הצעת חוק סינון אתרים פוגעניים במקומות ציבוריים

הכנסת התשע-עשרה

יוזמים – חברי הכנסת: אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר, אורלי לוי אבקסיס,  שולי מועלם-רפאלי    

פ/2810/19

הצעת חוק סינון אתרים פוגעניים במקומות ציבוריים, התשע"ה–2014

הגדרות:

1. בחוק זה – "אתר פוגעני" ו"תוכן פוגעני" –  כהגדרתם בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982[1];

"מוסד לימוד" – בית ספר כהגדרתו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969[2], או מוסד להשכלה גבוהה כהגדרתו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958[3];

"מקום ציבורי" – כל מקום הפתוח לקהל הרחב, לרבות משרדי הממשלה והשלטון המקומי, אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, בית ספר, אוניברסיטה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, אוטובוס, רכבת, מונית וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית;

"עסק" –  עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968[4];

"ציבור" –  אדם שאינו נמנה עם עובדי או בעלי המקום הציבורי;

"רשות ציבורית" –  רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, תאגיד שהוקם על פי דין וכן גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;

"שירות סינון אתרים פוגעניים" –  כאמור בסעיף 4ט(ד) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982;

"שירותי תחבורה" – שירותי תחבורה באמצעות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, שירותי הסעה והשכרת רכב;

"השר" – שר התקשורת.

חסימת אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט

2. (א)      רשות ציבורית, תאגיד, מוסד לימוד, עסק, ספריה, או מפעיל שירותי תחבורה, המאפשרים לציבור גלישה באינטרנט במקום ציבורי, יחסמו את האפשרות לגלישה באתר פוגעני או בגישה לתוכן פוגעני באינטרנט, באמצעות שירות סינון אתרים פוגעניים.

(ב)       על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שגילו 18 שנה ומעלה יוכל לבקש את הסרת שירות סינון אתרים פוגעניים, ובלבד שהגלישה באינטרנט תיעשה באמצעות קוד גישה ייחודי.

עונשין

3.העובר על הוראות סעיף 2(א), דינו – קנס כאמור בסעיף61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977[5].

ביצוע ותקנות

4.השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו

דברי הסבר
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "פיקוח והגבלות על תכנים באינטרנט לצורך הגנה על ילדים ובני נוער" עולה כי 60% מהילדים בגילאי 9-18 נחשפים לאתרים פוגעניים ולתוכן פוגעני ברשת האינטרנט, ובחלק גדול מהמקרים החשיפה אינה מרצונם ואינה מכוונת. אתרים אלו עלולים לפגוע קשות בילדים ולהציג בפניהם תמונה קשה ומעוותת של המציאות.דברי הסבר

בעבר תוקן החוק וכיום חלה חובה על ספקיות האינטרנט לאפשר למעוניינים בכך שירות חסימה לאתרים פוגעניים, ללא תשלום. תיקון זה סייע אמנם להורים המעוניינים בכך להגן על ילדיהם מפני אתרים פוגעניים במרחב הביתי, עם זאת במקומות ציבוריים רבים דוגמת רשויות מקומית, רשויות ציבורית, נותני שירותי תחבורה ציבורית וכן בבתי עסק, מאפשרים לציבור הרחב גלישה חופשית ברשת האינטרנט בעיקר באמצעות רשת אינטרנט אלחוטית (Wi-Fi) ללא כל סינון, ובין המשתמשים בשירות זה ישנם גם ילדים, היכולים לגלוש באינטרנט, בצורה חופשית ללא כל הגבלה או סינון.

מוצע לחייב את הגופים המאפשרים גלישה חופשית באינטרנט לציבור להפעיל כברירת מחדל שירות סינון אתרים פוגעניים, למעט כשהגלישה מתבצעת באמצעות קוד גישה ייחודי שיינתן לבני שמונה עשרה ומעלה על פי בקשתם.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ג' בחשוון התשע"ה – 27.10.14

[1] ס"ח התשמ"ב, עמ' 218.

[2] ס"ח התשכ"ט, עמ' 180.

[3] ס"ח התשי"ח, עמ' 191.

[4] ס"ח התשכ"ח, עמ' 204.

[5] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.