בעידן האינטרנט ותקשורת ההמונים, צצות יותר ויותר סוגיות הקשורות בבחירת המדינה בה תוגש תביעת לשון הרע. למשל, כאשר פרסום משמיץ בוצע על פני מספר מדינות וזכה להד בינלאומי, עולה השאלה היכן רשאי הנפגע מן הפרסום להגיש תביעת לשון הרע, באיזו מדינה, האם בכולן או במדינה ממנה נוצר הפרסום המשמיץ.
שאלה זו נדונה ע"י בית המשפט העליון בניו יורק בפס"ד: Banco Nacional de Mexico, S.A. v. Menendez-Rodgriguez, et al.
סיפור המקרה:
התביעה הוגשה בניו יורק, על אף, שמקור הפרסום הינו במקסיקו. הנתבעים הינם: עיתונאי מקסיקני, אתר אינטרנט בשם "נארקו ניוז", והמוציא לאור של אתר האינטרנט. התובע הינו בנק. התביעה הינה תביעת לשון הרע, בעניין פרסומים שנעשו על ידי הנתבעים נגד רוברטו הרננדז רמירז, מבעלי המניות המרכזיים בתובע, וכן המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של התובע. הנאשמים פרסמו לכאורה את הביטויים המהווים לשון הרע בעיתון מקסיקני, בעיתון אמריקאי "the village" וכן באתר האינטרנט הנתבע.
בית המשפט פסק: התובע לא הצליח להוכיח שפעילותו של העיתונאי המקסיקני הייתה בהיקף מספיק על מנת ליצור זיקה בינו לבין מדינת ניו יורק, אשר תאפשר הפעלת סמכות בית המשפט בניו יורק על הנתבע. לגבי הנתבעים האחרים, קבע בית המשפט כי בשל היותם אנשי תקשורת, הם נהנים מהגנה מוגברת על חופש הביטוי שלהם, וזאת לאור התיקון הראשון לחוקה. בנוסף, קבע בית המשפט שהתובע לא הוכיח כי הסתמכותם של הנתבעים על הפרסומים שנעשו בעיתון המקסיקני לא הייתה לגיטימית, וכי על מנת להוכיח אחרת, היה על התובע להוכיח כי ההסתמכות על הפרסומים הייתה תוך ידיעה שהם אינם נכונים, או לפחות תוך רשלנות. משלא עלה בידו של התובע להוכיח זאת, פסק בית המשפט כי יש לדחות את תביעת לשון הרע.
אין האמור לעיל מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי.