בחודש נובמבר 2015, נמצאה גופתו של ויקטור קולינס בביתו של ג'יימס בייטס החשוד ברצח, המתגורר בבנטונויל, ארקנסו. החוקרים מצאו בביתו של בייטס את מכשיר ה"אקו" של אמזון, המאפשר למשתמשים לנגן שירים באמצעות פקודות קוליות, להכין רשימת משימות, לחפש מידע באינטרנט, לעדכן בחדשות, לשלוט במוצרים חכמים וכמו כן, ליצור אינטראקציה עם עוזר אישי, בדומה ל"סירי" של אפל, ולשאול אותו שאלות. החוקרים ראו במכשיר ערך רב שכן האקו יכול לשמור שיחות וקולות הנשמעים בסביבתו בטווח של 6 מטרים. החוקרים ביקשו מחברת אמזון לקבל לידיהם את כלל ההקלטות שבוצעו על ידי האקו בביתו של בייטס בכדי לנסות ולפתור את התעלומה.
איך מכשיר האקו עובד?
הטכנולוגיה המופעלת במכשיר האקו הינה "אלקסה" המאפשרת למשתמש לשלוט במכשיר על ידי פקודות קוליות. כך, מכשיר האקו "מקשיב" לכל תנועה וקול בסביבתו, מקליט אותו, שומר אותו ושולח למאגרי המידע של חברת אמזון לעיבוד.
החוקרים טענו כי קבלת המידע מאמזון היא קריטית לפיצוח התעלומה, שכן, ככל הנראה האקו האזין לשיחה שהתרחשה בין בייטס לקולינס בחדר המטבח, לפני מקרה הרצח. אמזון מצידה טענה ששיחות המשתמשים מוקלטות רק ברגע שהמכשיר מקבל את פקודה קולית מן המשתמש "להתעורר" על ידי אמירת המילה "אלקסה" או מילה אחרת שבחר המשתמש. לכן, אמזון סירבה בכל תוקף לספק את ההקלטות לידי רשויות האכיפה בטענה כי פרטיות המשתמשים תיפגע.
התקרית מארקנסו מעלה סוגיות חשובות שיש לשים עליהן דגש. ראשית, היא החדירה של מכשירי ה-LOT (Internet of Things) לחיינו הפרטיים, על ידי תיעוד מתמיד ומקיף של מעשינו בביתנו, כאשר המידע נשמר על ידי חברות כגון אמזון, גוגל וכו' בעוד הן אינן מאפשרות לרשויות האכיפה לגשת אל המידע הנ"ל גם במקרים הנוגעים להצלת חיים (שכן מידע אודות מקרי רצח יכולים לסייע במניעת מקרי פשע בעתיד). כך קרה גם במקרה בו ה-FBI דרשו מחברת אפל לקבל לידיה את קוד הגישה למכשיר האייפון של הרוצח מסן ברנרדינו, בטענה שהמכשיר עלול להכיל מידע קריטי אודות הטבח. חברת אפל כידוע, סירבה בטענה שאם תאפשר ל-FBI גישה למכשיר האייפון של הרוצח, פרטיותו תיפגע.
השאלה שעלתה במקרה של חברת אפל עולה כעת גם במקרה של הרצח בארקנסו, בעוד אמזון טוענת בזהה לאפל, כי אם יימסר המידע המבוקש לידי הרשויות האכיפה, פרטיות המשתמשים תפגע.
שנית, עולה שאלה נוספת – במידה ורשויות אכיפת החוק יקבלו לידיהן את המידע ממכשיר האקו של אמזון, היכן יעמוד הגבול בפעם הבאה? האם בכל פעם שרשויות האכיפה יבקשו לקבל לידיהן מידע, עליהן למסור אותו?
אולם מנגד, אם המידע כבר מצוי באמזון, חברה מסחרית הפועלת לפי שורת הרווח, ראוי שרשות חוקרת בתיק לרצח, תוכל לקבל המידע בצו שופט.
כמו כן, יש לתהות לגבי הטענה של חברת אמזון כי מכשיר האקו מקשיב לסובב אותו רק כאשר ניתנת לו פקודה קולית על ידי המשתמש. שכן, חברת אמזון מעולם לא טענה באופן נחרץ שאין בידיה את המידע המבוקש על ידי הרשויות, אלא, שהיא מסרבת למסור אותו בגין החשש שפרטיות המשתמש תיפגע. על כן, ייתכן והמידע אכן נמצא בידי אמזון, ואם כך הדבר, עולה החשש להפרה בוטה מאד בתנאי השימוש ובאמון המשתמשים של אמזון.
מחד, אמזון טוענת שהמשתמש יכול להתחבר ולמחוק את המידע שנאגר עליו במאגרי המידע, אך היא גם טוענת שפעולה כזאת עלולה אף להביא לפגיעה ביעילות המכשיר.
הרשויות חייבות להסדיר את נושא מדיניות אגירת הנתונים אודות המשתמשים לאלתר. המכשירים החכמים אוספים נתונים אודותינו בכל עת, בעוד שאין שום הסדרה לגבי השימוש במידע הנצבר ואף לא הסדרה לגבי השאלה האם למסור מידע לרשויות אכיפת החוק במקרה והוא נדרש. עלינו לשאול את עצמינו – האם אנחנו מעוניינים להיות תחת מעקב מתמיד של חברות המחזיקות בידיהן כל כך הרבה מידע אודותינו, בשעה שאפילו לרשויות אין מידע זה.
המידע אינו מהווה ייעוץ משפטי או חלופה לחוות דעת משפטית.
לקביעת פגישה עם עורך הדין גיא אופיר, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.