Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
duns100_2023

הכנסת התשע-עשרה

יוזמים – חברי הכנסת: אברהם מיכאלי, יעקב מרגי

פ/1843/19

הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – הרחבת חובת העדכון), התשע"ד–2013

תיקון סעיף 25אבחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965[1], בסעיף 25א –
(1)       בסעיף קטן (א), אחרי "באמצעי התקשורת" יבוא "דבר קיומו של חשד בעניינו של אדם לביצוע עבירה,", ובמקום "והתקבלה" יבוא "ולא נפתחה נגדו חקירה, התקבלה";
(2)       בסעיף קטן (ב), במקום "בהבלטה הראויה" יבוא "באותה הבלטה".

דברי הסבר

הזכות לשם טוב היא זכותו הבסיסית של כל אזרח. לא בכדי אמר שלמה המלך ש"טוב שם משמן טוב" (קהלת ז, א), ובצדק ציין השופט ברק ש"כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעיתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר" (ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג(3) 840, 846).

אכן, זכות זו נסוגה לעיתים מפני עיקרון חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. אולם, משעה שהוסרה העננה וטוהר אדם מן החשדות שהועלו נגדו, יש לטהר את שמו כדי להגן על זכותו לשם טוב.

לשם כך נקבע בסעיף 25א לחוק איסור לשון הרע, ש"אם פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו… ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת שבו פורסמה הידיעה המקורית את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה… בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן".

לפי הנוסח הקיים, לא מוטלת על כלי התקשורת חובה לטהר את שמו של מי שפורסם נגדו חשד בכלי התקשורת, לאחר שחשד זה התבדה בלי שנפתחה נגדו חקירה פלילית. ההצעה לתיקונו של סעיף קטן (א) בסעיף 25א לחוק איסור לשון הרע, נועדה לתקן מצב זה.

עוד מוצע, לחייב את כלי התקשורת לפרסם ידיעה מתקנת, שתטהר את שמו של החשוד בדיוק באותה הבלטה שבה פורסמה הידיעה המקורית. לפי הנוסח הקיים כיום "החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן". נוסח זה מאפשר לכלי התקשורת להצניע את הידיעה המתקנת, בטענה שהמחוקק דרש מהם לפרסם את ההודעה המתקנת "בהבלטה ראויה" ולהתחשב "בין השאר בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן". מכאן, ששיקולי עריכה יכולים לדחות את החובה לטהר את שמו של החשוד.

יתר על כן, המחוקק אינו דורש מכלי התקשורת לפרסם את הידיעה המתקנת באותה הבלטה שבה פורסמה הידיעה שפגעה בשמו הטוב של האדם. לעיתים, לא די בהודעה מתקנת כדי לתקן את הפגיעה בשם הטוב. אולם, נראה כי הדרישה שההודעה המתקנת תפורסם באותה הבלטה שבה פורסמה הידיעה הפוגעת, היא דרישה בסיסית, שכל מי ששמו הטוב של האדם יקר בעיניו יצדד בה.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יעקב כץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/2872/18).

[1] ס"ח התשכ"ה, עמ' 240.

כתיבת תגובה