכות המוסרית יחד עם זכות יוצרים, מעוגנת באמנות בינ"ל לשמירה על זכויות יוצרים, ואשר תכליתן ליצור אחידות בין מדינות שונות, על מנת להעצים את אפשרויות האכיפה בנושא הפרות זכויות יוצרים והפרות זכויות מוסריות.
אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי בזכויות יוצרים, לכל נושא מומלץ להתייעץ עם עו"ד זכויות יוצרים.
לקביעת פגישה עם עו"ד זכויות יוצרים, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.