הגנה על עובדים חושפי שחיתות – החוק והסעדים העומדים לזכותו של העובד

לצערינו בישראל המודרנית היקף השחיתות ברשויות ממשלתיות שונות, ובתאגידים הינו רב. לא פעם קמים עובדים ומסיבות של אידיאליזם ו/או מסיבות אחרות בוחרים לחשוף שחיתות במקום עבודתם.

לעיתים קרובות, מאותה עת בו העובד החל לחשוף שחיתות, להגיש תלונה למשטרה או למבקר המדינה, חייו אינם קלים. מנהליו ו/או עמיתיו נוטים להתנכל לו.

הגנה על עובד חושף שחיתות

בשנת 1997 חוקק חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז - 1997, אשר זכה לכינוי חוק הגנה על עובדים חושפי שחיתות. בארה"ב חושפי שחיתות זכו לכינוי: Whistleblowers.

חוק ההגנה על עובדי שחיתות בישראל קובע שורה של הגנות החלות על עובד עקב היותו חושף שחיתות, וכך קובע סעיף 2 לחוק:

"2.  הגנה על מתלונן (תיקון: תשס"ב, תשס"ח)

(א) לא יפגע מעביד בענייני עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור.

(ב) לא יפגע ממונה מטעם המעביד בענייני עבודה של עובד, ולא יגרום לפגיעה בענייני עבודתו או לפיטוריו, בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור."

כעקרון, גם ללא חקיקת חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתות, קיימת למעסיק ועובדיו חובה משפטית שלא להתנכל או להרע את זכויותיו של עובד חושף שחיתות, בשל היותו חושף שחיתות, וזאת מכוח עקרון תוב הלב, עוולת הרשלנות, גרם הפרת חוזה וחוקים נוספים.

אלא, שחוק הגנה על עובדים חושפי שחיתות הבהיר וחידד את החובה המשפטית, קבע את נטלי ההוכחה במקרה של חשד להתנכלות לעובד חושף שחיתות, ולמעשה שדרג את ההגנות הקיימות לעובד חושף שחיתות.

אם כי, ראוי לזכור ולעשות שימוש ביתר החוקים כאשר עורך דין מייצג עובד חושף שחיתות, על מנת למקסם את המטריה המשפטית העומדת לרשותו של העובד חושף השחיתות.

הסעדים הנתונים לעובד חושף שחיתות על-פי חוק

חוק הגנה על עובדים חושפי שחיתות קובע את הסעדים העומדים לעובד אשר סבל ו/או סובל מהתנכלות במקום עבודתו עקב היותו חושף שחיתות, לרבות אם פוטר ממקום העבודה. וכך סעיף 3 לחוק מציין כדלקמן:

"3.  סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס"ח)

(א)  לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2 והוא רשאי:

(1)  לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין וכן רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 500,000 שקלים חדשים, בשל חומרת ההפרה או נסיבות הנוגעות להפרה, לרבות התנהגות המפר או היותה הפרה חוזרת;

(2)  ליתן צו מניעה או צו עשה, לרבות צו המבטל פיטורין צו המורה על העברת העובד למשרה מתאימה אחרת, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו לפי סעיף זה, יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף הוראות סעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

(א1) בפסיקת פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א)(1) רשאי בית הדין להתחשב -

(1) בקנס שהוטל על המפר לאחר שהורשע, בשל אותה הפרה, בעבירה לפי חוק זה;

(2) בפיצויים מיוחדים שנציב תלונות הציבור ציווה לתתם לפי סעיף 45ג(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב).

(א2) הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(1) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה -

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

"המדד הבסיסי" - המדד שפורסם בחודש יוני 2008;

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו על כל מעביד שהוא גוף ציבורי וכן על כל מעביד שאינו גוף ציבורי המעסיק יותר מ-25 עובדים.

(ג)  מצא בית הדין האזורי לעבודה, כי תלונת התובע או כי התלונה שסייע בהגשתה היתה תלונת שווא, בנסיבות שהתובע ידע על כך או שהיה עליו לדעת על כך, לא יתן בית הדין סעד לפי חוק זה; ואם מצא כי התלונה או כי הסיוע בהגשתה היו גם שלא בתום לב, רשאי בית הדין לחייב את התובע, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו לענין זה, בתשלום פיצויים למעביד או לעובד אחר שנגדו הוגשה התלונה."

על כן, לעובד אשר סבל או סובל מהתנכלות בשל שחיתות עומדים שורה של תרופות וסעדים משפטיים, אשר ניתן לחלקם לשתי קבוצות:

סעד מניעתי - הפסקת ההתנכלות או למשל השבתו לעבודה.

סעד פיצויי - פסיקת פיצויים.

כעקרון, עובד רשאי לעתור לשני סעדים אלו במקביל או לחילופין.

עד כאן סקרנו בתמצית את חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז - 1997, אשר זכה לכינוי חוק הגנה על עובדים חושפי שחיתות.

בסקירה הבאה נדבר על הפרקטיקה: עובד חושף שחיתות מה עליו לעשות כדי להגן על זכויותיו.

אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, בכל עניין ודבר יש לפנות לייעוץ ע"י עורך דין המתמחה בדיני עבודה, ואין להסתמך על הסקירה לעיל.